גליוני הש"ס/קידושין/ע/ב: הבדלים בין גרסאות בדף

עוגנים ועיצוב
(גרסה ראשונית)
 
(עוגנים ועיצוב)
 
שורה 1: שורה 1:
<noinclude>{{ניווט כללי עליון}}</noinclude>
<noinclude>{{ניווט כללי עליון}}</noinclude>
שם ב' אימר כו' למיחש לי', נ"ב בליקוטים שבסוף ס' הפרדס לרש"י (ד"ס ע"א דפוס ווארשא) על שנים שקראו לאחד פסול לעדות כתוב שם תשובת הגאונים אי מבררין מיליהון טב ואי לא בני דינא אינון ומקרבא מיליהון לאפסלינון לסהדותא דכל הפוסל פסול ואמר שמואל ובמומו פוסל עכ"ל וצ"ל דמ"ש ומקרבא מיליהון היינו שקרוב דבריהם לפוסלם לעדות הכוונה כהך דכאן דבעי למיחש לי' וגבול הקורבה והמיחוש הזה צריך ביאור וגוף הל' דכאן אימר דאמר כו' למיחש לאכרוזי כו' מי אמר ע' דוגמא יומא פ"ג ב' אימר דאמרי אנא חששא אחזוקי מי אמרי:
{{מרכז|'''דף ע' ע"ב'''}}


שם מאי אמר שמואל כי קאי חדא כרעא אגודא וחדא כרעא במברא, נ"ב כעין זה גיטין נ"ט א' כי הוי קאי מר חד כרעי' אארעא וחד כרעי' אדרגא כו' ואמר לו כו':
'''{{עוגן1|אימר}} כו' למיחש לי'.''' נ"ב בליקוטים שבסוף ס' הפרדס לרש"י (ד"ס עדפוס ווארשא) על שנים שקראו לאחד פסול לעדות כתוב שם תשובת הגאונים אי מבררין מיליהון טב ואי לא בני דינא אינון ומקרבא מיליהון לאפסלינון לסהדותא דכל הפוסל פסול ואמר שמואל ובמומו פוסל עכ"ל וצ"ל דמ"ש ומקרבא מיליהון היינו שקרוב דבריהם לפוסלם לעדות הכוונה כהך דכאן דבעי למיחש לי' וגבול הקורבה והמיחוש הזה צריך ביאור וגוף הל' דכאן אימר דאמר כו' למיחש לאכרוזי כו' מי אמר ע' דוגמא יומא פ"ג ב' אימר דאמרי אנא חששא אחזוקי מי אמרי:


שם כשהקב"ה משרה שכינתו אין משרה אלא על משפחות מיוחסות שבישראל כו', נ"ב ע' רש"י תענית ד' א' ד"ה ה"ג ולא עלתה על לבי מש"ש ואין לחוש שתשרה רוח הקודש על עבד ועל ממזר כדאמרינן בנדרים דל"ח ע"א שאין שכינה שורה כו' עכ"ל ומה שהביא מנדרים לא ידעתי הכוונה דשם לא הוזכר תנאי ייחוס רק שצריך שיהי' גבור ועשיר וחכם ועניו ע"ש ועבד י"ל דנתמעט דאשיהי' עשיר דמה שקנה עבד קנה רבו ומשא"כ ממזר לא ידעתי איך נתמעט ואולי מפאת דמי שהוא פסול משפחה יש בו עזות כמבואר בסוגיין ובכ"ד ונתמעט מתיבת עניו דעז פנים אינו עניו ואולם חידוש דלא הביא גמ' דכאן דמפורש דבר זה דאין הקב"ה משרה שכינתו רק על משפחות מיוחסות שבישראל ונתמעטו להדיא עבד וממזר ואולם בגוף דברי רש"י אלא יש עוד צ"ע דהא רש"י ארוח הקודש קאי ואין לזה עניין לשריית שכינה ומבואר בתד"א דאפי' עבד ואפי' שפחה הכל לפי מעשיו של אדם רוח הקודש שורה עליו וע' יומא כ"א ב' דחשיב שם שכינה ורוח הקודש בתרתי עש"ה וצ"ע:
'''{{עוגן1|מאי}} אמר שמואל כי קאי חדא כרעא אגודא וחדא כרעא במברא.''' נ"ב כעין זה גיטין נ"ט א' כי הוי קאי מר חד כרעי' אארעא וחד כרעי' אדרגא כו' ואמר לו כו':


שם תוד"ה קשים כ' ולאו מילתא הוא דהא לא נתערבו בשביל הגרים, נ"ב ע' שו"ת הלכות קטנות סי' קל"ב וצ"ע דהקושי' כתובה בתוס' בעצמו כאן וע"ש שכ' לתרץ דנהי דערבות ליכא מ"מ חיוב תוכחה איכא מהוכח תוכיח ואם לא יוכיחום יענשו:
'''{{עוגן1|כשהקב"ה}} משרה שכינתו אין משרה אלא על משפחות מיוחסות שבישראל כו'.''' נ"ב ע' רש"י תענית ד' א' ד"ה ה"ג ולא עלתה על לבי מש"ש ואין לחוש שתשרה רוח הקודש על עבד ועל ממזר כדאמרינן בנדרים דל"ח ע"א שאין שכינה שורה כו' עכ"ל ומה שהביא מנדרים לא ידעתי הכוונה דשם לא הוזכר תנאי ייחוס רק שצריך שיהי' גבור ועשיר וחכם ועניו ע"ש ועבד י"ל דנתמעט דא"א שיהי' עשיר דמה שקנה עבד קנה רבו ומשא"כ ממזר לא ידעתי איך נתמעט ואולי מפאת דמי שהוא פסול משפחה יש בו עזות כמבואר בסוגיין ובכ"ד ונתמעט מתיבת עניו דעז פנים אינו עניו ואולם חידוש דלא הביא גמ' דכאן דמפורש דבר זה דאין הקב"ה משרה שכינתו רק על משפחות מיוחסות שבישראל ונתמעטו להדיא עבד וממזר ואולם בגוף דברי רש"י אלא יש עוד צ"ע דהא רש"י ארוח הקודש קאי ואין לזה עניין לשריית שכינה ומבואר בתד"א דאפי' עבד ואפי' שפחה הכל לפי מעשיו של אדם רוח הקודש שורה עליו וע' יומא כ"א ב' דחשיב שם שכינה ורוח הקודש בתרתי עש"ה וצ"ע:
 
'''תוד"ה {{עוגן1|קשים}}''' כ' '''ולאו מילתא הוא דהא לא נתערבו בשביל הגרים.''' נ"ב ע' שו"ת הלכות קטנות סי' קל"ב וצ"ע דהקושי' כתובה בתוס' בעצמו כאן וע"ש שכ' לתרץ דנהי דערבות ליכא מ"מ חיוב תוכחה איכא מהוכח תוכיח ואם לא יוכיחום יענשו:


<noinclude>{{דיקטה}}
<noinclude>{{דיקטה}}
{{ניווט כללי תחתון}}</noinclude>
{{ניווט כללי תחתון}}</noinclude>