משנה ברורה/אורח חיים/תקעב
|
< הקודם · הבא >
טור ומפרשיו שו"ע ומפרשיו שולחן ערוך
|
באיזה ימים אין גוזרים תענית ציבור
(א) בתחלה. לאפוקי אם הוא (א) באמצע כגון שגוזרין בה"ב מותר:
(ב) שלא להפקיע שערים. כשיראו שיקנו ב' סעודות גדולות לצורך הלילה ולצורך סעודת שבת יסברו שרעב בא לעולם ויפקיעו השערים:
(ג) ואפילו במקום וכו'. כגון בעיר שרובה עו"ג. ואפשר דבמדינות אלו דלא שכיחי מפקיעי שערים מותר לגזור תענית ביום ה' וכן נוהגין [מ"א וש"א]:
(ד) ואם התחילו. י"א שאם (ב) לא עלה על דעתם שבהמשך הימים יפגע בהם אחד מאלו הימים אף אם התחילו מפסיקין:
(ה) מתענין ומשלימין. אע"ג (ג) דר"ח אקרי מועד מ"מ לא מקרי (ד) יום משתה ושמחה:
(ו) צבור. פעם אחד גזר מהרי"ל שלא לאכול בשר בכל יום ב' עד ר"ה וחל ט"ו באב ביום ב' ולא רצה לאכול בשר אבל בעיוה"כ ובסעודת מצוה כגון פדיון הבן מותר בבשר ויין ומסיק המ"א דדוקא התם שהוא גזר וכולם היו סומכין עליו בכונתו תליא מילתא שלא נתכוין לאסור בעיו"כ ולא בסעודת מצוה אבל יחיד שקבל עליו חל עליו דאין מחוייב לאכול בשר אפילו בשבת ויו"ט עי"ש:
< הקודם · הבא >