משמיע שלום/י
|
< הקודם · הבא > |
י) עוד נלפענ"ד לבאר הא דאלמלא שמרו ישראל שתי שבתות שהוא ע"פ מאמר הכתוב (שמות ל"א פ' י"ד) ושמרתם את השבת כי קודש היא לכם וגו' (ובפסוק ט"ו) וביום השביעי שבת שבתון קדש לד' וגו' וכ"ה בלוחות הראשונים והשניים שבת לד' אלקיך ויעוי' בפסחים (דף ס"ח) דהכל מודים בשבת דבעינן נמי לכם [ויעוי' במג"א (סי' רמ"ב) במה שהשיג על העולת שבת וכתב שבגירסת העו"ש לא היתה תיבת נמי אכן העיקר כמו שהוא בגי' הש"ס דצ"ל נמי וכמש"ל]. ולפ"ז א"ש כוונת ב' הכתובים הנ"ל דמ"ש לכם ר"ל שצריך לענגו ולכבדו במאכל ומשתה וכסות. ומ"ש לד' ר"ל שצריך לכבדו בתורה ותפלה. ויעוי' במכילתא שדרשו מהא דלכם שהשבת מוספת קדושה לישראל. וביומא (דף פ"ה) למדו מזה שפיקוח נפש דוחה שבת. ובהא דקדש לד' אמרו במכילתא שיש ללמוד מזה דשבת אינה מסורה לב"ד יעו"ש. אכן לפמ"ש מהא דפסחים שפיר י"ל כמש"ל:
ועפ"ז א"ש ג"כ הא דשמרו שתי שבתות דר"ל ג"כ הנך שתי שבתות א' דלכם. הב' דלד'. ועפ"ז יש לכוון ג"כ מאה"כ את שבתותי תשמרו ר"ל שבת שלי והיינו מ"ש שבת לד' ור"ל שיקדשו אותו בתורה ותפלה א"כ ממילא ואת מקדשי תיראו שבודאי לא יבואו להתעסק ח"ו בדברים בטלים וכ"ש בדברים האסורים ח"ו:
עוד אפ"ל שהוא ע"פ מ"ש בירושלמי שבת (פ' אלו קשרים) דמדכתיב במ"ב ויאמר הרי דבאמירה ברא הקב"ה את עולמו וכתוב וישבות ביום השביעי וכן כי בו שבת. א"כ כמו ששבת הקב"ה ממאמר גם אנחנו מחויבים לשבות ממאמר ודבור חול. ולפ"ז יש בשבת שתי שביתות אחד שביתה ממלאכה. הב' לקיים מצות שביתתו ית"ש ששבת מדבור ומאמר. ולזה ג"כ כוונו חז"ל במ"ש שתי שבתות. ועפ"ז ג"כ א"ש מאמר הכתוב את שבתותי (ר"ל שבת שלי שהוא ממאמר ודבור) תשמרו א"כ ממילא ואת מקדשי תיראו: