מצודת דוד/מלכים א/יח

< הקודם · הבא > מעבר לתחתית הדף תנ"ך רש"י מנחת שי מצודת דוד מצודת ציון דפים מקושרים הפטרת כי תשא למנהג אשכנז פסוקים א-לט למנהג ספרד פסוקים כ-לט למנהג תימן פסוקים א-מה הפטרת פינחס פסוק מו (ממשיך בפי"ט)

מצודת דוד ‏ מלכים א יח

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

א

לך הראה אל אחאב. סבב הדבר שיחלה פניך בעבור המטר, ואתן אותו על ידיך ולפי שנשבע אליהו שלא יהיה המטר כי אם לפי דברו, לכן צוה לו כזאת:

ג

אל עובדיהו. ללכת עמו כמו שנאמר למטה בענין:

על הבית. ממונה היה על בית המלך:

ד

חמשים איש. רוצה לומר: חמשים לבד, וחמשים לבד:

ה

לא נכרית. ולא נהיה נכרתים מן הבהמות:

ז

ויפול על פניו. להשתחות לאליהו:

ט

כי אתה נותן. רצה לומר: אתה תהיה סיבה שאמות ביד אחאב:

י

כי לא ימצאכה. אם לא מצאו אותך:

יב

ורוח ה' ישאך. כאשר היה למוד בכך כפעם בפעם:

על אשר. על מקום אשר לא אדע אנה הוא, לבקשך שמה:

ולא ימצאך. בהמקום הזה:

והרגני. בחושבו שהתלתי בו, כאומר דרך לעג, הנה שלחתי לבקשו ולא מצאתו, והנה הוא עומד פה:

ועבדך ירא וכו'. ולמה אם כן תהיה אתה סיבה על מיתתי:

יד

ועתה וגו'. והרגני, ואם כן מי יכלכל הנביאים מעתה, חמול נא עליהם:

יז

עוכר ישראל. כי עכרת אותם, במה שנשבעת לעצור המטר:

יח

לא עכרתי. רצה לומר: אין אני תחלת הסיבה, כי אם אתה, במה שעזבת את ה':

יט

ועתה. רצה לומר: אם תבקש על המטר, שלח קבוץ אלי כו', וזה יהיה סיבה שיבוא המטר:

אוכלי וכו'. על נביאי האשרה יאמר:

כ

ויקבוץ וכו'. כי כל ישראל באו מאליהם כאשר שלח אחריהם, אבל הנביאים לא באו עד אשר קבצם המלך שלא בטובתם, ולזה לא קבץ כי אם נביאי הבעל, ולא נביאי האשרה, כי איזבל לא הניחתם ללכת שמה, על כי היו מאוכלי שולחנה:

כא

אתם פוסחים. רצה לומר: כחגר הזה אשר פעם ינטה על צד ימין, ופעם על צד השמאל, וכן אתם, עד מתי תהיו נוטים במחשבותיכם, פעם אחרי ה', ופעם אחרי הבעל:

האלהים. רצה לומר: בעל היכולת ומנהיג העולם:

כג

אני נותרתי. כי מאה הנביאים אשר החביאם עובדיה, לא היו ידועים להם:

ונביאי וכו'. רצה לומר: עם שאני יחידי והמה מרובים, עם כל זאת נראה עתה תפלת מי תקובל:

כד

אשר יענה באש. רצה לומר: התשובה תהיה בדבר הורדת האש:

כה

כי אתם הרבים. והוא דרך המוסר, אשר הרבים יבחרו לעצמם ויעשו ראשונה:

כו

אשר נתן להם. אמרו רבותינו ז"ל (בבמדבר רבה כג ט): אחר שבחרו הפר, לא רצה ללכת אחריהם, עד שאליהו מסרו בידם:

ויפסחו. דלגו על המזבח אשר עשה אחאב או זולתו, והדלוג הזה היתה מדרך עבודתם:

כז

כי אלהים הוא. אמר בדרך התול הלא אלהים הוא, ויכול הוא לענות כשישמע, אבל עדיין לא שמע, כי מדבר הוא כעת עם מי, או הוא משיג השגות ומעיין בחכמות, ועל כי הוא טרוד בדבר מה, נבטל ממנו חוש השמע בקצת, או אולי הוא בדרך, ולמרחק המקום לא ישמע, ולזה קראו בקול גדול, ואז עם כל טרדתו יתעורר, ואף אם הוא בדרך מרחוק ישמע בקול גדול:

אולי ישן. או שמא ישן הוא, וכאשר תקראו בקול גדול ייקץ משנתו:

כח

ויקראו בקול גדול. שמעו לדברי אליהו, עם כי אמר בהתול ולעג:

ויתגדדו. שרטו בשרם בחרבות עד כי נשפך דמם כאשר היה מנהגם לעבדו בענין זה:

כט

ויתנבאו. עשו את עצמם כאלו מדברים בנבואה שתרד האש, ולא חדלו מלהתנבאות עד בוא עת העלאת מנחת הערב, הוא תמיד של בין הערבים, כי אז נלאו ולא התנבאו עוד:

ואין קול. אבל אין קול וכו':

ואין קשב. רצה לומר: וזה לפי שאין מי יקשיב, להם כי אינו אלוה:

ל

גשו אלי. לראות שאין הערמה בדבר:

וירפא. בא על דרך השאלה, לומר לשון רפואה על תיקון בנין הנהרס, וכן נאמר (נחמיה ד א):

כי עלתה ארוכה לחומת ירושלים. וארוכה גם היא מענין רפואה [ ואמרו רבותינו ז"ל שהמזבח הזה בנה שאול, ונהרס ע"י עובדי הבעל ]:

לא

ישראל יהיה שמך. על שם שנאמר (בראשית לב כח): כי שרית עם אלהים ועם אנשים ותוכל, וכאלו יתן טעם למה לקח י"ב אבנים, ואמר לפי שהם במספר שבטי בני ישראל, ולהזכיר זכות ישראל אביהם, שגם הוא כמוהו ינצח אלהים אחרים, ואנשי נביאי הבעל:

לב

ויעש תעלה. עשה חפירה סביב המזבח, כשיעור מקום זריעת סאתים זרע, בכדי שילכו בה המים להגדיל הנס, כמו שנאמר בענין:

לד

ויצקו. וישפכו, וכן עשו ושפכו, ועם כי לא נזכר, כי מעצמו יובן:

שנו. שפכו פעם שנית, ושפכו פעם שנית:

שלשו. שפכו פעם שלישית וכו':

לה

סביב למזבח. כי בהשפך המים על העולה שעל המזבח, נשפך המים למטה על כל המזבח, סביב מקום המערכה:

מלא. או אליהו בעצמו, או על ידי מצותו מלאו גם התעלה:

לו

בעלות המנחה. בעת העלאת מנחת הערב, הוא התמיד של בין הערבים:

ויגש. אל ה' להתפלל:

היום יודע. רצה לומר: כאשר תרד האש, יודע היום וכו':

בישראל. רצה לומר: משרה שכינתך בישראל:

ואני עבדך. ובהיות הנס הזה על ידי, ידעו הכל שאני עבדך נביא נאמן לה', ויאמינו בי לעולם בהנבאי להם:

ובדברך וכו'. רצה לומר: מהראוי שתעשה לי הנס הזה, כי הלא כל הדברים האלה שעשיתי להגדיל הנס, הלא כל מחשבותי בעבור ישמרו דברך, ולא למעני עשיתים:

לז

ענני ה'. בהורדת האש:

ואתה הסבות וכו'. עבר במקום עתיד, ורצה לומר: בהנס הזה תסבב אליך את לבם, אשר היה עד הנה אחורנית, להפנות ממך:

לט

ויפלו על פניהם. להשתחות לה':

ה' הוא האלהים וכו'. הכפל בא לחזק:

מא

עלה אכול ושתה. כאומר הואיל ושבו כולם ואמרו ה' הוא האלהים, לזה עלה מעתה ואכול בשמחה לחמך ושתה בלב טוב יינך, כי הנה ישמע קול המיית הגשם:

מב

ראש הכרמל. ראש הר הכרמל:

ויגהר ארצה. נשתטח לארץ ואחרי זה קם ושם פניו בין ברכיו להתפלל על המטר, ואף שה' אמר לו ואתנה מטר וכו', מכל מקום התפלל למהר לתתו בעוד אחאב שם, ועל כי היה בטוח שיקובל תפלתו, אמר לאחאב מתחילה כי קול המון הגשם:

מג

עלה נא. עמי מתחילה אל ראש ההר:

הבט דרך ים. ראה לפאת המערב, אם נראה עבים עולים, ובעצמו לא רצה להפנות אנה ואנה, עד עת תקובל תפלתו:

שוב שבע פעמים. רוצה לומר: שבעת פעמים אמר לו לשוב ולהביט:

מד

אסור ורד. אסור המרכבה ורד לביתך, לבל יעכב אותך הגשם, כי אם תשהה עוד, תהיה מעוכב מן הגשם:

מה

עד כה ועד כה. בין כך ובין כך רוצה לומר: בעוד שאסר המרכבה וירד ממקומו, חשכו השמים ברבוי העבים, ונשב הרוח ויהי הגשם:

וירכב. עם שהיה הגשם:

מו

ויד ה'. רוצה לומר: רוח גבורה מה':

וישנס. חגר מתניו, להיות מזורז ביותר ורץ רגלי, לפני מרכבת אחאב, עד המקום אשר יבואו בו ליזרעאל, ועשה זאת לחלוק כבוד למלכות:

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.

< הקודם · הבא >מעבר לתחילת הדף