משמיע שלום/יא
|
< הקודם · הבא > |
יא) גם ראיתי לעורר לבב אחב"י בנידון מה שנתפרץ בעוה"ר בדבר מכירת הסעלציר וואַסער ביום ש"ק בפרהסיא כי הנה גלוי וידוע כי איסור מקח וממכר מבואר ומפורש בדברי קבלה (בנחמיה י"א ט"ז) וגם מבואר שמה שבעון זה חרבה ירושלים ע"ק ת"ב. וכ"ה בשבת (דף קי"ט) לא חרבה ירושלים אלא בעון חילול שבת. וכן מבואר שמה דאין דליקה מצויה כ"א במקום שיש חילול שבת. עוד שם (בדף ל"ב) שבעון זה נשים מתות. עוד שם (בדף ל"ג) שבעון ח"ש חיה רעה רבה ובהמה כלה ובני אדם מתמעטין והדרכים משתוממין ויעוי' בסוכה (דף כ"ט) שבעון זה נכסי בע"ב נלקחים מידם:
גם מבואר בכ"מ דמחלל שבת דינו כעכו"ם. ומבואר בשו"ע דגם מי שמחלל שבת באיסור דרבנן דינו כעכו"ם לענין עירוב ולא מהני בו ע"ח. וכ"ש בנ"ד שאיסורו מדברי קבלה. ובפרט לפי מה שהארכתי לעיל בשם הרמב"ם והרמב"ן דאף במה שאינו מלאכה גמורה מ"מ אם מתעסק בזה כל היום יש בזה ביטול שביתה מה"ת ובפרט שבזה גורמים רעה להכשיל לאחריני כנודע. ואף גם זאת שמלבד המו"מ הנה מזה המה באים ומביאים לאחריני לכמה איסורים כמו טלטול מעות והוצאה מרשות לרשות וכדומה:
וכן ראיתי שערוריה במכירות י"ש ושאר משקים וכן בהטשייניס. ואף שהמה אינם עושים מעשיהם בפרהסיא כ"כ רק בבתים מ"מ הא מבואר בשו"ע (יו"ד סי' ב') ובאחרונים שם דכל שיודעים בזה עשרה מישראל דינו בפרהסיא. ואף דכ"כ בגי' השו"ע דמדברי הש"ס בעירובין (ס"ט) נראה דכל שמשמר שבתו בפני הנשיא דינו כישראל וכ"כ בא"ר כאן יעו"ש. מ"מ אכתי י"ל דכ"ז בשהוא סובר שאין הנשיא יודע מזה כלל. אכן במקום שהוא מפורסם כ"כ עד שאין בלבו שום ספק שגם הנשיא יודע מזה שפר הו"ל בפרהסיא. ובפרט דאינם מתביישים גם מלומר בפני הרבנים שמוכרים כל מיני משקה בשבת קודש כנודע:
והנה נודע שכל ישראל ערבים זל"ז וכל מי שיש בידו למחות נתפס ח"ו בעונו וכמש"ל. ואף שעתה בעוה"ר אין בידנו למחות בכח מ"מ בזה בודאי לא נפטור מכל טצדקי שיש בידנו לעשות. ועכ"פ מהנכון להמתיק סוד וגדולי דורינו יגזרו אומר שעכ"פ לא יקנו מהם שום דבר בימות החול דאולי בזה ישובו מדרכם הרעה כיון שאינם מתכוונים בזה כי אם להרבות שכרם ובזה יצא שכרם בהפסדם. ובפרט דבלא"ה י"ל דלמה זה ניתן יד לפושעים ולמה לא נשתדל לחזק ידי היראים שמקפחים פרנסתם בשביל שמירת ש"ק. ובאמת כבר בא דבר זה מבואר בחז"ל או קנה מיד עמיתך שאם באת לקנות קנה מישראל חברך. ובפרט בדברים שיש בהם איזה חשש איסור כמו בשר ויין (ואף דלכאורה ביין בלא"ה הוי לן לאסור מטעם דמחלל שבת דינו כעכו"ם מ"מ באמת ז"א וכמ"ש כל האחרונים ביו"ד דכ"ז במחלל שבת באיסורי תורה ודלא כמ"ש הבה"י. ואף לפמ"ש בשם הרמב"ן מ"מ אכתי י"ל כמ"ש המש"ח (הובא בפ"ת שם בסק"ח) דאין דינו כמומר לכה"ת כי אם בעבר על מיתות ב"ד ואף אם נימא דגם בלאוין הדין כן מ"מ אפ"ל דבעשה כמו בנ"ד כו"ע יודו ואכפ"ל) וכדומה בודאי שא"א להאמין להם:
ואף דמבואר ביו"ד (סי' קי"ט) דחשוד לד"א אינו חשוד לד"א ויעוי' בש"ך שם דלא נחשד אף לקל כ"א בשהם מין איסור אחד כמו מיני מאכל אכן כבר הארכתי בתשובה (בנידון שו"ב) דהמעיין ברמב"ן הלכות בכורות פ"ד ובפי' המשנה להרמב"ם יראה להדיא דס"ל בפשיטות דנעשה חשוד לכל האיסורים דכוותי' וכ"ש לקל ממנו. וכ"נ מהא דע"ז (ס"ט) דאי לאו דתקיף להו יצרא דזנות הו"ל להיות חשודים גם על נסך יעו"ש. וא"כ ע"כ צ"ל כשיטת הפרישה שם דיש חילוק בין היכי דאית ליה הנאה נעשה חשוד גם לשא"ד דכוותי'. ומ"ש דאינו חשוד לשא"ד היינו דוקא במקום דלית לי' הנאה מזה יעו"ש:
ועוד דלפמ"ש הרמ"א שם (בקי"ט סע"א) דכל שאינו מוחזק בכשרות אף שאינו חשוד אסור לקנות ממנו א"כ בודאי בכל כה"ג שוב לא מיקרי מוחזק בכשרות עכ"פ כמובן. ולפ"ז י"ל דבנ"ד לענין לקנות גם הב"י והש"ך יודו דהם לא מיירי כ"א אם מיקרי חשוד ונ"מ לענין אם נתארח אצלו או לפי שיטת הסוברים דגם לקנות אין איסור כ"א בחשוד משא"כ לדידן. עוד נראה דאף לפי דעת המתרים לקנות בשאינו חשוד, הנה כ"ז בדבר שאין בו טורח גדול אכן במה שיש בו טורח גדול כמו ניקור וכדומה כבר נודע דדעת הרמב"ם דמומר לד"א בעי בדיקת סכין והיינו מטעם דאינו נאמן במה שיש בזה טורח גדול: