גליוני הש"ס/גיטין/מד/ב: הבדלים בין גרסאות בדף

עוגנים ועיצוב
(גרסה ראשונית)
 
(עוגנים ועיצוב)
 
שורה 1: שורה 1:
<noinclude>{{ניווט כללי עליון}}</noinclude>
<noinclude>{{ניווט כללי עליון}}</noinclude>
שם ב' וקנסא דרבנן הוא כו', נע' שו"ת מהר"י ברונא סי' ר"א אי המזיק לחבירו היזיק שאינו ניכר ע"י עכו"ם כגון שאמר לעכו"ם לנסך יינו של חבירו אי חייב או לא עש"ה:
{{מרכז|'''דף מ"ד ע"ב'''}}


שם תוד"ה נטייבה כ' דמשמע לעולם אפי' בנו כו', נ"ב ע' שו"ת שארית יוסף סי' ס"א וע' שו"ת רדב"ז ח"ב סי' תשפ"ז ע"ש קושי' אהא דקנס עזרא ללוים במעשר משום שלא עלו עמו כמבואר ביבמות פ"ו ב' ואמאי קנסינהו בשביל זה לעולם נימא אינהו דעביד איסורא דלא עלו נקנסינהו בנייהו דלא עבדי איסורא לא נקנסינהו והרי באיסור תורה כגון גזל וריבית אמרי' אביו דעבד איסורא קנסיהו בנו דלא עבד איסורא לא קנסוהו עכ"ל והנה מ"ש ריבית הוא דלא כתוס' דכאן דגם בריבית קנסו בנו אחריו ומ"ש גזל אינו מובן דגזל אין בו שום קנס רק חיוב השבה וישנו גם ביורשים כמבואר ריש הגוזל ומאכיל והנה מצינו עוד קנס דקנסו גם היורשים אחריו ביבמות צ"א א' ע"ש וע"ע איבעי' דלא איפשיטא בכתובות נ"ד א' במזונות דבת שני' אי קנסי' לברתה דלא עבדה איסורא ע"ש וע' שו"ת מהר"ם בר ברוך רסי' תקצ"ט מש"ש ואין לדקדק כיון דתשלומי מוסר קנסא הוא כו' נימא לדידי' קנסו רבנן ולא לברי' כו' ע"ש וע' עוד שו"ת מהר"ם בר ברוך סי' תתקכ"ט עש"ה וע"ע שו"ת מהר"ם בר ברוך סי' תתכ"ו וע' נימוקי מהרמ"מ שבסוף שו"ת מהרי"ו דס"ה ע"ב דפוס קאפוסט דכ' דין מסור דהיזיק ניכר הוא בנו פורע אחריו מנכסיו כו' משמע דבהיזיק שא"נ דהוא רק קנס לא קנסו בנו אחריו גם במוסר ויש לדחות וע"ע שו"ת הרא"ש כלל ק"א אות א' וע' מרדכי פ"ק דקידושין רמז תצ"ב וע' שו"ת נוב"י חאו"ח סי' כ' לעניין חמץ שעבר עליו הפסח דקנסא קניס כו' אי קנסו בנו אחריו ע"ש שהאריך והעלה דקנסו והטעם דכיון דכבר חל שם איסור על החמץ בחיי האב אין דבר האסור חוזר להיות מותר ע"ש ויש לו דוגמא בתוס' ביצה י"ז א' ד"ה אי אמרת עש"ה ובכללים שלי הארכתי וע"ע חידושי הר"ן ב"מ דל"ב ד"ה הכי קאמר מצוה מה"ת לפרוק בחנם כו' דכ' והא דאמרי' לקמן בפריקה דכי לא עבד מרי' בהדי' בשכר כו' קנסא הוא דקניס לי' רחמנא כו' ויל"ע ג"כ אי קנסו בנו אחריו וע"ע רשב"ם ב"ב צ"ב א' ד"ב ואמרי לה קנסא דכ' ונ"מ דאי ידעי' בי' דלא עריב כו' והיינו דאיכא בין דינא לקנסא עכ"ל והוי מצי למימר עוד נפקותא לעניין אי קנסו בנו אחריו דבקנס אין קונסין לבנו אחריו וע"ע ירושלמי שביעית פ"ב ה"ד נטעו ומת בנו מהו שיהא מותר לקיימו כו' עש"ה:
'''{{עוגן1|וקנסא}} דרבנן הוא כו'.''' נ"ב ע' שו"ת מהר"י ברונא סי' ר"א אי המזיק לחבירו היזיק שאינו ניכר ע"י עכו"ם כגון שאמר לעכו"ם לנסך יינו של חבירו אי חייב או לא עש"ה:
 
'''תוד"ה {{עוגן1|נטייבה}}''' כ' '''דמשמע לעולם אפי' בנו כו'.''' נ"ב ע' שו"ת שארית יוסף סי' ס"א וע' שו"ת רדב"ז ח"ב סי' תשפ"ז ע"ש קושי' אהא דקנס עזרא ללוים במעשר משום שלא עלו עמו כמבואר ביבמות פ"ו ב' ואמאי קנסינהו בשביל זה לעולם נימא אינהו דעביד איסורא דלא עלו נקנסינהו בנייהו דלא עבדי איסורא לא נקנסינהו והרי באיסור תורה כגון גזל וריבית אמרי' אביו דעבד איסורא קנסיהו בנו דלא עבד איסורא לא קנסוהו עכ"ל והנה מ"ש ריבית הוא דלא כתוס' דכאן דגם בריבית קנסו בנו אחריו ומ"ש גזל אינו מובן דגזל אין בו שום קנס רק חיוב השבה וישנו גם ביורשים כמבואר ריש הגוזל ומאכיל והנה מצינו עוד קנס דקנסו גם היורשים אחריו ביבמות צ"א א' ע"ש וע"ע איבעי' דלא איפשיטא בכתובות נ"ד א' במזונות דבת שני' אי קנסי' לברתה דלא עבדה איסורא ע"ש וע' שו"ת מהר"ם בר ברוך רסי' תקצ"ט מש"ש ואין לדקדק כיון דתשלומי מוסר קנסא הוא כו' נימא לדידי' קנסו רבנן ולא לברי' כו' ע"ש וע' עוד שו"ת מהר"ם בר ברוך סי' תתקכ"ט עש"ה וע"ע שו"ת מהר"ם בר ברוך סי' תתכ"ו וע' נימוקי מהרמ"מ שבסוף שו"ת מהרי"ו דס"ה ע"ב דפוס קאפוסט דכ' דין מסור דהיזיק ניכר הוא בנו פורע אחריו מנכסיו כו' משמע דבהיזיק שא"נ דהוא רק קנס לא קנסו בנו אחריו גם במוסר ויש לדחות וע"ע שו"ת הרא"ש כלל ק"א אות א' וע' מרדכי פ"ק דקידושין רמז תצ"ב וע' שו"ת נוב"י חאו"ח סי' כ' לעניין חמץ שעבר עליו הפסח דקנסא קניס כו' אי קנסו בנו אחריו ע"ש שהאריך והעלה דקנסו והטעם דכיון דכבר חל שם איסור על החמץ בחיי האב אין דבר האסור חוזר להיות מותר ע"ש ויש לו דוגמא בתוס' ביצה י"ז א' ד"ה אי אמרת עש"ה ובכללים שלי הארכתי וע"ע חידושי הר"ן ב"מ דל"ב ד"ה הכי קאמר מצוה מה"ת לפרוק בחנם כו' דכ' והא דאמרי' לקמן בפריקה דכי לא עבד מרי' בהדי' בשכר כו' קנסא הוא דקניס לי' רחמנא כו' ויל"ע ג"כ אי קנסו בנו אחריו וע"ע רשב"ם ב"ב צ"ב א' ד"ב ואמרי לה קנסא דכ' ונ"מ דאי ידעי' בי' דלא עריב כו' והיינו דאיכא בין דינא לקנסא עכ"ל והוי מצי למימר עוד נפקותא לעניין אי קנסו בנו אחריו דבקנס אין קונסין לבנו אחריו וע"ע ירושלמי שביעית פ"ב ה"ד נטעו ומת בנו מהו שיהא מותר לקיימו כו' עש"ה:


<noinclude>{{דיקטה}}
<noinclude>{{דיקטה}}
{{ניווט כללי תחתון}}</noinclude>
{{ניווט כללי תחתון}}</noinclude>