גליוני הש"ס/בבא מציעא/ה/ב: הבדלים בין גרסאות בדף

עוגנים ועיצוב
(גרסה ראשונית)
 
(עוגנים ועיצוב)
שורה 1: שורה 1:
<noinclude>{{ניווט כללי עליון}}</noinclude>
<noinclude>{{ניווט כללי עליון}}</noinclude>
שם ב' ותקנתא לתקנתא לא עבדי', נ"ב דוגמתו ירושלמי סוכה פ"ג הי"א ויש תקנה אחר התקנה וע"ע שו"ת מהר"ם פדוואה סי' נ"ד ד"ה עוד טעם אחר יש לי כו' וע' שו"ת חכם צבי סי' קע"ז וע' שו"ת שבסוף ס' תורת חטאת סי' ב' ד"ה ובר מן דין כו':
{{מרכז|'''דף ה' ע"ב'''}}


שם שבועה זו תקנת חכמים היא, נ"ב כהאי לישנא לקמן נ"ח א' ופ"ג א' ושם פ"ג א' הוא ג"כ מימרא דר' יוחנן כמו כאן:
'''{{עוגן1|ותקנתא}} לתקנתא לא עבדי'.''' נ"ב דוגמתו ירושלמי סוכה פ"ג הי"א ויש תקנה אחר התקנה וע"ע שו"ת מהר"ם פדוואה סי' נ"ד ד"ה עוד טעם אחר יש לי כו' וע' שו"ת חכם צבי סי' קע"ז וע' שו"ת שבסוף ס' תורת חטאת סי' ב' ד"ה ובר מן דין כו':


שם מיגו דחשיד אממונא חשוד נמי אשבועתא, נ"ב ע' שו"ת חיים שאל סי' ע"ד אות כ"ט אי גם החשוד על גזל עכו"ם חשוד אשבועתא וכן אי פסול לעדות וע"ע שם ח"ב סי' ל"ח אות ה' וע' שו"ת הרדב"ז ח"א סי' קכ"ח דה"נ אמרי' להיפוך דמאן דחשוד אשבועה חשוד אממונא ע"ש:
'''{{עוגן1|שבועה}} זו תקנת חכמים היא.''' נ"ב כהאי לישנא לקמן נא' ופ"ג א' ושם פ"ג א' הוא ג"כ מימרא דר' יוחנן כמו כאן:


שם והוה ידע, נ"ב ע' שו"ת מהרלובלין סי' פ"א:
'''{{עוגן1|מיגו}} דחשיד אממונא חשוד נמי אשבועתא.''' נ"ב ע' שו"ת חיים שאל סי' ע"ד אות כ"ט אי גם החשוד על גזל עכוחשוד אשבועתא וכן אי פסול לעדות וע"ע שם ח"ב סי' ל"ח אות ה' וע' שו"ת הרדב"ז חסי' קכ"ח דה"נ אמרי' להיפוך דמאן דחשוד אשבועה חשוד אממונא ע"ש:


שם בלא דמי משמע להו, נ"ב ע' ס' קרבן חגיגה סי' מ' ומש"ש ולענ"ד אין הקושי קושי כלל דלפי דאינשי כפי טעותם כו' קדמו בזה התשב"ץ בהקדמת הזוהר הרקיע בשורש א' ד"ה המין הב' עש"ה שרמז לזה בקצרה וע' עוד שו"ת תשב"ץ ח"ג סי' ט"ו וע"ש שכ' עוד דה"ה במקום דקיל להו לאינשי עדות שקר וטועים דרק לישבע לשקר הוא דאסור יש לדון ג"כ לפי טעותם וצריך להשביע העדים אף דמעיקר הדין עדות שקר הוא לאו כשבועת שקר והחשוד על עדות שקר חשוד גם על השבועה ע"ש ומ"ש דחשוד על עדות שקר חשוד על השבועה יל"ע בזה ואכ"מ:
'''{{עוגן1|והוה}} ידע.''' נ"ב ע' שו"ת מהר"ם לובלין סי' פ"א:
 
'''{{עוגן1|בלא}} דמי משמע להו.''' נ"ב ע' ס' קרבן חגיגה סי' מ' ומש"ש ולענ"ד אין הקושי קושי כלל דלפי דאינשי כפי טעותם כו' קדמו בזה התשב"ץ בהקדמת הזוהר הרקיע בשורש א' ד"ה המין הב' עש"ה שרמז לזה בקצרה וע' עוד שו"ת תשב"ץ ח"ג סי' ט"ו וע"ש שכ' עוד דה"ה במקום דקיל להו לאינשי עדות שקר וטועים דרק לישבע לשקר הוא דאסור יש לדון ג"כ לפי טעותם וצריך להשביע העדים אף דמעיקר הדין עדות שקר הוא לאו כשבועת שקר והחשוד על עדות שקר חשוד גם על השבועה ע"ש ומ"ש דחשוד על עדות שקר חשוד על השבועה יל"ע בזה ואכ"מ:


<noinclude>{{דיקטה}}
<noinclude>{{דיקטה}}
{{ניווט כללי תחתון}}</noinclude>
{{ניווט כללי תחתון}}</noinclude>