עץ יוסף על אסתר רבה/פתיחתא/יא

< הקודם · הבא >
מעבר לתחתית הדף


אסתר רבה


מפרשי המדרש

יפה ענף
מתנות כהונה
עץ יוסף


לדף זה באתר "על התורה" לדף זה באתר "תא שמע"


דפים מקושרים

עץ יוסף על אסתר רבה TriangleArrow-Left.png פתיחתא TriangleArrow-Left.png יא

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

בידינו מן הגולה. פירוש קבלנו מחכמי גלות בבל:

הברביין. תוגרמה (בראשית י, ג) תרגום ירושלמי ברבר[יאה]. ומעם לועז (תהילים קיד, א) תרגום יונתן מעם ברבראי. וכבר פירשתי כל המאמר כדי צורך בריש רות רבה (פתיחתא ז) עיין שם ותמצא נחת. וכאן לא באתי אלא לפרש ההכרח לפשוטו:

לגלגל עינו של עולם. ויהיה פירוש עין משפט עין העולם העושה משפט:

עין שעשתה מדת הדין בעולם. בענין סדום שהפך בזכותם ואמר (בראשית יח, כה) השופט כל הארץ וגו' וכן דרכו תמיד כדכתיב (בראשית יח, יט) כי ידעתיו וגו'. או פירושו שעשתה שכבשה כמו דאת אמר גט מעושה, ואברהם כבש מדת הדין, שכל טובה וברכה באתה בשבילו שנאמר (בראשית יב, ג) ונברכו בך וגו', אפילו ספינות שבים נתברכו בשבילו (בראשית רבה לט, יא):

הוא שקידש שמו. רצה לומר הוא אבינו אברהם שקידש שמו של הקב"ה בכבשן האש:

ליפסי. פירוש מס:

גבי טמיון. פירוש גובה מס. מכס נקרא טמיון:

וגבו אותו. פירוש גבו קנס ממנו וענשו אותו (רש"י):

ויהי בימי שפוט כו'. דמדהוה ליה למימר ויהי בימי השופטים, וכתוב שפוט השופטים על כרחך שכך ענין הכתוב, ויהי בימי, וי וצרה היה בימי, ומה צרה היתה הלא היא שפוט השופטים, שהוא שפוט את שופטיהם שלקתה מדת הדין. על כן מצרה זו נמשכה אחרת היא סלוק המחיה כי ויהי רעב בארץ (אלשיך רות א, א):

פדגוג. אומן המגדל בני המלך:

צור תעודה. כלומר שאחז, צרר, וקשר, וסגר התעודה, זהו בתי כנסיות ובתי מדרשות שהם מקום בית ועד לתורה, כדי להיות חתום תורה בלימודי, להשכיח את התורה מישראל ולסלק השכינה מישראל (נזר הקודש):

ר' יעקב בר אבא כו' שמע לה מן הדין קרא. וכן הוא ברבה סדר שמיני (ויקרא רבה יא, ז). ופירש המתנות כהונה שמע מזה הפסוק שנעל כל בתי מדרשות. אבל בבראשית רבה (מב, ג) ובריש רות רבה (פתיחתא ז) גרסו ר' יעקב כו' אמר, אמר ישעיה וחכיתי כו':

וחכיתי לה' המסתיר כו'. והוא כי ישעיה בא שוב לנחם את כנסת ישראל שלא תתקיים מחשבת רשע זה להשכיח את התורה מישראל, כי אי אפשר להיות שום דבר מעכב למנוע התורה מישראל. ועל זה אמר וחכתי לה' המסתיר פניו מבית יעקב, שאין לך שעה קשה לישראל שהקב"ה עמם בכעס וזעם כאותה שעה שכתוב בה ואנכי הסתר אסתיר פני מהם, כי בהיותם בהסתר פנים פני השגחתו הם מעותדים לכל מקרה ופגע רע, ואף על פי כן גם על אותו הפרק נאמר שם בכתוב (דברים לא, כא) כי לא תשכח התורה מפי זרעו, ומזה ראיה ברורה שלעולם אין התורה משתכחת מישראל אפילו בשעת זעם. ועל זה אמר ומאותה שעה קויתי לו, כלומר מאותה שעה שהיא קשה מאד קויתי לו תמיד, שהרי אם בשעה היותר קשה הבטיח הקב"ה כי לא תשכח התורה מפי זרעו כמו שנתבאר, כל שכן בשאר זמנים (יפה מראה ונזר הקודש):

ומה את מועיל. כוונתו שהרי לא עלה בידו לבטל אותנו מהלימוד ולהשכיח התורה, כי אנכי והילדים הם התלמידים אשר מחזיקים בעמוד התורה מהם תתפשט הוראה בישראל להחזיר עטרה ליושנה. וזהו שאמר (ישעיה ח, יח) כי יהיו לאותות ולמופתים גם לדורות, שלא תשכח התורה מישראל ותתקיים התורה בישראל על ידם (נזר הקודש):

שתלמידו של אדם נקרא בנו. והטעם בזה, כי הרב בקדושת נשמתו והקבלה שקבל שמלמד את התלמיד נעשה לו כאב ומקנה בו קדושה ונעשה כבריה חדשה וכמוליד אותו להיותו בנו לעולם הבא, כאב החומרי המולידו להיות בנו לעולם הזה (אלשיך תהלים קמט):

וכיון שראו הכל כו' התחילו אומרים וי. ואף על גב שאמר ישעיה שלא תועיל כוונתו. מכל מקום על כל פנים מחשבתו של אותו רשע הועילה במקצת לפי שעה לבטל תורה הרבה מישראל בהיותו אוחז בבתי כנסיות ובבתי מדרשות. לכן צווחו וי. כי קיום כל העולם איני אלא על ידי התורה כדכתיב אם לא בריתי וגו' (נזר הקודש):

ויהי כקרוא יהודי כו'. סבירא ליה דהמגילה ששרף יהויקים היתה של מגילת קינות. ודלתות היינו פסוקים. ולכן בפסוק החמישי התחיל לשרוף לפי שנאמר שם היו צריה לראש חז כעס שתסור המלכות ממנו. אבל בפסוקים הראשונים לא חשש דקאמר בהו ואנא מלכא כדאיתא בגמרא. כלומר שאף על פי שכתובים ישבה בדד וגלתה יהודה לאו לגמרי קאמר אלא ברובא ודרך גוזמא קאמר קרא והוא עדיין ימלוך על הנשארים (יפה מראה):

החרש והמסגר אלף. שהגלה נבוכדנצר אותם. והם החכמים או היועצים. והיינו אשכולות שהם עיקר הכרם. וחשב נבוכדנצר שימותו בטלטולם ושתשתכח תורתם:

אלו תלמודי חכמים. ואיקרו חרש ומסגר כדאמר בפרק המגרש (גיטין פח, א) בשעה שפותחין בדברי תורה נעשו הכל כחרשין ובשעה שסוגרין שוב אין פותחין:

אלו הבליוטין. פירוש שרים שהכל נשמעים להם ופתחו ואין סוגר:

ביצתן. פירוש שרשן:

בכל ביתא. פירוש בכל הבית יחד (מתנות כהונה בויקרא רבה פרשה י"א):

וכיון שראו הכל כן. שהמלך בעצמו אינו חושש לריוח הבא מהם כו' כמו שפרשתי לעיל סי' י' ע"ש:

ויהי משמש צרה ושמחה. רצה לומר זמנין צרה וזמנין שמחה. והיינו משום דאשכחן ויהי טובא גבי צרה כגון ויהי רעב. וטובא גבי שמחה כגון ויהי אור וכל הני דבסמוך (יפה תואר):

ועבד פלגו. פירוש ועשה פשרה וחלוקה שמודה דויהי משמש צרה. ופליג על מי שאמר דמשמש שמחה. וחידש דוהיה שמחה (יפה תואר). לאותה אורה דאמר רבי כו'. כן צריך לומר:

היה אדם הראשון צופה. כצריך לומר (אות אמת):

וימנע מרשעים אורם. פירוש והמ"ם הוא מ"ם הסבה שבשביל הרשעים נמנע אף מן הצדיקים. אי נמי כפשוטו שמרשעים לבד מנה כיון שהצדיקים לבסוף יזכו אליה שלהם מתוקנת לא הוי מניעה לגבייהו:

והחרדל. שאינו נאכל מצד חריפותו צריך להמתיקו:

והתורמסין. הוא מין קטנית שאינו נאכל מפני מרירותו צריכין להמתיקו:

נתגרתה אותה הדוב. שעל ידי היותו מוצלח ורבו מסר לו הכל בידו חשבה פוטיפרע שתפיק רצונה שהוא ברשותו ואין דורש מעשיו ועל ידי כן נתגלגל הדבר ששמו אותו בבור:

איתיבין ויהי ביום השמיני. ושמחת המשכן היתה שמחה שלימה וכדתניא בפרק קמא דמגילה (י, ב) שאותו היום היה שמחה לפני הקב"ה כיום שנבראו שמים וארץ. ומשני דמכל מקום כיון שאז מתו נדב ואביהוא אין שמחת המשכן שלימה שעל ידיהם באה תקלה:

שנגנז בבינינו של עולם. כצ"ל (אות אמת) וכן הוא בהדיא בפרק קמא דסוטה (א, א). וכן איתא במכילתא פ' יתרו ביום שנבנה זה נגנז זה. וכן הוא ברבה סדר שמיני שבו ביום שנבנה בנינו של בית נגנז פירוש המשכן של משה:

שבו ביום נהרג יאיר. וכיון שבו ביום אירע צרה זו לא הוי שמחה גמורה (יפה תואר):

שבו ביום נולד מנחם. הוא משיח כדאיתא באיכה רבתי קודם פסוק פרשה ציון:

אפוכי. פירוש בלשון יוני ורומי שטר פרעון כמו שובר (מוסף הערוך). ורצה לומר שנטלו כפרה על עונותיהם ביום שחרב הבית כמו שנאמר תם עונך בת ציון. שאלולי חורבן הבית לא היה נשאר חס ושלום מישראל שריד ופליט. וכדאמרינן (קידושין לא, ב) שיר מזמור לאסף אלהים באו גוים בנחלתך וגו' קינה לאסף מבעי ליה אלא אמר מזמור על ששפך חמתו על העצים ואבנים שאלולי כך לא נשאר שריד ופליט ח"ו. וצרת גלות לא חשיבה צרה כלל כיון דעל ידה יכופר עון. כמו שלא יצטער הלוה בפריעת החוב:

Information.svg

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain).

אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.

< הקודם · הבא >
מעבר לתחילת הדף