משנה למלך/מלווה ולווה/כד

משנה למלךTriangleArrow-Left.png מלווה ולווה TriangleArrow-Left.png כד

< הקודם · הבא >
מעבר לתחתית הדף


משנה תורה להרמב"ם
והשגות הראב"ד


נושאי כלים

מגיד משנה
כסף משנה
מגדל עוז
משנה למלך


מפרשי הרמב"ם

אבן האזל
אור שמח
קרית ספר


לפרק זה במהדורה המנוקדת של 'משנה תורה לרמב"ם' באתר "על התורה" לדף זה באתר "תא שמע" לפרק זה במהדורה הדיגיטלית של אתר "שיתופתא"


דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

געריכה

צריכין שיהיו העדים מכירין השמות שבשטר כו'. כתב מרן סי' רל"ח וז"ל כתב המרדכי בס"פ המוכר פירות מאן דאתא קמי סהדי וא"ל בית יש לי במקום פלוני כתבו שאני נותנו לפלוני פשיטא דלית להו לסהדי לידע אי קושטא קאמר כו' ועיין במ"ש מרן סי' שע"ו בשם ה"ר יהודא בן הרא"ש ז"ל ודו"ק:

חעריכה

שנים שהיו בעיר שם כל אחד מהם יוסף בן שמעון כו'. (*א"ה עיין במ"ש הרב המחבר לעיל פט"ז מהלכות אלו דין ט'):

טעריכה

הוציא עליו שטר כו'. עיין בתשובת הרא"ש כלל ס"ח סי' ט' במ"ש הרי לך הראיה הראשונה מההיא דמשתעבדנא לך וכו' קשה מאחר שכבר דחה הרב הראיה הראשונה איך חזר וכתבה ובנה אשר הרס:

יעריכה

שנים שהוציאו כל אחד משניהם שט"ח על חבירו כו'. בפרק בתרא דכתובות. ועיין בתשובת הרא"ש כלל ע' סימן א' במ"ש יראה לי דלכ"ע יצא שטר זה בזה כו' והרמב"ן חולק בזה וסובר דהלוקח גובה מהלוה וחוזר הלוקח וגובה מב"ח שלו דהיינו מהמוכר הביא דבריו הרב בעה"ת שער ל"ד ח"ב. ותמיה אני ששניהם הביאו סוגיא זו דשנים שלוו זה מזה דזה גובה וזה גובה להכריח דינו. האמת דברי הרמב"ן מוכרחים מסוגיא זו דאי לאו הכי מה טעם בדבר יש בין שיש לזה עידית ומרווח בגביה כיון שזה חייב לזה וזה לזה יוציאו חוב זה בחוב זה ע"כ של זה שרוצה להרויח וצ"ע. ומ"ש עוד הרא"ש אמנם בזה צריך לדקדק כיון שמת ראובן הרי נתחייב יהודה מלוה של ראובן שבועה אם אין בשטר נאמנות כו' גם זה שכתב הרב אינו מוסכם דאם מכר חובו ואח"כ מת המלוה נתרוקן כל החוב אצל הלוקח ובעל דברים של לוה הוא ואם אחר זה מת המלוה לוקח נשבע שלא פקדנו וגובה וכ"כ הר"ן בתשובה:
כתב הרב בעל לחם רב סי' ר"ל איברא דשם כתב הטור בשם הרמ"ה דהיכא דמטא זמניה לא שנא באתרא דכתבי שטרא והדר יהבי זוזי לא שנא דיהבי זוזי וכתבי שטרא יכול לומר לו היה לך ליפרע כו'. ונראה דלא נאמרו דינים אלו אלא כשהמלוה היתה בשטר דאז איכא למימר אילו הייתי חייב לך למה לא גבית את חובך אבל במלוה על פה לא שייך טעם זה כיון דהוה מצי למימר פרעתי או טענה אחרת לא היה רוצה למיקם עליה בדינא דינא ודיינא ויש לנו ראיות על זה וכבר כתוב כל זה אצלי בהרחבה. (*א"ה חבל על דאבדין):

Information.svg

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain).

אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.

< הקודם · הבא >
מעבר לתחילת הדף