מתנות כהונה על במדבר רבה/ד

מתנות כהונה על במדבר רבה ד

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

מתנות כהונה על במדבר רבה - פרשה ד

פיסקא: א  ב  ג  ה  ח  ט  י  יב  יג  יד  טו  טז  יז  כ  

א  [עריכה]

זונים. פסולת הנמצא בתוך החטים ועי' בערוך ערך זנין:

מודיאות. מדות:

אגודיהם. קשר שלהם כלומר הכל בכלל:

ב  [עריכה]

פרגמטים. תיבה מלא סחורה של אבנים וכו':

ג  [עריכה]

תנינן. ברייתא היא בפ' ר"א דמילה:

ואם דבר בריא כו' חי. פי' ראוי הוא להיות חי:

בערוך גרסינן תוטא אוכטו ועיין פירושו בב"ר פרשה י"ד:

לדבר תורה. כלומר סמך עצמו על דברי התורה:

תלוי ראש. דרש ושא ל' התנשאות:

ה  [עריכה]

באיזה צד. פירוש כמו כיצד בתלמוד בבלי:

במנין הללו. במנין הלוים כמו ששנו בפרק בתרא דמסכת זבחים:

ח  [עריכה]

שנאמר אחי יפת הגדול. עי' בפירש"י בפ' נח:

על חנם. בלא כוונה וטעם:

פרוקפי. מתנה של גדולה וחשיבות:

לחשך. לחש באזנך והוא לשון מורגל בתלמוד.

טרכסיטים. שולחני וע"ש שמונה מעותיו על השלחן נקרא טרפיס. והוא שולחן בל' יון:

זיטמא. דבר זיוף והוא מלשון זוטא שפירושו גרוע כ"פ הערוך:

אפרכוס. שר חשוב:

קטבלטון. לא מצאתי פירושו ואולי הוא מצע שפורסין על השולחן דרך כבוד ועיין ערוך ערך קטבל:

ט  [עריכה]

ה"ג ורע"ג וכולהם:

[שלכך גרסינן]:

כ"ב אלף שלש מאות גרסינן:

לחש לי. משה רבי לחשי באזני במה שכתבו בתורה וכדמפרש ואזיל:

גנבן. העלימם והשמיטם בכללם בסוף:

י  [עריכה]

כתב על כ"ב גרסינן:

הימך. כמו הימנך כלומר ממך ודעתך:

נתמצו. לשון מיץ אפים כלומר כבר כלו כולם:

היה נותן. בירושלמי סוף פ"ק דסנהדרין פריך וז"ל הגע עצמך שעלו כולן לוי א"ל מעשה נסים היו ומסורגין עלו עכ"ל פי' הלא יכול להיות שיעלו כולם בן לוי אף אותן רע"ג היתרים על הלוים ומשני מעשה נסים כו':

יב  [עריכה]

לתלמוד. שילמוד ה' שנים דיני עבודה:

יג  [עריכה]

ה"ג בני אהרן עושין כשהיו מורידין כו' עד ב"ר חנינא אלא כך היו. ופי' מה היו עושין שלא יראו הארון בשעה שפורסין את הפרוכת:

קונטסין. כמו קונדיסין:

צינוריות. ברזל חד עקום למעלה כדי להגביה את הפרוכת מתוך הקורקסין דהיינו הווין שהיה תולה בו:

ה"ג ומרפין את הקורקסין או ופורקין:

כדי שלא יראו גרסינן:

אמרו הפרוכת כו'. עיין זה סוף פ' פקודי:

ה"ג דומה לוילון:

בקונטיסין. קלונסין:

ה"ג שהמקדש מכוון כנגד ב"ה והארון כו'. ור"ל כנגד ב"ה למעלה. וכן מצאתי באות אמת:

ה"ג מזה ומזה מכוונים זה לזה. ופי' שהיו נתונים כל אחד ואחד על קצה הכפרת ופניהם זה מול זה:

ה"ג בעלי תורה שהם ספונים. פי' חשובים:

שלכך כתיב מלמעלה. ופרשו עליו בגד תכלת מלמעלה:

יד  [עריכה]

וכרת לו. דרש כן מפני שהתכלת ירוק ככרתי:

שעל ידי חטא גרסינן:

א' לתנור. שהיו אופין אותו בתוכו בתנור:

ואחד לבצק. כשהיה עדיין בצק היו מתקנין אותו בדפוס שיהא עשוי כעין אותו דפוס:

רודה. מפריש ומוציא הלחם מן הדפוס ואח"כ היו נותנין אותי בדפוס ולא הניחוהו בדפוס הראשון לפי שנפחה בתנור וצריך דפוס גדול מן הראשון:

כדי. שלא יקלקלו את הלחם גרסינן וה"ג בפ' שתי הלחם ובתורת כהנים וכן אמר למעלה שלא ישבר:

כאי צד. כמו כיצד והוא לשון קצר מן כאיצד כלומר באיזו צד ואופן היה נעשה:

או שעשה ג' גרסינן:

ה"ג סדר זה ובזיך א' על גבי סדר זה וכל הענין מבואר בפרק שתי הלחם במסכת מנחות:

הרי אלו פסולין גרסינן:

ה"ג של זהב חלולין ומקבלין טומאה היו שם כו' עד לארכו של שלחן:

בערב שבת. פירוש בליל שבת:

ונותנין כו'. פי' על הרצפה היו מניחין לארכו של שלחן דאילו על השלחן לא היה מקום פנוי להניחן לארכן כן פירשו שם התוספות:

סמוכה למערכה. דריש על המערכה סמוך כמו ועליו מטה מנשה שפירושו סמוך כדאיתא פ' שתי הלחם:

ה"ג סניפין של זהב עושין לו:

וקרניו היו שם וכו'. שבראש כל סניף היו ב' קרניים כזה. ושוליו של לחם התחתון שהיה חד כשולי הספינה היה נכנס מכוון בין שתי הקרנות ואע"פ שגם ה' לחמי' שעליו היו ג"כ כספינה רוקדת מ"מ לא היו הסניפין סומכין אלא התחתון וכן הוכיחו שם התוס' לפי שא"א כלל בלא העמדה והעליונות היו מונחים על התחתונות ונסמכין ע"י כ"ח קני' כדאיתא בפ' שתי הלחם וכל זה למאן דאמר שלחם הפנים היה עשוי כמין ספינה רוקדת כלומר חד למטה שמרקד והולך מהרה אבל למאן דאמר שהיה עשוי כמין תיבה פרוצה היו באותן סניפין פיצולין הרבה כמנין ראשי הקנים שהיו מונחים על הלחם. ויס"ג כמין דקרנין היו שם וכן הוא בפרק שתי הלחם:

שלא תהא רוקדת. מרקד ונופל לצדדין כך יש לפרש גי' הספר וטוב להגיה דומות לספינה רוקדת כו' עד כדי שיהו הסניפין מגביהין וכו' וכ"מ בא"א:

כנגד הלחם. כלומר תחתיו ממש ושוה לו:

ונסבה ורחבה למעלה גרסי'. ול' המקרא ביחזקאל מ"א:

על הכלים וכו'. אבל לא על השלחן עצמו:

טו  [עריכה]

לפי שעומדת בהיכל כו'. שהוא נגד ב"ה של מעלה לפיכך היו מכסין אותה בתכלת הדומה לרקיע כמו שפי' למעלה:

טז  [עריכה]

אותם על המוט גרסינן:

ה"ג זה היה מזבח הזהב מזבח הנחושת:

יז  [עריכה]

שאורג כו'. כלומר מבדיל ומציל:

תנו. כמו תנו רבנן:

תנו אש תמיד גרסינן:

אף בשבת כו'. תמיד קדריש:

פסכתר. כפיפה של נחשת:

סירות. היינו פסכתר וכן תרגם אונקלוס סירותיו פסכתוריהון:

כ  [עריכה]

ה"ג בקדש הקדשים וארון קודש קדשים ואין ק"ק מזיק לק"ק אבל בני קהת אינם קדש קדשים וארון וכל כו':

בירניות. מקומות המבצרים:

קילוני. נראה שהוא לשון קול על שם שזכה לכך על שהגביה קולו בעניית אמן או הוא לשון גזירה כמו קלון אנא שפירושו גוזר אני וע"ש שהיה גוזר על כל קראוהו כן:

איני מעלה את הארון בחשאי. ע"ד ברוב עם הדרת מלך:

שיקבצו אליהם גרסינן:

ה"ג כמה זקנים מינה דוד שם. דוד שם היה ממנה נשיאים וזקני העדה ודייק מדכתיב ל' אלף ובד"ה כתיב שקבץ כל ישראל שמע מינה אלו ל' אלף היו זקנים:

דרגון. בערוך משמע שמירה ומגן:

ה"ג בירושלמי דפרק חלק ויוסף ל' אלפים עוד ל' אלפים ופשוטה דקרייה ל' אלפין הרי צ' אלפין:

ופשוטה דקרייה. פשוטה של מקרא:

אשר נקרא שם וגו' גרסינן:

וכל כינוייו. מיתורא דשם שם קדריש:

לא נתן. עגלות אלא בכתף ישאו:

נענש. דוד שבאת לידו שנתעלם וכו':

התעיף. לשון כפל וכפלת ת"י ותעיף שאם תכפול עיניך לסתום עין בהיסח הדעת מהסתכל בהם מיד ואיננו כפירש"י:

ואיהו אתייה גרסי' בפרק אלו נאמרין. ופי' הוא הביאו על עגלה:

ה"ג בירושלמי והוה ארונא טעין כהניא לרומא וכו'. פירוש והיה הארון נושא הכהנים למעלה וחובטן למטה לארץ:

ואייתי'. והביאו:

א"ל לית וכו'. לשון שאלה אין אתה יכול לומר לי מה נעשה לארון זה:

דהוא טעון כהני' גרסינן:

שאל לאינון חכימיא כו'. שאל לאותן חכמים שמנית ודרך קינטור א"ל כן על שלא מינה אותו עמהן ואמר דוד מי שידע להקים הארון שיעמוד על העגלה ואינו מקים אותו יהא בסופו בחנק:

א"ל דבח. זבח לפניו זבח והוא עומד:

מלה דמינוקיא וכו'. דבר שהתינוקות אומרים בכל יום בב"ה:

ה"ג ודא רבתא א"ל דבח כו' ופי' וזה דבר גדול שיזבח לפניו אמרת לו:

דבח וכו'. היה דוד זובח לפניו והיה הארון עומד כההיא דתנינן פ"ק דב"ב:

ה"ג אין רק אין מיעוט וכו':

העמודים עומדים. עמודים של כסף היו מונחים בארון רמז לקיומם ועמידתן של ישראל כדאיתא התם:

לקוח את ספר וגו'. סיפיה דקרא ושמתם אותו מצד ארון:

לכך כתיב וישאוהו וגו'. סיפיה דקרא עם ארון האלהים:

ומשחקים לפני ה' וגו'. ובמנענעים דרש ביה לשון ניענוע:

כתוב כידון. בד"ה גורן כידון והוא רומח או אלה:

בתחלה כידון. על שמת עליו עזא:

ולבסוף. כשהעלוהו מבית עובד שנשאוהו הלוים ולכן כתיב שם בד"ה ויהי בעזור האלהים את הלוים שהיה הארון נושא את נושאיו וכ"כ הרד"ק אבל רש"י פירש בפרק אלו נאמרין שלבסוף היה נכון לבית עובד שנתברך בגללו ועיין שוב שם:

שלו. פירש"י ששגג לאחוז בארון:

שעשה צרכיו. פירש"י דדרש מלשון כי ישל ושלייתה דבר שמשיל ויורד מלמעלה למטה:

כחררה. עוגה שאופין על הגחלים:

מאי טעמא. מ"ט דרשת להאי ויחר לשון חררה יותר מכל ויחר דכתיבי בתורה ומשני משום דלא כתיב ביה אף וכל שאר ויחר כתיב ביה אף והכי איתא בהדיא בפרק אלו נאמרין:

ועובד אדום. פירש בני אדום ואחיו הכל ס"ב שכן מנה אותם בד"ה סימן כ"ו:

ה"ג אדום שהאדים פני דוד:

פעולתי. שם בן עובד השמיני בד"ה סימן כ"ו ושאר הבנים שמותם מבוארים מעצמן ולכן לא שאל עליהם וע"ש:

אפטרה. שנפטר מן האכסניא כדאיתא בפרק הרואה:

לתלתא ירחין. שכך שהה בביתו:

ובנו ששה וכו'. ובירושלמי פרק החולץ ובפרק הרואה בתלמודא דידן חשיב שאשת אדום ילדה גם כן ששה:

ותמניא דידיה. שמונה בני עובד עצמו:

ולא נזוקו גרסינן:

מקרא חד פרוש וכו'. ואותו מקרא שבד"ה הוא פי' למאי דכתיב בשמואל שור ומריא היינו ז' פרים וז' אילים ויהיה שור ומריא שם הכלל כמו ויהי לי שור וחמור וששה צעדים דכתיב בשמואל פירוש לויזבחו שבעה פרים שבד"ה שהיה לאחר ששה צעדים:

ה"ג על כל ו' פסיעות ז' פרים:

סתם. כלומר כפשוטיה בלי פזוז וכרכור:

לאו. כלומר לא עשה כן:

מה שאפשר לומר. בפיו הכל היה עושה:

וכתיב ודוד מכרכר גרסי':

כירי רם. נוטריקון של מכרכר. כירי אדון כמו סך כירי פלסתר וכלפי הקב"ה אמר כן או יש לומר שאמר כן על הארון ע"ד ש"ה ארון הברית אדון כל הארץ ואע"ג דכירי בכ"ף היינו עבד כדמוכח בפרק כיצד מעברין ובפרק שלוח הקן צריך להיות דהיינו כשהכ"ף רפויה או לא היו מהדקין הכ"ף כל כך כמו הקו"ף אבל כשמהדקין אותה היטב משמעותיה ג"כ אדון:

מציצות. מביטות כד"א מציץ מן החרכים:

סנונים. מזוקקים ומצורפים אמרות ה' צרפתהו תרגום מימרא דה' סנן יתיה כזה שהוא מסנן דבר מה במסננת כדי לזקקו:

קולו פוזז. צלל כפעמונים:

ה"ג יכול לא היה דוד כו':

אספירס ומשוייר. מיני בגדים ארוכים דרך צניעות והוא היה מהפך שוליהון מלמטה למעלה כדי שיהא קל ברגליו כדלקמן ובא"א כתב בשם הערוך משוייר קופץ:

ה"ג אשפר אחד מששה בפר כן הוא במסכת פסחים:

נגלה. לשון גלוי:

לאכול פניו. דרך משל הוא או צריך להיות לאבל כלומר לבייש פניו:

הלווי. כמו הלואי:

הריק שבריקים גרסינן:

זה ארכיטס. בערוך משמע שר על הלסטים וגרס ארכלסטים ארכי פירשו שר ודריש א' הריקים המיוחד שבריקים:

לבין בית אבא גרסינן:

כסוכה. להסך קדריש לשון סוכה:

פעליונים. וילונות סדינים או סודרים ועי' בערוך ערך פליוס:

והיה חמי ליה. דוד היה נחבא במערה והיה רואה אותו וכו':

ה"ג בירושלמי בפרק כהן גדול משולשל צבחר וכו'. פירוש משלשל ומוריד בגדיו מעט וחזר ומעלה אותם מעט כדי הצורך כדאיתא בפ' ב' דכתובות דמהדר ליה למתא שושילתא:

וה"ג בהדיא בירושלמי דפ' החליל משלשל ציבחר ומסלק:

ה"ג בירושלמי בפרק החליל אמר דוד לית אריך מנגע וכו'. פי' אינו הגון לנגוע בגוף צנוע הזה:

ותחס עליך. גם זה בפרק הרואה:

אימהות. ל' אם למקרא:

ליואי. כמו הלואי:

שגעתה. שצעקה:

[הכי גרסינן שאמר לפני אלהים ה' לא גבה לבי וגו']:

כהן ינוקא וכו'. כזה התינוק שיוצא ממעי אמו:

לגמול. לקטן כד"א כגמול עלי אמו:

עביד מגירם גרסינן. ופירוש עושה תבשילין:

וזוסטא. לפי הענין פירושו ומלוכלכים:

ה"ג בירושלמי בפרק המצניע אלעזר היה דוכנין וכו'. ופירוש לשון שררה כד"א בפ' לא יחפור ריש דוכנא ועי' ערוך ערך דכן:

ה"ג בירושלמי ומנחת התמיד של יום תלויה ובין הערבים היכן היה נתון אמר רבי אחא כו':

הכי גרסינן בירושלמי וכן הביא רבינו בחיי כמין צלוחית קטנה היה תולה באפונדתו:

בזינו. בחגורו:

[פקדת כל המשכן גרסינן]:

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.

< הקודם · הבא >מעבר לתחילת הדף