מצודת דוד/נחמיה/ה

מצודת דוד ‏ נחמיה ה

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

א

צעקת העם. מדלת העם:

אל אחיהם. על אחיהם העשירים:

ב

ויש וגו'. ויש מהם ר"ל קצתם אמרו הנה בנינו ובנותינו ואנחנו עצמינו הלא רבים המה וצרכינו א"כ מרובים:

ונקחה. ובע"כ נקח דגן מן השוק לאכול להחיות נפשינו כי אין לנו שדה תבואה וכאומרים המה אפס כסף והעשירים קופצים יד:

ג

אנחנו עורבים. נתונים הן במשכון בעבור הכסף שלוינו ובו נקחה דגן בעת הרעב שאין די בתבואת השדה לכלכל אותנו ברעב וכאומרים מה נעשה מעתה אם אין העשירים מעניקים לנו כלום:

ד

למדת. לתת מס המלך לוינו כסף על שדותינו וכרמינו וכאומרים ומה נאכל מעתה אם אין שדה וכרם:

ה

כבשר אחינו וכו'. ר"ל הלא אנחנו טובים ומיוחסים כמו העשירים:

והנה אנחנו כובשים. ובע"כ נקח בנינו בחזקה למכרם לעבדים בעבור חסרון הלחם:

נכבשות. כבר הנה נכבשות ביד המלוים בעבור חוב ממון ואין בנו כח להוציאן מידם והתרעמו לומר הלא טובים אנחנו כמו העשירים ומדוע נעבוד אותם הלא מהראוי שיכלכלו אותנו בצדקה:

לאחרים. כבר המה נתונים לאחרים בעבור חוב ממון:

ז

וימלך. לבי יעץ אותי להתחזק בדבר ועשיתי מריבה עם השרים:

משא וגו'. ר"ל וכי מהראוי לתת לאחיו העני בהלואה הלא בצדקה ראוי להנתן:

ואתן. ר"ל נתתי עליהם קול גדול בעבור יהיה אסיפה גדולה מאשר יבואו לקול הצעקה למען יבושו מרבית העם:

ח

אנחנו קנינו. הלא מאז קנינו מיד העובדי כוכבים את היהודים הנמכרים להם מן השבי:

כדי בנו. כל אחד קנה כפי די אשר מצאה ידו לפי העושר:

וגם אתם. אמר להם בלעג לעצבון רוח גם אתם עשו כזאת ומכרו אותם לעובדי כוכבים כמו השבאים ונמכרו. ומן העובדי כוכבים יהיו נמכרים לנו כי נפדה אותם מידם כאשר עשינו מאז אבל אין מקום לפדות מיד איש אחיו:

ולא מצאו דבר. לא מצאו מה להשיב:

ט

ביראת אלהינו. אם תחזקו ביראת אלהינו תלכו להלן מחרפת העובדי כוכבים כי לא תשמעו עוד מהם חרפה או שאמר להם בדרך מליצה לכו ביראת ה' מחמת חרפת העובדי כוכבים שלא יחרפו אתכם בזה וכאדם המוכיח ואומר אם לא תעשה לשמה עשה לפני הבריות:

י

נושים בהם. מלוים בהם:

נעזבה נא. כמוני כמוכם נעזב עתה את ההלואה הזה ונמחל להם:

יא

כהיום. כעת הזאת השיבו להם השדות וכו':

ומאת הכסף. אחז מנין מרובה לומר אף אם החוב הוא מאת כסף והוא מקרא קצר וכאילו אמר עזבו ומחלו מאת הכסף וכו':

יב

נשיב. את השדות וגו':

ומהם לא נבקש. שישלמו את החוב:

כן נעשה וכו'. הוא כפל ענין ולחזק:

ואשביעם. ע"י הכהנים:

יג

גם חצני נערתי. מנער הייתי כנף בגדי ואמרתי אז כמו שנערתי כנף בגדי והרי הוא נעור וריק מן האבק שהיה בו כמו כן ינער וכו':

מביתו. מאנשי ביתו ומיגיעו. העושר הבא ע"י יגיעה:

וככה יהיה. ר"ל כן ישאר עד עולם מנוער ומתרוקן:

ויהללו וגו'. על שנתן בלבם לעשות כזאת:

כדבר הזה. החזירו השדות וכו' ועזבו את החובות:

יד

גם מיום. ר"ל גם הטובה הזאת עשיתי עם ישראל כי מעת אשר צוה המלך אותי להיות מושל להם בארץ יהודה והיא משנת וכו' כל אותן השנים אני וחברי הנשמעים לי לא אכלנו מאכל המוטל להאכיל את הפחה מדמי העם:

טו

והפחות. אבל הפחות הראשונים וכו' הם הכבידו עול על העם:

ויקחו מהם. לקחו מהם כסף בעבור צורך לחם ויין די ספוקם מלבד ארבעים שקלי כסף בכל שנה נעריהם. של הפחות הראשונים:

טז

וגם. אף הטובה הזאת עשיתי כי אחזתי במלאכת החומה ר"ל מזרז הייתי את הבונים לבל ירפו ידיהם מן המלאכה:

ושדי וגו'. ר"ל ועם כי בעבור התמדת המלאכה לא עסקו במלאכתן להמציא לעצמם די ספוקם עכ"ז לא קנינו מהם שדה לכלכלם בדמי מחיר השדה כ"א בנדבת הלב הייתי מפרנסם:

על המלאכה. לעשות במלאכה גם המה:

יז

והיהודים. ר"ל מיתר העם שהיו המה עם הסגנים במספר ק"ן איש:

והבאים וגו'. הם הגרים אשר באו להתגייר כל אלה היו אוכלים על שולחני:

יח

ליום אחד. למאכל יום אחד:

ברורות. נבחרות וטובות:

וצפרים. מיני עופות:

ובין עשרת ימים. ר"ל יום אחד מבין כל עשרת ימים הייתי משקה אותם בכל מיני יין להרבה מאד:

ועם זה. אף שהיה צרכי מרובה עם כל זה לא בקשתי מן העם לחם הפחה:

כי כבדה. עבודת מס המלך ובנין החומה היתה כבדה עליהם ולא יכלו לעסוק במלאכתם ולהשתכר די ספוקם ועוד לתת לי לחם הפחה:

יט

לטובה. לחשוב לי לטובה ולזכות:

על העם הזה. בעבור טובת העם הזה:

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.

< הקודם · הבא >מעבר לתחילת הדף