מתנות כהונה על שמות רבה/טו

מתנות כהונה על שמות רבה טו

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

מתנות כהונה על שמות רבה - פרשה טו

פיסקא: א  ב  ג  ד  ה  ו  ז  ח  ט  י  יא  יב  יג  יד  טו  טז  יז  יט  כ  כא  כב  כד  כה  כו  כז  כח  

א  [עריכה]

[קול דודי הנה זה בא. עיין כל הענין במדרש חזית]:

ב  [עריכה]

אלה מועדי ה'. סיפיה דקרא אשר תקראו אותם:

אתם בין. גרסינן ובגמרא דידן נפקא ליה מדכתיב אותם חסר וי"ו קרי ביה אתם:

[מסורה בידכם. בקביעות השנים והמועדים]:

ג  [עריכה]

ה"ג שני נזמים בלבד אמר המלך די לה שתנשא לי בשביל שני נזמים אלו בלבד כך וכו':

ד  [עריכה]

אלא למי אני מסתכל גרסינן:

נאקת בני ישראל וגו' גרסינן:

ה"ג ואין ההרים אלא הזקנים:

בתולה. טהורה. שלא יאמרו שבשביל שנמצא בה פסול עשה אביה ככה:

[ה"ג שני ההרים בארץ מצרים]:

ה  [עריכה]

בארץ מצרים. כן כתיב בפ':

[כצאתי גרס':

ומצרים מקברים גרסינן. אוהבי אהב וגו' גרסינן]:

ו  [עריכה]

שגזרו על על ישראל כו'. ואין לך חשך ואפילה גדול מזה:

[נולדה לשלשי יום גרסינן באמונתו של הקב"ה גרסינן]:

ז  [עריכה]

ה"ג שנא' עושה כימה וכסיל וגו' (עמוס ה'). ועיין ב"ר בפרשה כ"ג:

[ה"ג נמצא ה"א לעצמה וכן אות השני מן הן והיא הנו"ן:

הכי גרסינן נמצא נו"ן לעצמה]:

הכי גרסינן עשו אותו ראש חדשים:

ח  [עריכה]

המכסה כו'. וכמו שפירש שם רש"י ז"ל כיון שנחן לו הארץ אין לאבדם בלי רשותו:

[בית המקדש ת"ק אמה גרסינן]:

ואני נתתי לך כו'. סיפא דקרא קדייק בחרבי ובקשתי. תרגם אונקלוס בבעותי ובצלותי הרי שהתפללו על שכם זהו ירושלים ושכם אחד פירוש חלק המיוחד וזהו ירושלים ואברהם התפלל עליו שנאמר בהר ה' יראה:

ה"ג אחד על אחיך וכיון כו':

אעלוזה. סיפיה דקרא אחלקה שכם וזהו ירושלים:

ט  [עריכה]

ועשה שם. כלומר עכב שם בשביה:

גנוסיא. פי' הערוך יום הולדת מלכים והיה מונה מיום שנפדה:

[ועיין בילקוט פרשה זו שהביא מאמר דומה לזה]:

היו מונין. לשעבוד פי' מיום שנגזר עליהם הגלות בברית בין הבתרים היו מונין. זמן היו כותבים בשטרות שנת כך וכך לברית בין הבתרים:

י  [עריכה]

משלשל ויורד. המזמור מספר והולך עד שהוא כו':

שמח מצרים כו'. בילקוט תהלים מסיים בו משל לבעל בשר שהיה רוכב על החמור והיה מצפה מתי ארד מן החמור. וכן החמור מצפה מתי ירד זה מעלי כיון שירד שמחו שניהם כן ישראל והמצריים כו':

[ה"ג מכבדין אותו עד שהיו:

ה"ג ואחר באו משה ואהרן וגו' וסיפא דקרא מי ה' וגו']:

הנימוסין. ספרי הדתות ומשפטי עבודת כוכבים של אומות העולם. כדלעיל פ"ה:

ולא הרגיש. המלך עשה עצמו כמתנכר לו:

(כיוצא בזה. העני):

[ומהו כן שאמר גרס:

ה"ג הורד שמה המכה ונכנסת בה]:

כמו לוז כו'. פירוש אף על פי שהתחיל המכה במועט כמו לוז היתה מתפשטת והולכת עד הגבול ושוב לא היתה מגעת בשדה אחר כמו שדרשו חז"ל ותעל הצפרדע צפרדע אחת היתה וממנה נתמלא כל הארץ:

צדק למדו. שמתוך משפט הש"י היו יודעים לצדק גבולי הארץ כדלעיל פר' י"ג:

בקרונין. קרון שהמלך יושב עליה:

[ה"ג כעפר שאר ויוליכם:

יא  [עריכה]

וכשבחר ביעקב גרסינן:

יב  [עריכה]

לי ולכם היא הגאולה גרסינן:

ה"ג מרור ים בשביל יעקב שכשם]:

אילוגין. שטר חוב ודין. ועי' בערוך ערך אלוגלגות:

יג  [עריכה]

הלגיונות. החיילות:

פורפירא. לבוש מלכות. והנמשל היא התפלה שהיו ישראל מתפללין מתוך צרה:

פונה לופוס. פונה ומסיר ומניח המס שעליהם:

[כך לכ"ו גרסינן:

יד  [עריכה]

וכי אני הוא כו'. עיין לעיל פר' ג':

טו  [עריכה]

ולא היו מוציאין גרסי':

ה"ג במכילתין של עץ היה נרקב ושל אבן היה נמס]:

הנותן בים דרך כו':

אין זו מדה קשה. וכן במים עזים נתיבה אבל להוציא ממקומו רכב וסוס חיל ועזוז ולגררם בים זו היא מדה קשה ויד חזקה. ועיין מזה במדרש חזית פסוק אחזו:

וסגר פום אריותא. וכן כאן כתיב סגר עליהם המדבר כלומר סגר וחבר ואסף עליהם חיות המדבר:

הטיוסין. נראה דצ"ל הטעותין עבודת כוכבים שהם טועים אחריהם וכדמסיים והאלילים כליל יחלוף:

חיאל שנטמן כו'. בהר הכרמל טמנוהו עובדי הבעל לפנים תחת המזבח שידליק שם העצים למען יאמרו שהאש ירדה מן השמים ונגף שם:

טז  [עריכה]

בפילקי. בבית הסוהר ואמר כן שעמדו ישראל באמונתן:

[ה"ג נכנס ובידו פרכיל של ענבים]:

נעלי. דרשו לשון מנעל:

יז  [עריכה]

נכנס פרופיסטוס. שר חשוב כך פירש הערוך:

פגאנין. פירש הערוך הדיוטות וכן הוא בל' יון:

[פרוסביטוס. פירש הערוך אדם גדול:

הכי גרסינן. מתאוין לפסוע עליו לאחר ימים כו']:

פרוטומו. לפי הענין הוא צייר הצר ציורים למלך ודו"ק לקמן:

[ה"ג כראוי ונתנוהו ביד צייר]:

דוכס. אפרכוס כו'. כלם מיני שלטונים הם:

דימוס וכו'. גם כן שמות של שלטונים ועיין בב"ר פרשה ו':

האומנים. הציירים:

פרוטומו. צורתו של מלך. וע"ש זה נקרא הצייר פרטם כדלעיל:

הפנס. לינטרינ"א בלע"ז:

יט  [עריכה]

בית הפרס. שדה שנחרש בו קבר וחיישינן שמא נגרר עצם כשעורה למרחוק עד מאה אמה. ואם שהה שם כדי אכילת פרס טמא מדרבנן:

[יתבייש שלוחי גרסינן:

אמרו לו למקום טמא גרסינן. [העליון לאל גומר]:

כ  [עריכה]

צדיק מושל כו'. ודרשו רז"ל אני מושל על הכל ומי מושל בי צדיק שאני גוזר גזירה והוא מבטלה והקב"ה גוזר עמהם כמותם וה"ג והוא גוזר עמהם:

כא  [עריכה]

שנאמר לאור יומם וגו' גרסינן וסיפיה דקרא והיה לך ה' לאור עולם:

שבעתים. פירושו שבע פעמים שבעה והוא תשעה וארבעים:

כב  [עריכה]

נאה העולם. מצאתי כי הוא ט"ס ונ"ל שנכון הוא ודוק ודוגמת זה אמרינן במסכת ברכות כמה נאה פת זו ברוך המקום שבראה יצא:

כדבר. בדיבור בעלמא:

[כשלמה וגו' גרסינן]:

מעזיבה. עפר או אבנים שטוחים ומיושרים על התקרה:

בלי מה. שתי תיבות הם כלומר על לא דבר יפסוק הוא באיוב כ"ו:

האסטים. פירוש לפי הענין שורש כן ובסיס:

בגזוזטראות. ידוע הוא בלשון רז"ל בליטת אבנים או קורות יוצאות מקיר הבית לרשות הרבים:

רכסים. ענין חיזוק. ועי' ערך רכס או פירושו חיבור מקוה המים. כד"א וירכסו את החשן:

סרגלין. לא מצאתי פירושו. ולפי הענין גם הוא עמוד התוך הנושא כל המשוי:

[ה"ג אלא עוזב את הענן הנראה כו']:

שקיעה. ששוקעין בתוכו כשדורכין עליו:

סטרטיוטין. שרים:

קסדא. כובע של נחושת כדרך מלומדי מלחמה:

אמפתין. נראה כמו שהוא אספסון שפירש בו הערוך סייף או פי' אבוקה כמו אספתי. ועיין בערוך:

אספיקולא. גזר דין למיתה. עיין ערך דימוס:

[ים המות. עיין בא"ר פסוק מה אעידך) [ב' ס']:

חמר ב"ו. פי' כזה שמוליך לפניו עבדיו השבויים להגיע אותם למקום חפצו. והוא שם מושאל מלשון חז"ל מחמר אחר בהמתו שהמנהיג ומוליך הבהמות קרוי חמר אע"פ שמוליך בהמות אחרות שאינם חמורים:

שני עבדים. ומכה ומייסר אותם כדרך השבאים והראשונים שהם לפניו הולכים מעצמם לקול צעקתם של אלו השנים המוכים. ועיין מזה בב"ר פר' ה':

בסלקי. פלטין גדולה:

פיטרון. שר כמו פטרון בס' א"א גרסינן סיטרין והוא בקעה ששוחקין בו בחיות ובהמות ואף בני אדם כיוצא בהם:

סטרו מסטר. הכהו מכת לחי:

אפרכוס. שר:

יעלו הרים. פירושו כמו שנאמר יעלו הרים:

עקלים. קשורים וחשוקים שקושרין בו בית הבד:

דינטיבא. מתנה מאת המלך:

[ה"ג מאה ושמונים וב' במערב ודו"ק]:

ה"ג לכך השמש נקרא גדול שהוא גדול על הלבנה:

ואינו רע כו'. החסרון ללבנה אין רעה וגריעותא מאחר שיוצא מזה תקנה למועדים:

ה"ג שכל השנה מונה לחמה לשנים כו'. ופירוש שנות העולם ושנות בני אדם יכולין למנות על פי מהלך החמה אבל המועדים צריכין לידע על פי חסרון ויתרון הלבנה:

וכל הימך. וכי כל כמינך כו':

[אמרו לו לדוד גרסינן]:

כד  [עריכה]

יכול היה משה. בתמיה:

כשם שקדש משה בדם. את המזבח:

או יין נסך. אדלעיל קאי שאמר הכהן מקבל בו דבר של קדש ועכשיו פי' היאך:

[ה"ג או מנחה מערה]:

ולעצמי אני מקדש. פי' בתמיה כי כשמקדשין החדש מקדשין להקב"ה כמו שאמרו חז"ל המקדש את החדש כאלו מקבל פני אביו שבשמים:

והייתם לי קדושים. משמע אתם תקדשו אותי. וקצת מקדוש החודש עי' בפר' היו בודקין:

כה  [עריכה]

גרמסיון. פי' הערוך מין מטבע ופירושו כתב לו פרוטות שחייב לו באיזה חדש:

אי אפשר לך כו'. שהרי השטר נכתב כהלכתו שאם אין בו זמן אימת נעשה היה השטר פסול:

כו  [עריכה]

דסקוס. הערוך פי' שלחן וכן הוא בכמה מקומות בספר זה ור"ל ממשלתה מתמלא כו' כד"א שלחן מלכים:

[ה"ג כך ישראל ט"ו דור]:

יקראהו לרגלו. רבינו בחיי גרס לרגלי וכ"ה אומר אני ה' קראתיך בצדק:

ה"ג אור זרוע לצדיק. וכתיב ויזרע יצחק וכן הביאו בעקידת יצחק ובספר תורת העולה:

רחבעם ובן רחבעם כו'. זה שמונה והולך ט"ז ואנן לא מצינן מרחבעם עד צדקיהו. רק ט"ו. ועוד צא וחשוב מספר המלכים ותמצאם י"ט מרחבעם עד צדקיהו. נראה דלא קחשיב מי שהעבירוהו בחייו והמליכו אחר תחתיו בעודנו חי והרי תמצא עוזיה שנגזר מבית ה' לישב בבית החפשית קודם מותו הרבה וגם בחייו נקרא מת [כמו שדרשו חז"ל בשנת מות המלך עוזיהו וכי מת היה אלא שנצטרע ומצורע חשוב כמת] והמליכו בנו תחתיו מיד. (גם במותו לא קברוהו בקברי המלכים) וכן יהורם המליכו אחזיה בנו שנה אחת קודם מותו. ככתוב בספר מלכים וגם לא קברוהו בקבורת מלכים ויהואחז ויהויכין גם הם העבירום בחייהם מלכי האומות שכניהם ככתוב בספר מלכים וד"ה ונשארו רק י"ד שהשלימו מלכותם וצדקיהו הוא החמשה עשר והוא אבד את עיניו וחשך המאור. אכן בספר הזוהר בפ' יתרו חשב כל אלו והוציא יהואש ויהויקים (והטעם לא נודע לי). [כי יהואש מלך כשר היה ומלך מ' שנה ויאסף אל עמיו בשיבה טובה גם יהויקים מת על מטתו בירושלים ולא נופל הוא ממנשה וחביריון:

כז  [עריכה]

[אמר המגיה צ"ע גדול בכאן] ושוב מצאתי בפי' [לדברי הימים דפוס גדול] וישן שמונה [כל אלה הכתובים פה בספר] חוץ מאמון ויהויקים (וג"כ לא נודע לי הטעם ולא שם המפרש מי הוא:

[ה"ג את עיניו וחרב ב"ה שנאמר ורב שלום עד בלי ירח עד שלשים דור וכו']:

עד שלשים דור. עד בלי ירח ה"פ עד שלא נשאר ממספר ימי הירח וזהו שלשים יום:

[ובספר העקידה גרס ליה באופן אחר ע"ש:

עוד נגע אחד עיין לקמן בסמוך מפרש והולך]:

ברכו אותם. במעשיהם שזכות מעשיהם עומדת להם:

בכורי. קרי ברוכי ישראל:

ועל ידו. ע"י הקב"ה עצמו כביכול:

[וכדמפרש ואזיל ועיין לעיל פרשה י"ב]:

פלמרכין. פירש הערוך שרי החיל:

אם אכתבם כו'. מדינות אלו:

משלשם. ג' מדינות אכתוב לכל אחד ואחד. וכן ג' מכות היו על ידי הש"י בעצמו והן ערוב דבר מכת בכורות [ועיין לעיל פרשה י"ב]:

חסר. שנאמר כי היה השחין בחרטמם:

בשר. של מצרים. כד"א יפקוד על צבא מרום במרום שלא הפיל הקב"ה את מצרים אלא אם כן הפיל שרה תחלה ולכך כתיב בחרטמם לשון יחיד:

מוניטא כו'. מטבע של הקב"ה שהיו מבטלין את ישראל מפריה ורביה כדלעיל פרשה א']:

ושחת ארצה. שהיו מסרסין אותם:

על דבר הצפרדעים וכו'. דוגמת מה שדרשו חז"ל על דבר שרה שאמרה למלאך הך והוא מכה:

היא של אור. שהיא בעצמה אינה אש רק מקבלת האור מן החמה ומאירה:

כח  [עריכה]

זעזע. קרע ובקע:

בן הנפילים. פירש"י בפ' העור והרוטב שרץ מין צב:

הדואר. ג"כ מין צב הוא. ועיין בפירוש רש"י בפ' העור והרוטב. וכן סלמנדרא הוא בא ממקום שבוערים שם אש שבעה שנים רצופים. ורש"י פי' שם שבוערים שם אש בעצי הדס ונעשה ע"י כישוף. בתנחומא פרשת וישב גרס כשהזגגין מסיקין הכבשן ז' ימים וז' לילות רצופים מכובד האור יצא משם בריה כו':

[הכי גרסינן יחולל אילות ויחשוף יערות]:

אלו סמני קטרת. פי' על דרך שאמר הכתוב אכלתי יערי עם דבשי שהסמנים רובם מן קני היער:

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.

< הקודם · הבא >מעבר לתחילת הדף