באר הגולה/חושן משפט/רסט
| < הקודם · הבא > מעבר לתחתית הדף |
|
טור ומפרשיו שו"ע ומפרשיו שולחן ערוך
|
דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף
א) ל' הרמב"ם פי"ו מה' גזילה ואבידה מימרא דרמי בר חמא פ"ק דמציעא דף ח' ע"א וכ"פ הפוסקים:
ב) כן משמע בגמ' שם:
ג) שם וכ"כ הרא"ש אמימרא הנזכר כ"ש כשהגביהו שניהם כאחד שקנאוהו:
ד) שם דין ד' וכתב ה"ה זה מתבאר מאותה שלפנינו דתגביהה חרש ופקח וכו' כ"ש כאן שאין כאן פקח והחרש מגביהה לצורך הפקח וכן מתבא' בסוגי':
ה) מבואר שם במסקנא:
ו) כנ"ל וכן הוא ברמב"ם ובגמרא שם ופרש"י דלגבי פקח הוי ראשה שהגביה החרש המונח ע"ג קרקע:
ז) טור ס"ג מהא דא"ר אשי זה קנה חמו' ובית פגיה וזה קנה מה שתפו' בידו שם ד' ט' ע"א:
ח) מבואר שם בגמ' דף ח' ע"א הדין והטעם:
ט) טור ס"ד כ"כ הרא"ש שם בפסקיו אהא דאמרינן שם דף ע"א טלית שהיה מונח' וכו' וממ"ש התוס' שם בד"ה הואיל ויכול וכו':
י) שם ס"ה והרא"ש שם בפסקיו כ"כ התוס' שם מעובדא דלוי בר סוסין חולין דף קמ"א ע"ב:
כ) ל' הרמב"ם שם ד"ב מימרא דר' חייא בר אבא א"ר יוחנן שם דף י' ע"א:
ל) כתב ה"ה הטעם כיון שאמר זכה וזה שתק הרי זה מגביה מציא' לחבירו וקנה חבירו:
מ) משנה שם ד' ט' ע"ב וכ' ה"ה כיון דלא נעשה שלוחו לזכות בו בהגבהתו אלא ליתנה לו וכן פי' רש"י שם דף י' ע"א:
נ) שם במשנה וכמו שפירש"י הטעם שם:
ס) וביאר שם דאז לא דמי למציאה ששם היה יכול לירד מן החמור ולזכות בו:
ע) וע' בסי' קפ"ג ס"ד שכ' אפי' אם נתרצה בתחלה בפי' יכול לחזור בו ואינו אלא רמאי יש לחלק ולו' דהתם שחוזר בו בפני עדים קודם שקנאו אבל אם אומר אחר שקנאו לעצמו אינו נאמן כדין המגבי' מציא' לחבירו שכ' רמ"א בסעיף זה בשם הטור וכיוצא בזה ראיתי בסמ"ע שם
 |
אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם. |