ערך/יד סולדת
|
|
ערכי אוצר הספרים היהודי השיתופי 
יד סולדת
גדר יד סולדתעריכה
כל שכרסו של תינוק נכוית (שבת מ:).
יד סולדתעריכה
רש"י (שם ד"ה סולדת) פירש 'נמשכת לאחוריה מדאגה שלא תכוה'. ובשולחן ערוך (סימן שיח סי"ד בסוגריים) איתא 'פירוש מתחממת ונכוית'.
כרסו של תינוק נכויתעריכה
הגמרא במסכת שבת מקשה על הגדר "יד סולדת" - "היכי דמי יד סולדת", ופירש רש"י (שם ד"ה והיכי דמי) יש שסולד מרתיחה מועטת ויש שאינו סולד. דהיינו שהשיעור יד סולדת אינו מחוור שהרי הוא תלוי באנשים. ותירצה הגמרא "כל שכרסו של תינוק נכוית", שזה שיעור אחד לכל. וכ"כ ברבינו ירוחם (ני"ב ח"ג) הו"ד בשביתת השבת (מבשל ס"ק צ"ו) 'היכי דמי יס"ב כלומר כי יש אנשים יראים ממעט חום ויש מי שאינם יראים אפי' מחום גדול וא"כ נתת דבריך לשיעורין'.
כרסו של תינוק נכוית- כתב הדרישה (סי' שי"ח ס"ק ו') הו"ד במחצה"ש (שם על המג"א ס"ק ל"ז) מכאן תשובה למורי הוראה דשואלים אם היס"ב בתבשיל משערים באצבע, וז"א אלא שכרסו של תינוק נכוית'. ולכאו' הוא ע"פ רש"י ור"י הנ"ל דהדרינן מיד סולדת ומשערין בכרסו של תינוק.
כתב הבכור שור (חולין דף ק"ג) הו"ד בפת"ש (יו"ד סי' ק"ה ס"ק ז') 'דכיון דאנן לא בקיאין בשיעור שכריסו של תינוק נכוית, לכן עכ"פ במידי דאוריתא ראוי להחמיר בכ"ר עד שיצא הספק מלבו וכו', ואפי' בדרבנן צריך חקירה ע"ז, ולא כמנהג העולם לשער בזמן שא"א להחזיק בו היד מחמת חום'.
כתב המאירי 'שאין דבר זה חוזר להעמדת מים כנגד המדורה שהתיר כל שאין היד סולדת בו, אלא לענין סכה אשה ידה שמן, וזהו ששאלו היכי דמי יד סולדת בו כלומר בסכה אשה ידה האיך אתה משער פה יד סולדת', וכתב בשביתת השבת (מבשל ס"ק צ"ט) דדבריו צ"ב.