עץ יוסף על ויקרא רבה/יב/ה

< הקודם · הבא >
מעבר לתחתית הדף


ויקרא רבה


מפרשי המדרש

ידי משה
יפה תואר
מתנות כהונה
עץ יוסף


לדף זה באתר "על התורה" לדף זה באתר "תא שמע"


דפים מקושרים

עץ יוסף על ויקרא רבה TriangleArrow-Left.png יב TriangleArrow-Left.png ה

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

לא שתה בהן יין. שהיה מזדרז בבנין בבהמ"ק כדי שלא ימשך אחר תענוגיו ויתעצל:

בתיה בת פרעה. תיבת בתיה מיותר. וכן במדרש שעם היפ"ת ליתא:

בלוזמאות. המעריך כתב שהוא לשון יוני ופירושו ואכילות גסות. ושם של גנאי הוא מלשון בולמוס. ולפי שאין רוח המקום נוחה מהם קרי להו הכי. והמוסף הערוך כתב פירוש בלשון יוני מחול וחברת אנשים מרקדים ושמחים:

כזה שהוא עובר כו'. מפרש אפי לשון חוטם. כמו נזמי האף. שהיה מעקם חוטמו מפני הסרחון. ועניינו כעובר במקום מטונף שקץ בו קצת ועוקם את חוטמו. ומ"מ אינו נמנע מעבור שם לצרכיו. כך מ"מ השרה ה' שכינתו בירושלים כמה שנים משנבנה בהמ"ק עד שהועמד דמות צלם בבהמ"ק:

מיני רקודים. לשמחה ושעשוע. וע"י כן לא ישן רוב הלילה. והיה ישן עד ד' שעות ביום. וע' במד"ר פ"י. ובשבת פ' במה בהמה:

דתנן. ר"פ ו' דמס' עדיות:

ויכול היה. בתמיה. וכי היה לו יכולת כל כך:

כדבר ירבעם. שבא מאפרים:

ריתותו. רתחו ורגזו:

למה אתה מוכיחו. ומאשימו הרבה. הוא נשיא וגדול ודרך העולם אשר נשיא יחטא ברום לבבו. ולכן אין לתמוה עליו כ"כ. ואני מטעימך מהשררה ותראה שלא תוכל לעמוד בה בלא חטא אלא תחטא יותר ממנו. וכן היה שנאשם בבעל כדי לקיים שררתו:

משררתו של עולם זה. כצ"ל (יפ"ת) והמת"כ גורס משררתו ואין אתה כו'. ומפרש שיטעום קצת משררתו של שלמה המלך שמלך על עשרה שבטים ושלמה מלך תחת הכיפה:

קורדוקין. מנעל שלה והיתה מכה אותו. ודריש ליה מדכתיב אשר יסרתו ולא נאמר הוכיחתו דמשמע יסורין ומכות. וע' בפ' בן סורר:

והיתה מסטרתו. כצ"ל וכ"ה הלשון באסתר רבה פ"ד ובירושלמי פ"א דפאה ובקדושין ובכ"מ (רד"ל):

נשקו בר. ואי' בשוח"ט שם רב אמר נשקו בר של תורה שנא' (משלי ט) לכו לחמו בלחמי. וע"ש מ"ש. וכאן נותן עוד טעם שנקראת התורה בר ע"ש שכל דבריה ברים:

ומה בר נדרי. נראה שחסר כאן וצ"ל מקודם ומה בר בטני של בית אביך כיון שמתעברות שוב אינם רואות פני המלך ואני דחקתי ונכנסתי כדי שיהיה לי בן מזורז ומלובן [ודריש זה מדכתיב בר בטני ולא קאמר בן בטני דמשמע לשון ברירה ולבון] ומה בר נדרי הרבה נשים נשא אביך וכיון שבא נתן כו':

נמחו מן העולם. והיינו למחות מלכין שלא יהיו מעשיך כמעשים שהסבו למחות מלכין להיות ענקים וכדמתרגמינן באמת איש באמת המלך ונראה שפי' באמת עוג שהיה ענק:

למי שמפליג. דריש למואל למפליג על דברים של אל. וה"ק קרא אל למלכים אין ראוי להיות למלכים מי שמפליג:

למי שמפליג. לשון פליגא ומחלוקת שחולק על גזרתו יתברך כגון שאמר אני ארבה ולא אסור כדלעיל ש"ר פ"ו:

שעושים דברים של אל. שלומד תורתו. וע"י זה הוי מלך כאומר בי מלכים ימלוכו. וכן מי שמקיים מצותיו נתנה לו הממשלה בעולם כאומר מי מושל בי צדיק. צדיק גוזר וי"י מקיים כדלקמן ס' האזינו:

כאותו שאמר מי ה'. דריש אל למלכים שתו יין דבק עם אל למלכים למואל. ודריש למואל ו' במקום יו"ד כלו' כדי שלא יהיו כמלכים שאמרו מי אל ראוי למלכים שלא לשתות יין:

אי מן קדם חמרא. דריש או כמו אוי שכמעט שוין הן במבטא. וגם מדלא כתיב בפירוש אין שכר ש"מ שבא לרמוז ג"כ אוי:

שוכח ברמ"ח אבריו. שבשכרותו לא ירגיש בעצמו ומתבטל מכל אבריו וכששוכח את גופו. ואמרו בתנחומא סדר זו חמר בגימטריא רמ"ח כנגד אברים שבאדם. היין נכנס בכל אבר ואבר והגוף מתרשל והדעת מטולטלת. ויתכן שירמוז לשכחת המצות שהן רמ"ח כנגד אבריו:

בית גדול היה לי. היינו בהמ"ק. והיינו אוי מן קדם חמרא:

שני רוזנים. היינו נדב ואביהו שהיו סגני כהונה כדלקמן פ"ך. ולכן אמר ולרוזנים אי שכר כלו' ועל הרוזנים אוי מן קדם חמרא:

אמר הקב"ה כו'. דרך המדרש לומר כזאת לסיים בדבר טוב:

עסיס. פי' מתוק. כלומר שמחה בלי תקלה:

Information.svg

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain).

אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.

< הקודם ·
מעבר לתחילת הדף