מראה הפנים/עבודה זרה/ה/יג

מראה הפנים עבודה זרה ה יג

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

ומודה רשב"ג ביין לתבשיל שהוא אסור. שמעינן מהכא דבנותן טעם לכ"ע אסור הכל בהנאה ביין נסך ודאי וכבר הוזכר מזה לעיל בהל' ב' ע"ש ובד"ה מתניתא בשלא נדלדל חותמן. ושם הערתי בענין דברי הרמב"ם ז"ל בפרק י"ו שם בהל' ל"ב במ"ש יין נסך שנפל על ענבים מבוקעות אם יש בהם בנ"ט אסורות בהנאה ופשיטא דקשיא הא למה שנתן הב"י הטעם לדברי הטור בסי' קל"ד שפסק אסורות באכילה וימכר וכו' דזה פשוט הוא למאי דקי"ל כרשב"ג. והרי בחבית בחביות הוא דקי"ל כרשב"ג כדמסיק התם וכן הכא וכן בסתם יינם ביין ודברי הרמב"ם הם בדיעה אחת בדין זה עם שאר הפוסקים והטור במה דהלכה כרשב"ג וכן בסתם יינם כמבואר בדבריהם והרי דברי הטור לא נוכל לפרש דדוקא בסתם יין שנפל על ענבים מיירי דהא יין של איסור קאמר סתם ויי"נ ודאי נמי בכלל ודעתו כדעת הרשב"א ז"ל שהבאתי שם דגם ביי"נ פסק דאין אסורות אלא באכיל' אם הן בנ"ט וא"כ מה דפשוט הוא להטעם בדברי הטור דלא מדמינן יין על ענבים ליין נסך ביין היה ג"כ ראוי לדעת הרמב"ם ומ"ט פסק הכל אסור בהנאה כיין על ענבים. ודבריו צריכין טעם בלאו הכי. והנראה לענ"ד דדברי הרמב"ם נלמדין מסוגית הש"ס הזה שפירשו ביין נסך על ענבים אם הוא בנותן טעם דהכל אסור בהנאה הוא דהוי כיין לתבשיל דקאמר הכא דהכל מודין בה שהוא אסור בהנאה ואף דלעיל בהל' ב' קאמר הש"ס הכא כמסתפק ביין על הענבים אין תעבדינה כיין לתבשיל הכל אסור וכו' מ"מ הכריע הוא ז"ל לחומרא באיסור יי"נ ודאי ועוד דהוי כדין כבשים שידוע שנתן לתוכו יין וחומץ דפסקו הפוסקים ז"ל כחזקיה בפ' אין מעמידין דף ל"ח ע"א וכמסקנת הש"ס דהכא בפ"ב הל' ט' גם בזה. וראיה לזה ממ"ש הרשב"א ז"ל בתה"א בית ה' שער ה' סעד לדעת הראב"ד ז"ל מהא דהכא דסובר אפי' ביין במים ובסתם יינם כל היכא שמכשירו לשתיה ונותן בו טעם דדינו שוה לדין דכבשים דחזקיה מדקאמר הכא מודה רשב"ג וכו' והב"י הביא לזה שם ובשם הר"ן. והרשב"א חולק שם בזה על הראב"ד ודייק איפכא מהכא מדקאמר מודה רשב"ג ביין לתבשיל כלומר שמכשירו כיין לכבשים וכיוצא בו אלמא בדכוותה קאמר יין ביין ימכר כולו חוץ מדמי יי"נ שבו וא"כ אפי' נפל הרבה שהוא כנגדו במים בנותן טעם ס"ל הכי זהו תוכן דבריו שם. ומעתה נלמד דדעת הרשב"א ז"ל לשיטתו שפסק ביי"נ שנפל על ענבים דלא מיתסרי בהנאה כדלעיל ולא מדמי לדין דכבשים ולדעת הראב"ד יש לומר דפשיטא הוא דס"ל דביי"נ ודאי דומה הוא לדין דכבשים ועכ"פ נשמע מזה דלדידן דביי"נ ביין דלא קי"ל כרשב"ג בהא א"כ איכא למימר דכל היכא שנפל כל כך שהוא כנגדו בנותן טעם ודאי אסור הכל בהנאה ורצוני לומר דבזה אין חילוק בין שנפל איסור לתוך ההיתר או איפכא כדחילקו בזה וכמבואר בפי' המתני' ואפי' לרשב"ג יש לדון בזה מדקאמר מודה ביין לתבשיל אפשר נמי דגם ביין בענבים ס"ל הכי כל היכא שנותן טעם עכ"פ לדידן שמעינן מיהת דדין יין נסך ודאי שנפל על ענבים ויש בהן בנ"ט איכא סברא דשוה הוא לדין דכבשי' וזהו טעמו של הרמב"ם ז"ל דפסק שהכל אסור בהנאה הוא כנלע"ד בזה ודברי הטור הם כפי שי' הרשב"א ז"ל:

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.

< הלכה קודמת · הלכה הבאה >מעבר לתחילת הדף