שו"ת באר מים חיים/ו: הבדלים בין גרסאות בדף

אין תקציר עריכה
(עיצוב קל)
אין תקציר עריכה
 
שורה 1: שורה 1:
{{ניווט כללי עליון}}
{{ניווט כללי עליון}}


{{מרכז|'''שאלה ו'''}}
{{מרכז|'''שאלות ו - ח'''}}


עמדו לדין הנבון כה"ר אברהם אבו רביע יצ"ו בה"ר יהודה מדבר בעד עצמו ובעד אחי אביו בהרשאה שלהם תובע ושם היו ר' יוסף הלוי ן' צפת יצ"ו והרב שמואל חסאן יצ"ו מכח נשותיהן שהם יורשות מצד אביהם ה"ר יוסף בן יהודה אבורביע נ"ע מדברים בעד חלק נשותיהם תובעי' והיקר ר' יהודה ן' יהודה פואינקינוש נתבע טענו והתובעים שהחצר הג' לימין הנכנס למבוי הנקרא רי בלנקו בשכונת פאב אספלי שחידש בה הגוי בעלה מקרוב האלפוקי ויהודה פאינקינוש הנזכר דר בה ואוכל פירות החזקה של שאר מקומות שבה החזקה של החצר הנז' היא של הר' יהודה אבורביע הזקן נ"ע שהוא אבי זקנו של ר' אברהם הנז' וזקינם של שני הנשים הנ"ל אבי יוסף אביהן לו ולדודיו ולנשים הנז' משפט ירושה מהזקן הנזכר ומשכן אותה הזקן הנז' ביד יוסף בן ישועה אדרוטיאל בסך מה ונתגלגל' ובאה ליד היקר יהודה הנז' ולכך תבעו שיוציא יהודה שטרי זכויותיו עליה ויבחנו דבריהם וכן היה שהוציא יהודה שטרי זכיות שיש לו עליה ונמצא שמתחילה משכן אותה הזקן הנז' ביד יוסף בן ישועה הנז' בקנס בשנת התס"ד ונתגלגלה ובאה ליד היקר יהודה בר משה אבורביע יצ"ו שמשה הנז' הוא אחד מבני הזקן הנז' ונקרא פיג"ו ואח"כ הודה משה הנז' שטר מסירה בהרשאת בנו לאשה גמילא שהיא נשואה היום בשישואן לשלמה (שאאלמנה) [שנתאלמה] קודם שנשאת לו ואח"כ עמד משה הנז' והודה לגאמילא הנז' שטר מכירה מכל חזקת החצר הנז' כוח"ך וגאמילא חזרה ומכרה אותה ליהודה פואינקינוש באופן שאחר שקנאה יהודה חידש בה אלפוקי ומעת שקנאה יהודה והוא מחזיק בכל חזקתה ודר במקצתה ואוכל פירות הנשאר בה וקודם לו היתה מוחזקת בכל החזקה שלה גאמיל' הנז' הן בהיותה בידה בתורת משכונה הן אחר שנחלטה בידה בתורת מכירה וכן בעלי המשכונה הקודמים לא היו כולם מחזיקים בכל חזקתם ולא ערער עליה' אדם מעולם לא על כולה ולא על מקצתה וכולם מכח השטר משכונה של קנ"ס הנז' באו באופן שנתברר שמשה הנזכר מכר כל חזקתה כולה וכפי האמת אין לו בה רק חלקו לבד עם ג' שאר אחיו או אחד מד' אם לא יבררו יורשי אברהם הגדול באחים בראיה שהוא בכור לנחלה או חלקו הוא א' מהם אם יבררו יורשי אברהם שהיה בכור לנחלה. ונמצא שעכ"פ משה הנזכר מכר מה שאינו שלו בשאר חלקי ג' אחיו שהם אברהם ויוסף ויעקב וטענו התובעים הנז' שיתנו חלקם בפדיון המשכונא הנז' וירדו לחלקם כל א' יחזור לו חלקו ויהודה הנתבע השיב שהוא הוציא הוצאות על החצר הנז' בניינים ותיקונים קודם שנבנה האלפוקי וכעת שרצו לבנותו נתן שוחדות לגוי בנאי עד שפיתה לגוי בעל החצר עד שנתפתה לבנות אלפוקי ובנאו ועוד משך ששה חדשים רצופים שנתעסקו בבניינו הוא היה עובד כפועל בכל כחו מהבוקר ועד הערב ממש יותר מזמן יציאת הפועלים ובימים שלא היו בונים בתוך הששה חדשים הנז' היה מתעסק לסייע על קניית האליקמא הגוי לגוי ומתעסק בפריקת המשאות ולהכניס לתוך החצר הסיד והחול וכיוצא ומתעסק בסידורן והיה מוסיף במחירם למוכרים כדי שיבחרו לו לבנים טובים ורחבים וקורות טובים וכיוצא וכן העידו ב' עדים שהיו נכנסי' אצלו לצורך עסקיהם ורואים אותו עובד כפועל.
עמדו לדין הנבון כה"ר אברהם אבו רביע יצ"ו בה"ר יהודה מדבר בעד עצמו ובעד אחי אביו בהרשאה שלהם תובע ושם היו ר' יוסף הלוי ן' צפת יצ"ו והרב שמואל חסאן יצ"ו מכח נשותיהן שהם יורשות מצד אביהם ה"ר יוסף בן יהודה אבורביע נ"ע מדברים בעד חלק נשותיהם תובעי' והיקר ר' יהודה ן' יהודה פואינקינוש נתבע טענו והתובעים שהחצר הג' לימין הנכנס למבוי הנקרא רי בלנקו בשכונת פאב אספלי שחידש בה הגוי בעלה מקרוב האלפוקי ויהודה פאינקינוש הנזכר דר בה ואוכל פירות החזקה של שאר מקומות שבה החזקה של החצר הנז' היא של הר' יהודה אבורביע הזקן נ"ע שהוא אבי זקנו של ר' אברהם הנז' וזקינם של שני הנשים הנ"ל אבי יוסף אביהן לו ולדודיו ולנשים הנז' משפט ירושה מהזקן הנזכר ומשכן אותה הזקן הנז' ביד יוסף בן ישועה אדרוטיאל בסך מה ונתגלגל' ובאה ליד היקר יהודה הנז' ולכך תבעו שיוציא יהודה שטרי זכויותיו עליה ויבחנו דבריהם וכן היה שהוציא יהודה שטרי זכיות שיש לו עליה ונמצא שמתחילה משכן אותה הזקן הנז' ביד יוסף בן ישועה הנז' בקנס בשנת התס"ד ונתגלגלה ובאה ליד היקר יהודה בר משה אבורביע יצ"ו שמשה הנז' הוא אחד מבני הזקן הנז' ונקרא פיג"ו ואח"כ הודה משה הנז' שטר מסירה בהרשאת בנו לאשה גמילא שהיא נשואה היום בשישואן לשלמה (שאאלמנה) [שנתאלמה] קודם שנשאת לו ואח"כ עמד משה הנז' והודה לגאמילא הנז' שטר מכירה מכל חזקת החצר הנז' כוח"ך וגאמילא חזרה ומכרה אותה ליהודה פואינקינוש באופן שאחר שקנאה יהודה חידש בה אלפוקי ומעת שקנאה יהודה והוא מחזיק בכל חזקתה ודר במקצתה ואוכל פירות הנשאר בה וקודם לו היתה מוחזקת בכל החזקה שלה גאמיל' הנז' הן בהיותה בידה בתורת משכונה הן אחר שנחלטה בידה בתורת מכירה וכן בעלי המשכונה הקודמים לא היו כולם מחזיקים בכל חזקתם ולא ערער עליה' אדם מעולם לא על כולה ולא על מקצתה וכולם מכח השטר משכונה של קנ"ס הנז' באו באופן שנתברר שמשה הנזכר מכר כל חזקתה כולה וכפי האמת אין לו בה רק חלקו לבד עם ג' שאר אחיו או אחד מד' אם לא יבררו יורשי אברהם הגדול באחים בראיה שהוא בכור לנחלה או חלקו הוא א' מהם אם יבררו יורשי אברהם שהיה בכור לנחלה. ונמצא שעכ"פ משה הנזכר מכר מה שאינו שלו בשאר חלקי ג' אחיו שהם אברהם ויוסף ויעקב וטענו התובעים הנז' שיתנו חלקם בפדיון המשכונא הנז' וירדו לחלקם כל א' יחזור לו חלקו ויהודה הנתבע השיב שהוא הוציא הוצאות על החצר הנז' בניינים ותיקונים קודם שנבנה האלפוקי וכעת שרצו לבנותו נתן שוחדות לגוי בנאי עד שפיתה לגוי בעל החצר עד שנתפתה לבנות אלפוקי ובנאו ועוד משך ששה חדשים רצופים שנתעסקו בבניינו הוא היה עובד כפועל בכל כחו מהבוקר ועד הערב ממש יותר מזמן יציאת הפועלים ובימים שלא היו בונים בתוך הששה חדשים הנז' היה מתעסק לסייע על קניית האליקמא הגוי לגוי ומתעסק בפריקת המשאות ולהכניס לתוך החצר הסיד והחול וכיוצא ומתעסק בסידורן והיה מוסיף במחירם למוכרים כדי שיבחרו לו לבנים טובים ורחבים וקורות טובים וכיוצא וכן העידו ב' עדים שהיו נכנסי' אצלו לצורך עסקיהם ורואים אותו עובד כפועל.
255

עריכות