מתנות כהונה על שיר השירים רבה/ב/ה/ג

מתנות כהונה על שיר השירים רבה ב ה ג

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

בשלפי. כשנתחלף ועבר הגזירה והיו רשאין לעסוק בדברי תורה ועיין ערוך ערך שלף וכן פי' בספר תניא:

כל מי שהוא למד. שבר למד כל צרכו יבא וילמד לאחרים:

ריקם. בלא ברכה וחלקו כבוד לר"י שהוא בן עיר:

ה"ג כל מבקש משה אין כתיב כאן ועיין מזה בויקרא רבה פ' ל"ד:

פתפותי בצים. ה"ג ג"כ בירושלמי דברכות פרק הרואה ובפרק הנחנקין וי"ל דברים המעורבים כמו בצים המטורפים ומעורבים והכי מוכח בספר ישן:

מנשה. שהרשיע הרבה:

חבריא בעו כו'. החברים תלמידי חכמים שאלו לפני רבי שמואל כו' כיון שהיה כומר לעבודת כוכבים איך האריך ימים מימות השופטים עד גלות הארץ וכן מוכיח בירושלמי בהדיא:

הוה בר נש כו'. כשהיה בן אדם בא להשתחוות לו לעבודת כוכבים והיה אומר לו בן כמה שנים אתה בן מ' שנה כו':

או בר כמה כו'. או בן כמה שנים שהוא היה היה מגיד לו ושוב ה"ג והוה אמר ליה בר כמה כו'. ובירושלמי בפרק הרואה במסכת ברכות הגירסא בסגנון אחר:

והדא עבודת כוכבים כו'. ועבודת כוכבים זו אינה עשויה אלא מקרוב:

ואת בעי כו'. ואתה רוצה לעזוב אלהיך ותשתחוה לעבודת כוכבים זהו פחיתות ורעה רבה והוא היה מתבייש והלך לו:

אתא חד בר פחין. בא א' בן מביש פחות וגרוע:

ומה את יתיב כו'. ומה אתה יושב פה ועובד עבודתה ואמר לו אני נוטל שכר והוא סבור שמותר לקבל שכר ולעבוד עבודת כוכבים כדלקמן:

ומסמי עיניה. אין לפרש ועוד שאני מסמה עיניה של עבודת כוכבים והיא נפסלת בכך שהרי עבודת כוכבים של ישראל אין לה ביטול עולמית ועוד שהוא היה ישראל ואין ביטולו ביטול אלא כך היה אומר דרך הפלגה הריני נוטל שכר אפילו לסמות עיניו ובירושלמי לא גרס ליה וכן בתלמוד בבלי בפרק יש נוחלין לא גרס ליה ובספרים ישנים גרס ומחמא עיינין ופירוש אני מראה עינים ופנים כאילו אני מאמין בו:

ואייתיתיה. והביאו:

לא הוא כן. לא הוא כן היתה כוונת בית אבי אביך:

ה"ג לעבודה שהיא זרה. ופירושו בזויה עליך ואינה לפי כבודך:

קומסין תסברין. פירוש אדון ונגיד על האוצרות שנאמר ושבואל בן גרשם נגיד על האוצרות ודרשו חז"ל שנקרא שבואל ששב לאל בכל לבבו:

ה"ג בירושלמי מיתיבי והכתיב עד גלות הארץ אמר לון כיון שמת כו':

לסורו. פי' הערוך לשון שאור. ועי"ל שהוא כמו לסיאורו פי' לסכלותו ועיין בערוך ערך סאור ובמדרש קהלת בפסוק טוב אחרית דבר:

גם אני נביא כו'. הרי שעשה עצמו נביא ולא כן היה שכתוב שוב כיחש לו וזהו לחם כזבים:

ה"ג כזבים וכתיב ויהי הם:

זכה ששרתה כו'. דכתיב שם ויהי דבר ה' אל הנביא אשר השיבו וכן מצאתי שוב בירושלמי בפרק הנחנקין דגרס אשר השיב אין כתיב כאן אלא אשר השיבו:

שקבלתם רבותינו במאכל אמת וה"ג בירושלמי:

טמאה שבעה כו'. נתבאר בבמדבר רבה סוף פ"ד:

בין הערבים גרסי':

גדולה היא הפרנסה גרסי':

ה"ג להחיות את בנה. וכי אליהו צריך לשום בריה והאמר ר' יהודה בר אלעאי כו' ורבי יהודה:

הוא והיא. והוא אכל משלו שלא היה נהנה משום אדם והיא אוכלת ג"כ משלו ודייק מדכתיב הוא ברישא:

ושמשתו. בענין מאכלו ואכסניותו:

ה"ג וכי עם כל ישראל כו':

אין הוא כן. אינו כמו שאמרת אלא בשכרו כו':

ה"ג ר' יהודה ור' נחמיה ורבנן:

ולאבותינו. שע"י כך נתגייר יתרו וי"ל דדריש דלה מלשון גדולה והתנשאות וכן מוכח בויקרא רבה פ' ל"ד:

עאכ"ו. שהרי בני אושא עשו חסד עם רבים מגדולי ישראל:

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.

< הקודם · מעבר לתחילת הדף