ספר העתים/מו
|
< הקודם · הבא > |
דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף
מו ואשכחן בפסקא בהאי לישנא ועירובי תחומין ושתופי מבואות מערבין בין בפת בין בפירות ונשאל גאון בהאי ענינא אם אי אפשר לו בלא חביות או דילמא בכל מנא דבעי מנח לי' והשיב כך ראינו שכך היו רגילין להניח שתוף מבוי בחביות דתנן כיצד משתתפין בתחומין מניח את החביות וכיצד משתתפין במבוי מניח את החביות של יין ושל שמן, ועד עכשיו כך אנו נוהגין שאנו נותנין את העירוב בחבית כדי שישתמר מן העכברים ומן החולדה ומן המטר ולא סגי לי' בלא הגבהה וכו', תשובה ואנן חזי לן דהאי דאמר רבנן בין ביין בין בשמן להקל על עירובי תחומין ושתופי מבוי כדתנן בכל מערבין ומשתתפין חוץ מן המים ומן המלח וה"מ עירובי תחומין אבל עירובי חצרות בפת ואי ערוב עירובי תחומין ושתופי מבוי בפת כש"כ דמעלי לי', ובתשובה נמי והא דתנן הבהמה והכלים כרגלי הבעלים מהו, כל אדם שיש לו בהמה ומדדו לו תחום שבת מפתח ביתו עד מקום פלוני א"א לבהמה לצאת ולהלך חוץ לתחומו שנאמר לא תעשה כל מלאכה אתה ובנך ובתך ועבדך ואמתך ובהמתך, ושנינו לא תהלך זו יותר מרגלי בעליה שהוא מצווה על שביתתה כשביתות עצמו שנאמר למען ינוח שורך וחמורך כמוך, אבל אם ביתו של בנו חוץ משלו וביתו של רועה במקום אחר ומדדו להן מפתח ביתו עד מקום שתחומו אלפים אמה ומסר בעה"ב בהמתו לבנו ולרועה לא תצא בהמתו חוץ ממקום של בנו ושל רועה שהוא ברשותו ורגלו כרגליהן ופלפלו חכמים בדבר ושנו אף בכלים כענין זה השואל כלים מחבירו מעיו"ט הרי הן כרגלי השואל שכשמשכו השואל לכלי מעיו"ט קנאו ועמד ברשותו מעיו"ט וכששבת ברשותו של שואל והרי הוא כרגליו אבל שאל השואל כלי מחבירו ביו"ט ומשכו ביו"ט כיון ששבת אותו כלי ברשות המשאיל כבר קנה שביתה ברשות בעלים ואע"פ שמשכו השואל הרי הוא כרגלי המשאיל, ובפסקא מטר היורד בשבת וביו"ט מותר לשתות מהן ולרחוץ בהן אע"פ שלא הי' עבים מעיו"ט וכן הלכה:
 |
אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם. |