סמ"ע/חושן משפט/רסט
|
< הקודם · הבא >
טור ומפרשיו שו"ע ומפרשיו שולחן ערוך
|
דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף
(א) המגביה מציאה לחבירו כו'. פי' ראובן שאמר בשעה שמגביה המציאה מע"ג קרקע הריני מגביה מציאה זו כדי לזכות בו לשמעון קנאה שמעון ואין ראובן יכול לחזור בו ועמ"ש בס"ס זה:
(ב) שנים שהגביהו מציאה כו'. פי' הן הגביהו כאחד הן שבא הראשון תחלה והגביה ראש האחד ואח"כ בא השני והגביה ראש השני טור:
(ג) קנאוהו שניהם. דבהגבה' ראש א' מע"ג קרקע לא קנה אלא מה שבידו עד שיגביה כולו מע"ג קרקע וכאן אין שום אחד מהן הגביהו כולו ואמרינן דמסתמא ניחא להו להיו' כל אח' שלוחו של חבירו כדי לזכות כל א' בהחציה והיינו דאמרי' שראובן הגביה הראש שבידו גם לצורך שמעון כאלו הגביה שמעון וכן שמעון לצורך ראובן וה"ל כאלו כל א' גובהו כולו מהקרקע והוי שותפין בו:
(ד) מתוך שלא קנה חרש דבהגבהתו מצד הדין לאו כלום הוא כיון דאין לו דעת כנזכר אלא מפני ד"ש תקנו שקנהו החרש כשהגביהו כולו או שני חרשין שהגביהו בהדדי משא"כ כאן לא הגביהו אלא עם פקח ולא מהני הגבהתו לפקח לזכות על ידו דבפקח לא שייך תקנה מפני דרכי שלום דהא יש לו קנייה טובא מצד עצמו שיגבהו לעצמו וכיון דלא זכה הפקח ע"י החרש בהחצייה לא זכה גם חרש בהחצייה ע"י הפקח דלא שייך כאן הטעם דדרכי שלום ואינצויי כיון דהחרש רואה שגם הפקח אינו קונה:
(ה) וניתק ראש השניה כו'. פי' ע"י הגבהת ראש זה מע"ג קרקע ניתק וזז ראש השני מע"ג העמוד וכיון שבגרמתו ניתק גם ראש השני דהיה באויר ג"ט בעוד היות ראש זה שהגבהו בידו הוה ליה כאלו הוי כולו בידו בבת אחת משא"כ כשבשעת שהתחיל לנתק מע"ג העמוד קודם שניתק ובא לאויר הניח המגביה ליפול מידו הראש האחד וק"ל:
(ו) כיון שעתה כולו בארץ. ל"ד קאמר אלא כלומר כיון דהיה דרך ירידתו ליפול בארץ ולא היה מחזיק בה כלל בהיותו כולו באויר:
(ז) והכה ועלה מכחו ג"ט. בפרישה כתבתי דהא דבעינן ג"ט היינו דוקא אם חוזר הטלית ליפול ע"ג העמוד דנמצא דהעמוד הוא קרקע שלו ובעינן שיהיה מוגבה ע"י ג"ט אבל אם מכח הכאתו עלה מהעמוד ודרך ירידתו נפל לארץ אפילו לא עלה מע"ג העמוד כי אם מעט כיון שעכ"פ עלה מכחו והיה ג"ט מהארץ מקום שסופו יפול שם קנהו ומ"ש הטור והמחבר אחר זה אבל אם לא עלה למעלה מכח הכאתו אלא נפל לארץ היינו דלא עלה כלל וע"ש שהבאתי ראיה לזה:
(ח) כיון שהגביה לו פי' שהגביה סתם ולא אמר בפי' בשעת הגבהה או קודם לכן לעצמי אני מגביה אותה ובמגביה מעצמו צ"ל אני מגביה לחבירי דאז א"י לחזור בו ולא במגביה סתם:
(ט) ואין המגביה נאמן כו' פי' זהו החילוק בין א"ל חבירו להגביהו לו ובין המגביהו מעצמו לצורך חבירו דבמגביה מעצמו סתם לצורך חבירו אף אם אחר שהגביהו אמר שהגבי' לצורך חבירו נאמן אח"כ לחזור ולומר משטה הייתי בך או שלא להשביע את עצמי אמרתי כן וכ"כ בטור:
(י) ואם א"ל תנה לי דדוקא כשא"ל זכה לי והוא הגביה סתם אזי זיכהו לחבירו מיד בהגבהתו משא"כ כשאמר תנה לי דחבירו עצמו דאמר ליה תן לי לא ביקש לזכות בו קודם שיבא לידו ומ"ה אף אם נאמר דכוונת המגביה היה שהגביה לחבירו בשליחותו יש בידו לחזור בו עד שיבא לחבירו לידו:
(יא) ואם משנתנה לרוכב כו'. דכיון שנתנה לו נאמר אדרבה אף אם היה דעת המגביה להגביהו לצורך עצמו מ"מ כיון שנתנה להרוכב הרי גילה דעתו שנתנה לו במתנ' גמורה:
(יב) וי"א דאם לא היה לראובן דמים כו'. ז"ל המרדכי בשם ראבי"ה ול"ד למציאה דיכול ראובן בעצמו ללקחו מע"ג קרקע אבל במקח שתלוי בקנין ודאי אם היה יכול ראובן להשתדל מעות ולקנות קודם שימכור המוכר לאחר זכה בו ראובן אבל אי לא לא דה"ל זה נהנ' וזה לא חסר עכ"ל והביאו בד"מ ע"ש ועמ"ש לעיל סי' קפ"ג ס"ד ישוב הדברים שלא סתרו דברי מור"ם מ"ש כאן למ"ש שם ודע שמקור הדברים שכתב מור"ם כאן הוא מהמרדכי פ"ק דמציעא וז"ל שם פסק ראב"ן אם באתה ליד ראובן סחורה בזול ואמר לשמעון קנה אותה ביני ובינך והריוח נחלוק כו' "עד שיחלוקו ודימוהו שם למגביה מציאה לחבירו וראבי"ה חלק עליה שם והוא הי"א שהביא מור"ם כאן ומ"ש מור"ם לעיל סי' קפ"ג הוא מהגמ"ר דפ"ד דב"מ ושם כ' ז"ל תשו' ריש מתיבתא ראובן א"ל לשמעון אית לי זבינתא בדוך פלו' זבין ליה ביני ובינך אזל שמעון וזבנה א"ל ראובן פלג לי כו' עד אי דיהיב ראובן זוזי למזבן בהדי הדדי וקנה מיניה מחייבין ליה למיתב ליה מלתא דיליה כו' ע"ש הרי שבמרדכי הנ"ל כתב דינו אכשבא ליד ראובן סחורה בזול שיחלוקו בריוח וגם דמיהו למגביה מציאה לחברו וכל זה לא הזכיר בהגמ"ר אלא כתב שם דא"ל ראובן לשמעון אית לי זבינתא בדוך פלוני זבין לי ביני ובינך כו'. והיה נראה ליישב דלא קשה מידי דמ"ש המרדכי דאם הי' נתרצה שמעון מתחלה או שהיה לראובן מעות דקנה לשניהן היינו שהיה יודע סחורה בזול ומ"ה דמיהו למגביה מציאה משא"כ בהגמ"ר דלא איירי בסחורה שהיה בזול ומ"ה ליכא מ"ד שם לדמותו למגביה מציאה וזהו דלא כמ"ש מור"ם שכתב גם בסי' קפ"ג דינו אכשידע ראובן סחורה בזול גם בד"מ בסי' קפ"ג סעיף ה' הביא תחלה דעת המרדכי וכ' עליו דעת הגמ"ר משמע דס"ל דשניהן איירי שווין בסחורה בזול ומ"ה כתבתי הישוב ג"כ אליבי כנ"ל שם והנלע"ד כתבתי ודו"ק:
< הקודם · הבא >
 |
אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם. |