178,036
עריכות
שיפור
מהדורה קמא (שיחה | תרומות) (עיצוב וחלוקה לס"ק) |
מהדורה קמא (שיחה | תרומות) (שיפור) |
||
| שורה 4: | שורה 4: | ||
''דבר''' עידי קידושין שבאו עדים עליהם לפוסלם, שנים העידו עליהם בפניהם ובפני המקדש שהבעירו פאפיראסין בשבת, האחד העיד עליהם שהבעירו ברחוב במעמד רוב אנשים, והשני העיד שהבעירו בקוואטיר, אך לא העידו שאמרו להעדים שהוא שבת, עוד העידו עליהם שני עדים שהבעירו פאפיראסין בשבת וידעו שהוא שבת אך עדותם הי' שלא בפני עדים והמקדש, וכולם לא אמרו באיזה יום, וקצתם אמרו בפירוש שאינם זוכרים איזה יום הי', ועד רביעי אמר באיזה יום, והעד שלישי ורביעי התנצלו עצמם מה שאין מעידים בפני העדים כי יראים מהם, השלישי אמר שמא יעשה לו רע בסלאזבע, הרביעי אמר כי ירא שמא יהרגוהו: | ''דבר''' עידי קידושין שבאו עדים עליהם לפוסלם, שנים העידו עליהם בפניהם ובפני המקדש שהבעירו פאפיראסין בשבת, האחד העיד עליהם שהבעירו ברחוב במעמד רוב אנשים, והשני העיד שהבעירו בקוואטיר, אך לא העידו שאמרו להעדים שהוא שבת, עוד העידו עליהם שני עדים שהבעירו פאפיראסין בשבת וידעו שהוא שבת אך עדותם הי' שלא בפני עדים והמקדש, וכולם לא אמרו באיזה יום, וקצתם אמרו בפירוש שאינם זוכרים איזה יום הי', ועד רביעי אמר באיזה יום, והעד שלישי ורביעי התנצלו עצמם מה שאין מעידים בפני העדים כי יראים מהם, השלישי אמר שמא יעשה לו רע בסלאזבע, הרביעי אמר כי ירא שמא יהרגוהו: | ||
תשובה | {{מרכז|'''תשובה'''}} | ||
'''תחילה''' נבאר דין לפסול עידי קידושין שלא בפניהם והזמת העדים שלא בפניהם: | '''תחילה''' נבאר דין לפסול עידי קידושין שלא בפניהם והזמת העדים שלא בפניהם: | ||
| שורה 14: | שורה 14: | ||
==ב== | ==ב== | ||
ב) והרלב"ח השיב על דברי הריב"ש ותוכן דבריו דעיקר דברי הרמב"ן אינם מוסכמים דהנמק"י סובר דפסולי עדות היו אפי' פסול גזלנותא וז"ל דלפוסלו אין נאמנים שלא בפניהם כיון דפסול גופייהו הוא, וכדאמרינן גבי הזמה אין מזימין את העדים אלא בפניהם, אבל אם הם בעולם נאמנים אעפ"י שכת"י יוצא ממקום אחר כיון דאפסול גופייהו הן מעידין לאו תרי ותרי נינהו, דאינהו לא מהימני לאכשורי גופייהו, וזה אם נפרש משחקי בקוביא שהוא פסול הגוף וכדאמרן, אבל אם העידו שהם פסולים מחמת קורבה תרי ותרי נינהו ואין נאמנים עכ"ל, אך יען שהתוס' סוברים דבאומרים שעכשיו פסולים נאמנים לגמרי ואף שהרא"ש לא חלק עליהם מטעם שלא בפניהם, הוא מחלק באופן אחר דתחילת ביאת השטר לפני ב"ד הוי כבפניהם | ב) והרלב"ח השיב על דברי הריב"ש ותוכן דבריו דעיקר דברי הרמב"ן אינם מוסכמים דהנמק"י סובר דפסולי עדות היו אפי' פסול גזלנותא וז"ל דלפוסלו אין נאמנים שלא בפניהם כיון דפסול גופייהו הוא, וכדאמרינן גבי הזמה אין מזימין את העדים אלא בפניהם, אבל אם הם בעולם נאמנים אעפ"י שכת"י יוצא ממקום אחר כיון דאפסול גופייהו הן מעידין לאו תרי ותרי נינהו, דאינהו לא מהימני לאכשורי גופייהו, וזה אם נפרש משחקי בקוביא שהוא פסול הגוף וכדאמרן, אבל אם העידו שהם פסולים מחמת קורבה תרי ותרי נינהו ואין נאמנים עכ"ל, אך יען שהתוס' סוברים דבאומרים שעכשיו פסולים נאמנים לגמרי ואף שהרא"ש לא חלק עליהם מטעם שלא בפניהם, הוא מחלק באופן אחר דתחילת ביאת השטר לפני ב"ד הוי כבפניהם [וזה דוחק] ואף את"ל דאפי' אחר שנתקבל בב"ד האחרונים נאמנים, מ"מ בהזמה שלא בפניהם כיון דהזמה חידוש הוא אין לך בו אלא חידושו, בפניהם דווקא, דאז שהעדות עליהם והם קרובים אצל עצמן, משא"כ כשמעידין שלא בפניהם דאז נראה כוונת עדותם לבטל העדות לא בגופן של עדים עכ"ד הרלב"ח: | ||
==ג== | ==ג== | ||
| שורה 38: | שורה 38: | ||
==ח== | ==ח== | ||
ח) אך באמת כתב בשם הש"ך מה שלא נזכר בדבריו כלל, ואנן סהדי לא שייך אלא בשטר, וכמ"ש הרא"ש בתחילה דחזקה דלא מחתים עדים פסולים חשוב כעדים ואין לומר דהא דחזקה כתב בשם התוס', והוא ס"ל משום אנן סהדי, דליתא דהא דחזקה לא נזכרה כלל בתוס', וכן בתוספי הרא"ש הביא דברי התוס', ולא הביא דברים אלו כלל, ועוד דלענין מה ש שחולק על התו' לא הוה צריך לשנות מחזקה לאנן סהדי, אלא ודאי האי אנן סהדי מכח חזקה דלא מחתים מלוה] וקושיית הש"ך על הרא"ש מהא דמרובה (ע"ב:) דפסלינהו בגזלנותא. היינו דשם מבואר דפסלינהו בגזלנותא שייך פסידא דלקוחות, הרי דאף השטר מקח יפסול למפרע, וכן הביא דבריו בס' הפלאה, וע"כ תופס הש"ך לדוחק בין פוסלים אותם בפניהם לפוסלים אותם שלא בפניהם, כיון דכל הטעם משום חזקה דמלוה, ואם הי' הרא"ש סובר דאינו יכול לפסול העדים שלא בפניהם לא הי' צריך לטעמא דאנן סהדי, וכ"כ הרלב"ח שהעתקנו לעיל שאין כוונת הרא"ש משום שלא בפניהם, וזה פשוט וברור, מעתה בעידי קידושין אין שייך לומר אנן סהדי כלל, ודברי הנ"ל נכונים: | ח) אך באמת כתב בשם הש"ך מה שלא נזכר בדבריו כלל, ואנן סהדי לא שייך אלא בשטר, וכמ"ש הרא"ש בתחילה דחזקה דלא מחתים עדים פסולים חשוב כעדים [ואין לומר דהא דחזקה כתב בשם התוס', והוא ס"ל משום אנן סהדי, דליתא דהא דחזקה לא נזכרה כלל בתוס', וכן בתוספי הרא"ש הביא דברי התוס', ולא הביא דברים אלו כלל, ועוד דלענין מה ש שחולק על התו' לא הוה צריך לשנות מחזקה לאנן סהדי, אלא ודאי האי אנן סהדי מכח חזקה דלא מחתים מלוה] וקושיית הש"ך על הרא"ש מהא דמרובה (ע"ב:) דפסלינהו בגזלנותא. היינו דשם מבואר דפסלינהו בגזלנותא שייך פסידא דלקוחות, הרי דאף השטר מקח יפסול למפרע, וכן הביא דבריו בס' הפלאה, וע"כ תופס הש"ך לדוחק בין פוסלים אותם בפניהם לפוסלים אותם שלא בפניהם, כיון דכל הטעם משום חזקה דמלוה, ואם הי' הרא"ש סובר דאינו יכול לפסול העדים שלא בפניהם לא הי' צריך לטעמא דאנן סהדי, וכ"כ הרלב"ח שהעתקנו לעיל שאין כוונת הרא"ש משום שלא בפניהם, וזה פשוט וברור, מעתה בעידי קידושין אין שייך לומר אנן סהדי כלל, ודברי הנ"ל נכונים: | ||
==ט== | ==ט== | ||
| שורה 46: | שורה 46: | ||
==י== | ==י== | ||
י) אך י"ל לפמ"ש הב"י סי' מ"ו סעיף למד בשם התוס' בהא דחתם בשטר עד שלא נעשה גזלן ואח"כ נעשה גזלן ולא נראה השטר עד שנעשה גזלן דפסול שמא חתם אחר שנעשה גזלן והקדים הזמן, וכתבו התוס' דיש להסתפק אם נפסל בעבירה שאינו חמס, י"ל דלא חיישינן בי' למשקר, ודומה לחתם בשטר עד שלא נעשה חתנו ואח"כ נעשה חתנו דכשר, ולפי זה י"ל דה"נ שהעידו על העבירה שאינו של חמס, וכיון שאמת הדבר [אלא שהתורה גזרה אל תשת רשע עד שוב חזקה מלוה מידק דייק ולא הי' רשע כלל, ואין דנין עפ"י רשע, או אפי' באומרים סתם ולא פירשו איזה עבירה אין אנו יכולין לעשותם רשע דחמס עפ"י עדותו דתפשת מרובה לא תפשת רק רשע סתם ושפיר יש חזקה, וא"כ לא קשה דפסלינהו בגזלנותא דרשע דחמס חיישינן למשקר וליכא חזקה: | י) אך י"ל לפמ"ש הב"י סי' מ"ו סעיף למד בשם התוס' בהא דחתם בשטר עד שלא נעשה גזלן ואח"כ נעשה גזלן ולא נראה השטר עד שנעשה גזלן דפסול שמא חתם אחר שנעשה גזלן והקדים הזמן, וכתבו התוס' דיש להסתפק אם נפסל בעבירה שאינו חמס, י"ל דלא חיישינן בי' למשקר, ודומה לחתם בשטר עד שלא נעשה חתנו ואח"כ נעשה חתנו דכשר, ולפי זה י"ל דה"נ שהעידו על העבירה שאינו של חמס, וכיון שאמת הדבר [אלא שהתורה גזרה אל תשת רשע עד] שוב חזקה מלוה מידק דייק ולא הי' רשע כלל, ואין דנין עפ"י רשע, או אפי' באומרים סתם ולא פירשו איזה עבירה אין אנו יכולין לעשותם רשע דחמס עפ"י עדותו דתפשת מרובה לא תפשת רק רשע סתם ושפיר יש חזקה, וא"כ לא קשה דפסלינהו בגזלנותא דרשע דחמס חיישינן למשקר וליכא חזקה: | ||
==יא== | ==יא== | ||
יא) הדרינן לשמעתין דיכולין לפסול עידי קידושין שלא בפניהם אפי' לדעת הנמק"י משום דעדותן על הקידושין, אך יש לעיין אם עדותן הי' שלא בפני המקדש, א"כ בין תחשוב עדותן על העדות לפוסלן, בין תחשוב עדות על הקידושין הוי שלא בפניהם, אך י"ל לפמ"ש הרשב"א פ"ק דקידושין גבי ארווח לה זימנא שמתקדשת אליו בהנאת הרווחת המעות לא חשוב רבית גמור, דגופה ממש לא קניא לי', והיינו שאין לארוס בארוסתו רק קנין איסור | יא) הדרינן לשמעתין דיכולין לפסול עידי קידושין שלא בפניהם אפי' לדעת הנמק"י משום דעדותן על הקידושין, אך יש לעיין אם עדותן הי' שלא בפני המקדש, א"כ בין תחשוב עדותן על העדות לפוסלן, בין תחשוב עדות על הקידושין הוי שלא בפניהם, אך י"ל לפמ"ש הרשב"א פ"ק דקידושין גבי ארווח לה זימנא שמתקדשת אליו בהנאת הרווחת המעות לא חשוב רבית גמור, דגופה ממש לא קניא לי', והיינו שאין לארוס בארוסתו רק קנין איסור [וכ"כ הר"ן בפ"ק דגיטין דלא טענינן לבעל מזוייף משום שאין האשה ממונו של בעל] והיינו דבפרק האומר בקידושין אמרינן דמה שאין קידושין תופסין בא"א הוא כמו שאין תופסין בשאר עריות, ולא משום שכבר נקנית לאיש אחד ושוב האיך יכולה להקנות עצמה לאחר אלא ודאי שאינה נחשבת שלו, רק שיש בה קנין איסור לאוסרה על אחרים, וע"כ אי לאו שבכלל עריות תוכל להתקדש לאחר ג"כ לאוסרה על הבעל הראשון ודו"ק: | ||
==יב== | ==יב== | ||