עמודי ירושלים/חלה/א/ג

< הלכה קודמת · הלכה הבאה >
מעבר לתחתית הדף

תלמוד ירושלמי
דפוס וילנא


לדף זה באתר "על התורה" לדף זה באתר "ספריא" לדף זה באתר "ויקיטקסט" לדף זה באתר "תא שמע"



דפים מקושרים


צור דיון על דף זה
לדיון כללי על ההלכה הנוכחית


מפרשי הירושלמי

פני משה
מראה הפנים
רידב"ז
עמודי ירושלים




עמודי ירושלים TriangleArrow-Left.png חלה TriangleArrow-Left.png א TriangleArrow-Left.png ג

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

את שחייבין על קלי שלו משום חדש כו'. הפני משה כתב וז"ל ואת שאין חייבין על קלי שלו משום חדש דאין קלי בתבואה שלא הביאה שליש דאין נקרא אלא שחת אין חייבין על לחם שלו ג"כ משום חדש עכ"ל ודבריו תמוהים. ובמה"כ נעלם ממנו ש"ס מנחות (ע"א ע"ב) לא חייב ר"ע אלא במנמר לקליות כו' ופרש"י דהוא בתבואה שלא הביאה שליש דעושין ממנו קליות לאדם כו' מבואר שם להדיא דקלי הוא מתבואה שלא הביאה שליש, ועשו"ת בית אפרים חיו"ד (סי' ס"ח) שביאר דברי הירושלמי דהיא לחיובא דכיון דקלי הוא מתבואה שלא הביא שליש ה"ה הלחם מתבואה שלא הביאה שליש ג"כ חייב. ועתה נדפס שו"ת שאגת ארי' החדשות ובדיני חדש (סי' ד') מבואר ג"כ כן בפי' הירושלמי. וראיתי להעיר על מ"ש השאגת ארי' שם להוכיח דהלכה כר' יהודה נגד ר"מ ממה דאיתא במשנה מנחות (ס"ז ב') דברצון חכמים היו עושין מה שחשק הי' מלא קמח וקליות משקרב העומר דלא גזרינן דלמא אתי למיכל מיני' וע"ש שהוכיח כן מדברי הר"מ בפ"י מרמ"א וכ"כ הר"מ להדיא בפי' המשנה שם. וכן ראיתי להרע"ב במנחות שכתב כן וע"כ נפלאות הוא בעיני על התפארת ישראל בביאורו שם שכ' בפשיטות ע"ד ר' יהודה דלא קיי"ל כן והוא היפוך דברי הר"מ בחיבורו ובפירושו והרע"ב. ואמת שראיתי בספר יראים (סי' קס"ט) שכ' דקיי"ל כר"מ בגזרותיו אך עכ"ז הו"ל לפסוק בהר"מ והרע"ב וההוא דקיי"ל כר"מ בגזרותיו כתב השאגת ארי' דסתם משנה נגדו ע"ש, ולכאורה היה מקום לומר לפמ"ש בשו"ת שבות יעקב (ח"א סי' ל"א) דנגד ר' יהודה לא קיי"ל כר"מ גם בגזרותיו וצ"ע בספרי הכללים ע"ש וא"כ הכא שבר פלוגתי' ר' יהודא לא קיי"ל כר"מ בגזרותיו, אולם באמת דברי השבות יעקב תמוהים ומה לו לחפש בספרי הכללים ובמח"כ נעלם ממנו פסק הר"מ פ"ג מה' בכורות וטוש"ע יו"ד סי' ש"י דפסקו דהשוחט את הבכור שלא ע"פ חכם אפי' הראו לחכם אח"כ ומצא בו מום אסור והוא כר"מ נגד ר' יהודא במשנה בכורות (כ"ח א') והוא מטעם דקיי"ל כר"מ בגזרותיו וכמ"ש הרמב"ן והרא"ש וש"פ מבואר דקיי"ל כר"מ בגזרותיו אף נגד ר' יהודא ואף הר"י בתוספות ביצה (כ"ז א') דפוסק כרבי יהודא הוא משום שכתב שהוא קנס ולא גזירה ומבואר דקיימא לן כרבי מאיר נגד רבי יהודא בגזרותיו והוא פשוט:

Information.svg

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain).

אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.

< הלכה קודמת · הלכה הבאה >
מעבר לתחילת הדף