מראה הפנים/כלאים/ב/ג

מראה הפנים כלאים ב ג

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

מהו לזרע בצד גפנים יבשות נישמעינה וכו'. מפשיטותא דהכא משמע דמאן ת"ק ר"מ וכדר"א והרמב"ם בפ"ה מכלאים בהט"ז פסק דאסור לזרוע בצד גפן יבש ובצמר גפן פסק שם בהלי"ט דמקדש ודלא כר"מ ולכאורה קשיא לפי משמעות הסוגיא דהכא ויתבאר מזה במקומו לקמן בפ"ז בס"ד:

היתה שדהו זרועה קנבוס ולוף וכו'. הר"ש ז"ל פי' הנך מינים אין להם החלטה וחרישה שעומדין בקרקע ג' שנים ואין מתליעין והראב"ד ז"ל בהשגות בפכ"ב מכלאים בהלי"ב כתב כעין פי' זה שהענין הוא בשזרען ולא צמחו שלא יחשוב עליהן שתתליעו אלא שהן פעמים שוהין זמן גדול תחת הארץ משנה לשנה ומצמיחים ונשמר עצמו מלכתוב שאין להם גם חרישה כדברי הר"ש מפני שלדעתו לא בעינן שניהן אלא או התלעה או חרישה כדברי התוספתא וכמה שהבאתי לעיל בהל"ג ד"ה ימתין לה עד שתתליע וע"ש ומ"מ קשיא עליה מיניה וביה לפירושו זה דאם (בחד) מנייהו סגי בהאי מתני' דלעיל א"כ נהי שהקנבוס ולוף אין מתליעין וצומחין אחר כמה שנים עכ"פ תקנתא דחרישה אית בהו ואמאי לא יהא זורע ובא על גביהן יהפוך אותן ויזרע שם איזה מין שירצה ודוחק לומר דלדידיה הכי מפרשינן להמתני' לא יהא זורע ובא על גביהן כל זמן שלא הפך וחרש אותן דתקנתא דהתלעה לית להו דאכתי קשיא הכי הו"ל למיתני לא יהא זורע וכו' עד שיהפוך וה"ז סתירה לפי פירושא שפי' כאן לדעתו בפירושא דמתני' דלעיל וכבר כתבתי שם לעיל דמלישנא דמתני' משמע דפליגא אתוספתא. מיהו בעיקר הפי' דמתני' דהכא לא היה נוח לי להרמב"ם ז"ל לפרש כן וכמ"ש בפי' המשנה ואיני יודע היאך אלו עושות לג' שנים ולפיכך פי' בה שהענין הוא שלאחר שיכרתו אותן וישארו השרשים יחזרו ויצמחו אחר ג' שנים וכו' ע"ש ובחיבורו שם כתב שדה שהיתה זרועה וקצר הזרע ונשארו העיקרין בארץ וכו' עד שיעקר העיקרין ולא תיקשי דלפ"ז אמאי נקט במתני' קנבוס ולוף הא בכל זרעים בדין כן שלא יזרע מין אחר עד שיעקר העיקרין דזה כבר תיקן בלשונו שכתב שם אע"פ שאין מוציאין צמח אלא אחר כמה שנים וכו' והשתא המתני' דקתני קנבוס ולוף לרבותא קתני שאע"פ שמינין אלו אין חוזרין ומוציאין צמח אלא אחר ג' שנים וסד"א דבהן מותר לזרוע עליהן בתוך ג' שנים לאחר שנקצרו ואע"פ שהעיקרין נשארו בארץ שהרי אין עולין הצמחין שלהן עד לאחר ג' שנים קמ"ל דאפ"ה אסור כיון שהעיקרין נשארו בארץ וא"כ ממילא שמעינן דבכל הזרעים הדין כן וכדתנן במתני' דלעיל שזכרנו:

כשהעלה לזרע וכו'. בפרק המוכר את הספינה בהל"א מייתי הש"ס לסוגיא זו בקצרה ופירשתי שם לפי מסקנת הסוגיא דהכא ומיהו במאי דמשני הכא לרומיא דמתני' אתנאי יהושע דמתני' לזרע ובברייתא בשזרעה לעמיר זהו כשינויא קמא בש"ס הבבלי פ' מרובה (דף פ') כאן לזרע כאן לזירין ובלישנא בתרא משני כאן לבהמה כאן למאכל אדם וכו' וכלישנא בתרא תפס הרמב"ם ז"ל כדרכו בכל מקום כמ"ש כאן בפ"ב מכלאים בהל"ח וט' וי' וכפי' הר"י בתוס' שם וכפי תירוץ הב' עיי"ש ובענין החשבון של עשרה תנאים שהתנה יהושע כבר בארתי לדעתו ז"ל בפ' הנזכר ובפ' הגוזל בתרא ע"ש:

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.

< הלכה קודמת · הלכה הבאה >מעבר לתחילת הדף