עץ יוסף על ויקרא רבה/ג/ז

עץ יוסף על ויקרא רבה ג ז

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

שזו תבלל בשמן. פי' אצל מנחת מחבת כתוב לשון בלולה שנא' ואם מנחה על המחבת קרבנך סולת בלולה בשמן מצה תהיה. ובמנחת מרחשת לא כתיב בלולה רק תעשה בשמן שנא' ואם מנחת מרחשת קרבנך סולת בשמן תעשה:

מרחשת עמוקה כו'. פרש"י מחבת כלי הוא שהיה במקדש שאופין בו מנחה על האור בשמן והכלי אין עמוק אלא צף ומעשה המנחה שבתוכו קשין שמתוך שהוא צפה האור שורף את השמן. ומרחשת כלי הוא שהיה במקדש עמוק. ומתוך עומקה שמנה צבור ואין האור שורפה לפיכך מעשה המנחה העשויין בתוכה רוחשין. כל דבר רך על ידי משקה נראה כרוחש ומנענע:

כדי שלא יאמר אדם כו'. פי' דמחבת כנגד המעשה ולזה צפה שהמעשה נראה וניכר לעתים. והיות מעשיה קשים רמז למעשים הקשין והמכוערים. וכדי שלא יחשוב שבזה שהביא מנחת מחבת יהיה אהוב לפני המקום כדמשמע מלשון מנחת מחבת שהוא לשון חבה. לה"ק שתהיה בלולה בשמן שראוי שיהיו מעשיו בלולים בתורה ובמעש"ט דאקרו שמן כדלקמן ולולי זה לא יהיה לרצון. ומרחשת כנגד התלמוד ולזה מרחשת עמוקה כמו התלמוד שהוא בעמקי הלב. וגם לשון מרחשת ירמוז לזה שנדרש מלשון רחשושי דלבא כדבעי למימר במנחות פ"ה דף ס"ג. ולכן נעשה בשמן כל צרכה רמז לרבוי התורה. ומעשיה רוחשים לומר שיהיה נזהר שלא יבא לידי עון וחטא פי' שלהיות מעשה המחבת קשים רמז במעשים המכוערים היות כאן בהיפוך שמעשיה רוחשים רמז למעשים המתוקנים:

לריח שמניך טובים. דשמניך תרתי משמע והיינו תורה ומעשים שנמשלים לשמן שכשם ששמן מאיר כך התורה והמצות מאירין שנא' כי נר מצוה ותורה אור:

שכרינו שבאנו. כלומר בשכר שבאנו ללמוד תורתך בסיני מה שלא רצו אחרים לקבלה על ידי זה הרבית לנו תורה כשמן המורק הכלי אל כלי ואין קולו נשמע. והיינו סתרי תורה וחכמה הנכללים בתורה שאין מרגישים בזה אלא ישראל:

שמן תורק שמך. ופי' שמך התורה הקרויה בשמך:

ואפי' או"ה. פי' אפי' או"ה אילו היו מכירים בחכמה ובדעה אשר בתורה כשהיו מגיעים לתורה היו אוהבים אותך בין יהיה טוב בין יהיה צרה להם בעסק התורה ושמירתה. אלא שהעלמת מהם סתרי תורה לפי שמתחלתה לא רצו לקבלה:

על כן עלמות אהבוך. דהיינו או"ה ע"ד ועלמות אין מספר:

קרא אדם ולא שנה. צ"ל ד"א קרא אדם ולא שנה. וכן הוא בתד"א פ"ו שהשתא מפרש פי' אחר בקרא ודריש לריח שמניך טובים על מקרא ומשנה שאין בהם רק ריח בעלמא. ועל שימוש ת"ח דריש שמן תורק שמך שעל ידו נמסרו לו סתרי תורה כמריק מכלי אל כלי:

עדיין בחוץ עומד. פי' חוץ למחיצתה של תורה (מת"כ) או פי' חוץ לעוה"ב. שע"י המקרא לבד לא יזכה לעוה"ב [זקוקין]:

שנה ולא קרא כו'. והא דתני בפ' אלו מציאות העוסקים במקרא מדה ואינה מדה. במשנה מדה ונוטל עליה שכר. פי' במקרא ובמשנה:

שמש ת"ח. היינו ידיעת סברת טעמי המשנה ולהבין שלא יהיו סותרות זו את זו וטעמי איסור והיתר וחיוב ופטור והוא הנקרא תלמוד. ומפני שבזולת זה לא יוכל לדון ולהורות מתוך המשנה לה"ק דומה למי שנעלמו ממנו סתרי תורה. ומ"מ לא קאמר עדיין בחוץ עומד כיון דהא מדה ונוטל עליה שכר כדלעיל:

כי אחרי שובי נחמתי. ר"ל אחר שובי להתעסק בתלמוד נחמתי על שלא עסקתי בילדותי [זקוקין]:

ואפי' מת עליו. בהצטערו על דברי תורה כאומרם ז"ל אין התורה מתקיימת אלא במי שממית עצמו עליה ואפי' נהרג על דברי תורה בגזרת המלכות כענין ר"ע דאיתא בפ"ק דע"ז:

על כן עלמות אהבוך. קרי ביה על מות כדדריש בגמרא הנ"ל:

ותהיה לך קורת רוח. כי כשלא יהיה בו חטא יהיה ברוך מהכל שיפארוהו וישבחוהו. ויהיה לו קורת רוח בעולם שלא יזדמן לו צער בחטאו. ויתכן שגם זה מדרשת מעשיה רוחשין הוא שבהיות השמן מרובה רמז לברכה. ומעשיה רוחשים רמז לקורת רוח היפך מעשיה קשים דרמיז לצער ועמל:

ויטמנו ד"ת בפיך. כמו שמרחשת עמוקה והמנחה טמונה שם. והטמנת ד"ת היינו שלא לגלות סתרי תורה. א"נ שלא להתפאר בידיעת התורה שיעשה עצמו כעני בדברי תורה:

מים עמוקים כו'. פי' שהעצה בלב איש דהיינו התורה שנא' בה לי עצה ותושיה תהיה כמים עמוקים ור"ל שלא יגלה אתה ולא יתפאר בה:

ממעמקים כו'. פי' בזכות הסתירי ד"ת קראתיך ה':

תפלה לעני כי יעטוף. פי' למי שעושה עצמו כעני בתורה שאינו מגלה חכמתו:

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.

< הקודם · מעבר לתחילת הדף