ערך/חליפין

מעבר לתחתית הדף


דפים מקושרים

ערכי אוצר הספרים היהודי השיתופי TriangleArrow-Left.png חליפין

מקור הקניןעריכה

בריטב"א בקידושין (כח) מבואר דילפי' לחליפי שוה בשוה מקנין סודר, וברש"י מבואר דאיכא ב' קראי על התמורה זה חליפין היינו חליפי שו"ב ועל הגאולה זה מכר היינו קנין סודר.

מהות הקניןעריכה

עי' זכרון שמואל מתשו' הרשב"א (ח"ד סי' ר"ב, הובא בס' ברכ"ש) שנסתפק במהות קנין סודר אם תמורת הסודר חלה ההקנאה כקנין כסף או דהוה מעשה קנין לגמירות דעת, והוכיח מדרשת הגמ' קידושין ח. בתורת כסף הוא נקנה ואינו נקנה בתורת תבואה וכלים ומאי ניהו חליפין, דמבואר דל"ח תורת כסף, ונ"מ דלא חל לאחר זמן כשאין הסודר בעולם, והגרש"ר כ' דמאריכות לישנא דגמ' ב"מ מז: גבי פלגותא דכליו של קונה או מקנה משמע דעיקרו מעשה קנין, והביא מהתוס' ב"ק ע: דחליפין עבדי שיעבוד ככסף, ובי' דחלוק קנין סודר מחליפי שוה בשוה דק"ס הוה מעשה קנין בעלמא וחליפי שו"ב משעבדי ככסף, והביא נ"מ בפחות משו"פ דלא עביד שיעבוד דבעי' דאי תבע ליה בדינא א"ל זיל שלים, ובלא"ה כיון שהחפץ שכנגדו הוא שקונה צריך שיהי' בו שו"פ משא"כ בקנין סודר, ודחי דשמא אף פחות משו"פ חייב ורק ב"ד אין נזקקין.

אם חשיב מכרעריכה

לשי' הרי"ף (הובא בשיטמ"ק ב"מ מו:) והכס"מ בד' הרמב"ם (פי"ג ממכירה ה"א) לא חשיב מכר [לדעת הקצה"ח (קצ"ה סק"א) אף בקנין סודר, ולדעת הברוך טעם והגרש"ר (זכרון שמואל סי' מז) דווקא בחליפי שו"ב], ולשי' הרמב"ן (הובא במ"מ שם) והריטב"א (קדושין כח) חשיב מכר.

בעכו"םעריכה

בתוס' בקידושין (ג. בד"ה ואשה) ובבכורות (יג. ד"ה אימא) כתבו דעכו"ם ישנו בחליפין, והש"ך (חו"מ קכ"ג סק"ל) נקט דאינו בחליפין, ויעוי' בקצה"ח (קצ"ה סק"א) שיישב קו' הש"ך ודן בדבריו. ועי' זכרון שמואל (סי' מז אות ה) שנסתפק דאף לתוס' אפשר דהוא דווקא בקנין סודר שאינו מדין כסף משא"כ חליפי שו"ב דמדין כסף הוא (כדמוכיח שם לשי' ר"ת דפירי עבדי חליפי שו"ב).

בקידושיןעריכה

עי' קידושין (ג.): למעוטי חליפין, ובתוספות רי"ד (שם) שאם בזה הסודר לבד נתרצה לו לקדשה אף ע"פ שהזכיר לה שם חליפין מקודשת, ועי' גרנ"ט (שם סי' ג) בביאור דברי תוס' רי"ד.

בעבד עבריעריכה

ע"ע עבד עברי.

אונאהעריכה

הרי"ף בתשו' (הובא בשיטמ"ק ב"מ מו:) כתב דכי תמכרו ממכר כתיב גבי אונאה וחליפין לאו מכר הוא, וכ"כ הכס"מ בד' הרמב"ם (פי"ג ממכירה ה"א) והביא בטעם הדבר מתלמידי הרשב"א דגבי אונאה מכר כתיב וחליפין לאו מכר הם. ובמ"מ שם הביא מהרמב"ן דהטעם משום דלא קפדי והיכא דקפדי יש אונאה בחליפין, והריטב"א קידושין (כח) כתב דיש אונאה בחליפין. ויעוי' בקצה"ח (קצ"ה סק"א) שהבין דהרי"ף והר"מ דיברו אף בקנין סודר ויישב עפ"ז קו' התוס' (ואולי התוס' לפ"ז פליגי), ובהגהו' ברוך טעם תמה דלפ"ד בקנין סודר לא יהי' אונאה וזה ל"ש, ובזכרון שמואל (סי' מ"ז) הוסיף דקנין סודר ילפי' מעל הגאולה זה מכר ומבואר דחשיב מכר והם לא דיברו אלא בחליפי שוה בשוה, והריטב"א (שם) הוכיח דיש אונאה מהא דבקנין סודר ודאי יש אונאה רק דהריטב"א ס"ל דילפי' חליפי שו"ב מקנין סודר, ורש"י ס"ל דילפי' לה מב' קראי על התמורה זה חליפין ועל הגאולה זה מכר.

פרות לא עבדי חליפיןעריכה

אם אמרינן בחליפי שוה בשוה או רק בקנין סודרעריכה

תוס' ב"ק ע: כתבו דדווקא בק"ס, ועי' זכרון שמואל (סי' מז אות ב) דרש"י ס"ל דה"ה בחליפי שו"ב, ועי"ש שכ' דגם רש"י מודה דגדר ק"ס ל"ד לשו"ב דמשום שיעבוד הוא ככסף רק ס"ל דהדין דבעי' כלי הוא אף בחליפי שו"ב.

קנין סודרעריכה

ע"ע קנין סודר.

מעבר לתחילת הדף