מצודת דוד/עמוס/ה

מצודת דוד ‏ עמוס ה

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

א

נושא עליכם. מרים קול קינה עליכם אתם בית ישראל:

ב

נפלה. ר"ל הנה עתה עדת ישראל נפלה בשפל המצב ולא תוסיף עוד לקום להחזיר לקדמותה לממשלתה הראשונה עד אשר יגלו מארצם (אבל בגאולה העתידה ישובו גם המה כמו יהודה ובנימין ומלך אחד יהיה לכולם ויחזרו א"כ גם הם לממשלתם הראשונה):

נטשה על אדמתה. עודנה בארצה היא עזובה ואין מי מקימה כי אין הכח ביד מלכיה ושריה להקימה מעפרה:

ג

העיר היוצאת אלף. שהיו יוצאים ממנה אלף אנשים לצבא לא ישארו בה כ"א מאה:

לבית ישראל. מוסב על העיר לומר העיר של בית ישראל היוצאת אלף וגו':

ד

דרשוני. דרשו אותי ותשארו בחיים:

ה

בית אל. ר"ל את העגל אשר בבית אל:

והגלגל. אל הגלגל לא תבאו אל העכו"ם העומדת שם:

ובאר שבע. לבאר שבע לא תעבורו כי גם שם בנו מזבחות לעכו"ם כמ"ש וחי דרך באר שבע (לקמן ח):

כי הגלגל. כי בסבת עבודת הגלגל גלה יגלה ישראל מעל אדמתו והוא לשון הנופל על לשון:

ובית אל. בסבת עבודת בית אל יהיה ישראל לעמל ויגיעה וגם זה הוא לשון נופל על הלשון כי בית אל כינה הכתוב לגנאי בשם בית און כמ"ש ואל תעלו בית און (הושע ד':ט"ו):

ו

פן יצלח. ר"ל פן חמת ה' יצלח ויתגבר על בית יוסף כאש המצליח ומתגבר והולך ושורף:

בית יוסף. היא מלכות אפרים שהם מבני יוסף:

ואכלה. ותשרוף אנשי שומרון העובדים לעגל שבבית אל ולא ימצא מי מכבה השרפה ר"ל לא ימצאו מושיע ומציל:

ז

ההופכים. אשר הם מהפכים משפט התורה המתוק כדבש לקחת תמורתו את העגל המרה כלענה:

לארץ הניחו. משפילים הצדק' עדי ארץ:

ח

עושה כימה וכסיל. מוסב למקרא שלפני פניו שאמר דרשו את ה' והוא זה העושה כימה וכסיל עם כי המה מתחלפים בפעולותיהם כימה מקרר וכסיל מחמם:

והופך וגו'. את הצלמות מהפך להיות בוקר ואת היום מחשיך להיות לילה:

הקורא למי הים. להעלותם בעבים ואחר זמן שופכים ע"פ הארץ:

ה' שמו. המורה שהוא אדון הכל:

ט

המבליג. הלא הוא מחזק שוד וחרבן על עם עז:

ושוד. ר"ל וכן יבוא חרבן על המבצר שאתם בוטחים בו וכאומר הואיל וכן דרשו את ה' וחיו:

י

שנאו. והם עכ"ז שנאו בשער את הנביא המוכיח ר"ל אף בשער העיר במקום פרסום המה מראים שנאה על המוכיח:

ודובר תמים. ומי שמדבר דברים תמימים וישרים אותו מתעבים:

יא

יען בושסכם. בעבור שרמיסת רגליכם הוא על הדל ותגזלו ממנו המשא של תבואה שעל שכמו לזה בתי הגזית שבניתם והרי הם שלכם ואעפ"כ לא תשבו בם כי האויב יקחום וכן כרמים חמודי' שנטעתם ושלכם המה ועכ"ז לא תשתו אתם את יינם כ"א האויב:

יב

רבים פשעיכם. אשר פשעיכם רבים וחטאתיכם המה חזקים אתם צוררים את הצדיק ולוקחים כופר לפטור מעונש מיתה את המחויב ובשער מקום המשפט מטים דין האביונים:

יג

לכן. בעבור המשפטים האלה הנה המשכיל ידום בעת בוא הפורעניות ולא יהרהר אחר מדת הדין כי בא העת שיקבלו הרעה כי נתמלאה הסאה:

יד

דרשו טוב. לכן דרשו לעשות טוב ואל תדרשו לעשות רע למען תשיגו את החיים:

ויהי כן וגו'. ר"ל כן יהיה ה' עמכם תקוע בלבבכם כאשר אמרתם ונדרתם בעת שקבלתם אותו לאלוה:

טו

שנאו רע. דבר הרע בעיני ה' שנאו ואהבו את הטוב בעיניו ואת המשפט העמידו בשער המשפט להיות מתקיים ולעמוד על עמדו:

אולי יחנן. אם כן תעשו אולי יחנן ה' את השארית אשר ישארו מיוסף וקרא את כל ישראל ע"ש יוסף לפי שכלכלם במצרים:

טז

לכן. ר"ל הואיל ולא כן עשיתם לכן כה אמר וגו':

מספד. יהיה מספד:

וקראו איכר. יקראו אל האיכר להתאבל על מלאכתו שהיתה בחנם:

ומספד. ובמספד יקראו אל יודעי נהי שהם יעוררו המספד:

יז

מספד. יהיה מספד על חסרון היין:

כי אעבור בקרבך. להכות בך:

יח

הוי המתאוים. על בני יהודה יאמר והוא מ"ש האומרים ימהר יחישה מעשהו וגו' (ישעיהו ה':י"ט) שהיו בני יהודה מלעיגים בדברי הנבואה ואמרו ימהר להביא יעודי הפורעניות למען נראה אם יוכל עשוהו וכאלו יתאוו לה ואמר הוי על אלה המתאוים יום הפורעניות הבא מה':

למה זה וגו'. ר"ל למה אתם מתאווים:

יום ה'. הלא הוא יום חושך ולא יום אור:

יט

כאשר. היום ההוא יהיה כאשר ינוס איש מפני הארי הרודף אחריו ובדרך נוסו פגע בו הדוב וכאשר יבוא אל הבית להטמין עצמו וסמך ידו אל הקיר לחפש אחר מקום נסתר ישכנו הנחש היושב בחור הקיר ר"ל כשתנצלו מצרה האחת תבוא השניה:

כ

הלא חושך. ר"ל א "כ היום ההוא יהיה חושך ועל מה תתאוו לו:

כא

שנאתי. ר"ל אל תבטחו בהבאת הקרבנות כי באמת שנאתיו מאסתי קרבנות חגיכם ולא אריח בהקטרת העולות שאתם מביאים בעת שאתם נעצרים ומעוכבים לפני בבה"מ ר"ל אינם מקובלים לפני:

כב

ומנחותיכם. ואף המנחות שאתם מעלים לא ארצה בהם:

ושלם מריאיכם. השלמים מה שאתם מביאים מריאים לא אביט אליהם ואינם לרצון:

כג

המון שיריך. המיית השיר מה שהלוים משוררים לפני:

וזמרת נבליך. מה שהם מזמרים לפני בכלי נבל לא אשמע כי אינם ערבים עלי:

כד

ויגל כמים משפט. ר"ל זאת עשו המשפט אשר כבשתם בעמקי המסתור יגולה כמים הנובעים היוצאים מבטן הארץ ממקום מסתור והצדקה שפסקתם ממנה התמידו בה כנחל חזק השוטף והולך ואינו פוסק:

כה

הזבחים. ר"ל וכי הכל תלוי בזבחים וכי הגשתם לפני במדבר זבחים ומנחות בכל ימי משך מ' שנה שהלכתם בו הלא באותן הימים לא עשו אלא פסח אחד וגם עולות לא קרבו כן ארז"ל וכאומר וכי לא הייתי אז מרוצה לכם בזולת הקרבנות:

כו

ונשאתם. ר"ל הואיל ואין הכל תלוי בקרבנות א"כ לא יגינו עליכם ותלכו גולה ועל צואריכם תטענו את הפסל של העכו"ם סכות שקבלתם עליכם למלך ולאלוה ואת העכו"ם כיון שעשיתם צלמו לעבוד לפניו ואת העכו"ם כוכב וכו' כי האויב יכריחום להביאם עמהם בגולה:

כז

מהלאה לדמשק. רחוק מדמשק משם ולהלן:

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.

< הקודם · הבא >מעבר לתחילת הדף