מצודת דוד/דברי הימים ב/ל

< הקודם · הבא >
מעבר לתחתית הדף


תנ"ך




רש"י


מנחת שי
מצודת דוד
מצודת ציון



פרק זה עם מפרשים ואפשרויות רבות במהדורה הדיגיטלית של 'תנ"ך הכתר' (כולל צילום באיכות גבוהה של כתר ארם צובא בפרקים שבהם הוא זמין)לפרק זה במקראות גדולות שבאתר "על התורה"לפרק זה באתר "תא שמע"


דפים מקושרים

מצודת דודTriangleArrow-Left.png דברי הימים ב TriangleArrow-Left.png ל

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

בעריכה

בחדש השני. באייר ור"ל לעבר השנה לשיקרא ניסן:

געריכה

בעת ההיא. ר"ל בעת הראוי בחדש הראשון:

למדי. למן די ר"ל שיהיה די בהם להקריב כל ישראל:

דעריכה

וישר הדבר. למעלה אמר שהיו מתיעצים בדבר וכאן אמר שהיה הדבר ישר בעיני כולם והסכימו לעבר השנה:

העריכה

ויעמידו דבר. גזרו אומר להכריז בכל מקומות ישראל וכו':

כי לא לרוב. כי לזמן מרובה לא עשו פסח ככתו' בתורה ולזה היה מהצורך להזכיר' ולזרזם:

ועריכה

וכמצות המלך לאמר. לומר להם כמצות המלך אתם בני ישראל שובו וכו':

וישוב. ואז ישוב גם הוא אל הפליטה הנשארת לעזור לכם:

מכף מלכי אשור. כי אותם שבעבר הירדן כבר גלו מארצם ע"י אשור:

חעריכה

תנו יד. ר"ל תקעו כף דרך התחייבות:

טעריכה

אחיכם ובניכם. אשר הם בגולה יתן אות' המקום לרחמים לפני שוביהם לתת להם רשות לשוב להארץ הזאת:

יאעריכה

ומנשה ומזבלון. אף ששחקו על הרצים מ"מ אנשים מהם נכנעו ובאו:

יבעריכה

לב אחד. ר"ל הסכמה אחת:

בדבר ה'. בדבר שהוא מצות ה':

ידעריכה

המקטרות. המזבחות העשויות להקטיר בהם לע"ג את הקטורת:

טועריכה

נכלמו. על מה שאחרו להתקדש עד הנה ובעבורם עברו השנה:

ויביאו עלות. לרצות לה' על מה שאחרו להתקדש:

טזעריכה

ויעמדו על עמדם. חוזר הוא על הלוים ולפי שאמר שהכהנים היו זורקים את הדם מיד הלוים לזה אמר שהלוים עמדו על מקום מעמדם ולא הוליכו את הדם כי ההולכה לעבודה יחשבו המה זרים לעבודה וז"ש כמשפטם בתורת משה שאסר עליהם העבודה:

מיד הלוים. כי הכהנים קבלו את הדם והוליכו אל המזבח והושיבו המזרקות על ידי הלוים להיות מוכן לזריקה:

יזעריכה

כי רבת בקהל. בא ליתן טעם מדוע לא שחטו הבעלים עצמן את פסחיהם ואמר כי רבים היו נמצאים בהם אשר לא התקדשו ולא הותרו לבוא לעזרה ולזה היו הלוים ממונים על שחיטת הפסחים לשחוט בעבור מי שלא היה טהור:

להקדיש לה'. ר"ל לעשות בעצמו את ההקדש והוא שחיטת הפסח:

יחעריכה

רבת מאפרים. בא לפרש מי היו מרבית העם ואמר שהיו מאפרים וכו':

כי אכלו. בא לפרש אם לא הטהרו איך אכלו הפסח ואמר כי באמת אכלו את הפסח בדרך אשר לא כן כאשר כתוב בתורה:

כי התפלל. כי בעבור העון הזה התפלל יחזקיה עליהם ואמר ה' הטוב לכל יכפר בעד העון הזה והוא מקרא קצר ומובן מאליו בע"כ עשו שלא כהוגן כי לא היה מאפשר להעמיד אחרים במקומם כי אין הפסח נאכל אלא למנוייו אבל בדבר ביאת העזרה לשחוט הפסחים הואיל והיה אפשר בלוים לא באו בטומאה לעזרו:

יטעריכה

כל לבבו הכין. על יחזקיהו חוזר:

ולא כטהרת הקדש. ועם שע"י נאכלו הפסחים בלא טהרה הראוי לקודש מ"מ הכנת לבבו היתה לה' והוראת שעה היתה:

כעריכה

וישמע ה'. ולזה שמע ה' אל תפלתו וכפר על העון הזה:

כאעריכה

ויעשו וכו'. ר"ל בדבר הקרבנות הקבועים:

בכלי עוז. בכלים חזקים בחשיבות:

כבעריכה

על לב. ר"ל דברים המקובלים להכניס בלבם אהבת המקום:

לה'. בדבר עבודת ה':

את המועד. זבחי המועד והוא מקרא קצר:

מזבחים. היו מזבחים:

ומתודים. על שלמי התודה הבא להודות עליו על הנסים:

כגעריכה

שבעת וכו'. לשמוח בהם ולזבח לה' מלבד שבעת ימי חג המצות:

כדעריכה

כי חזקיהו. בא לומר מהיכן ומאין היה להם בשר לכל העם הזה לאכול ולשמוח בכל הימים הללו ואמר כי המלך והשרים הרימו לקהל פרים וכבשים הרבה והכהנים מרובים הטהרו והקריבום שלמים ואכלו הקהל את הבשר:

כהעריכה

והגרים. אשר נתגיירו מן האומות:

כועריכה

לא כזאת. לא היתה שמחה כזאת בירושלים כי היתה דוגמת חנוכת הבית שעשה שלמה:

כזעריכה

וישמע בקולם. ה' שמע בקולם והסכים על ידיהם:

Information.svg

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain).

אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.

< הקודם · הבא >
מעבר לתחילת הדף