עץ יוסף על דברים רבה/ו/א
|
מפרשי המדרש
|
דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף
הלכה. תינוק שנולד כשהוא מהול מהו שיהא מותר למול אותו כו'. דפליגי בה במס' שבת קל"ה אם צריך להטיף ממנו דם ברית או אינו צריך ע"ש. וזהו ששואל שאפשר שאין צריך להטיף ממנו דם ברית וא"כ אסור למולו שמא יעשה אותו כרות שפכה. או דילמא צריך להטיף ממנו דם ברית משום דחיישינן שמא ערלה כבושה היא:
מפני בריתו של אברהם. ואברהם בזקנותו בודאי לא היה ניכר הערלה ועכ"ז מל עצמו:
מפני בריתו של אברהם. לכן נקרא דם ברית:
אל תהי קורא בו אלא. הני תיבות מיותרים כאן וצ"ל בדברי רבי לוי. רבי לוי אמר המול ימול אל תהי קורא בו אלא המהול ימול מכאן למוהל שצריך כו'. דמילה ופריעה ילפינן מרבויא דהמול ימול. וזה דהמוהל צריך להיות מהול ילפינן דקרינן המהול ימול. ועיין בב"ר פ' מ"ו:
ולמה התינוק נימול לשמונה כו'. עי' בס' אמור וסוף מס' נדה:
שנתן הקב"ה רחמים עליו. והא דאי' בברכות פ"ה האומר על קן צפור יגיעו רחמיך כו' משתקין אותו. כבר העיר בזה התוס' יו"ט שם וכתב שדוקא האומר כן בתפלתו הוא דמשתקין אותו. משא"כ דרך דרש ע"ש:
 |
אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם. |