גליוני הש"ס/כתובות/נה/א: הבדלים בין גרסאות בדף

עוגנים ועיצוב
(גרסה ראשונית)
 
(עוגנים ועיצוב)
 
שורה 1: שורה 1:
<noinclude>{{ניווט כללי עליון}}</noinclude>
<noinclude>{{ניווט כללי עליון}}</noinclude>
נ"ה א' וכל זמן שהיא בבית אבי', נ"ב ע' שו"ת הר"י מגא"ש סי' פ"ה דגם לת"ק דלקמן ק"ד א' במשנה ג"כ אם שהתה בבית בעלה כ"ה שנים אין גובה גם התוספת אע"ג דתוספת אינו דבר קצוב לכל הנשים מ"מ לפום גמלא שיחנא ואשה כבודה שתוספתה מרובה גם טובתה מרובה ועוד דכיון דעושה טובה נגד הכתובה ואזדא לה כתובה אזדא לי' תוספת ממילא כי בהתבטל העיקר מתבטל גם הטפל ע"ש וצע"ק דעשיית טובה הוי רק כפרעון ובנפרעת הכתובה ולא התוספת הרי גובה התוספת:
{{מרכז|'''דף נ"ה ע"א'''}}


שם צריך אימלוכי בי', נ"ב ע' חולין י"ח א' שליחותי' קא עבדי' ע"ש ברש"י וע"ע ב"מ י"ח א' שאני אומר כתובין היו ונמלך כו' וע' שו"ת רדב"ז חסי' תתקנ"ז שכ' ולהמלוכי לא חיישי' כו' עש"ה וע' ר"ן קידושין ריש האיש מקדש ד"ה אסור לאדם:
'''{{עוגן1|וכל}} זמן שהיא בבית אבי'.''' נ"ב ע' שו"ת הר"י מגא"ש סי' פ"ה דגם לת"ק דלקמן ק"ד א' במשנה ג"כ אם שהתה בבית בעלה כ"ה שנים אין גובה גם התוספת אעדתוספת אינו דבר קצוב לכל הנשים מ"מ לפום גמלא שיחנא ואשה כבודה שתוספתה מרובה גם טובתה מרובה ועוד דכיון דעושה טובה נגד הכתובה ואזדא לה כתובה אזדא לי' תוספת ממילא כי בהתבטל העיקר מתבטל גם הטפל ע"ש וצע"ק דעשיית טובה הוי רק כפרעון ובנפרעת הכתובה ולא התוספת הרי גובה התוספת:


שם בתר אומדנא, נ"ב ע' בענייני אומדנא בשו"ת צמח צדק סי' ע"ח ובשו"ת מעיל צדקה סי' נ"ג וע' מהרי"ק שורש קכ"ט וע"ע שם שורש א' וע' שאילת יעב"ץ ח"ב סי' קמ"ו ושו"ת חיים שאל סי' י"א וסי' ס"ג וסי' ס"ד וע' שו"ת תשב"ץ ח"א סי' פ' וע' שו"ת חות יאיר סי' ל"ג ל"ד ל"ה וסי' ל"ז וע"ע שו"ת הרדב"ז ח"ב סי' תקצ"ח מה שמחלק שם באומדנא בין אפוקי ממונא לאוקומי ממונא דלאוקמי ממונא לכ"ע אזלי' בתר אומדנא ע"ש וע"ע שו"ת רדב"ז ח"ג סי' תתקל"ב וע"ע שם סי' תתקנ"ה מש"ש דע"כ לא אמר אומדן דעתא הוא אלא לעניין איסורא אבל לאפוקי ממונא לא מפקי' כו' ע"ש וע"ע שם סי' תתקנ"ז עש"ה בכל התשובה וע"ע שם סי' אלף מ' וע"ע שם סי' אלף נ"ט עש"ה וע' שו"ת מהר"ם בר ברוך סי' תרי"א וסי' תתקמ"ב וע' שו"ת גאונים בתראי סי' נ"א וסי' נ"ב וסי' נ"ד וע' שו"ת מהרי"ל סי' צ' ע"ש חידוש דכ' ובכמה מקומות נמצא בתלמוד דאזלי' בתר אומד הדעת ומנא לי' הא מאב החכמים שהע"ה שאמר תנו לה את הילד ומנא לי' דהיא אמו אלא ש"מ אזיל בתר אומדנא עכ"ל וע"ע שו"ת מהרי"ל סי' צ"ו וע"ע שו"ת מהרי"ו סוף סי' ע"ט וע"ע שו"ת מהר"ם פדוואה סי' נ' וע' שו"ת תשב"ץ ח"א סי' א' ד"ה וראיתי בקונדרס כו' אי יש לפסול עדים מכח אומדנא ע"ש וע"ע שם סי' פ"ד ד"ה עוד כתבת בכמה מקומות דמשום אומדן דעתא לא סמכי' לאפוקי ממונא ע"ש כל הדיבור וע' שו"ת הר"י מגא"ש סי' קכ"ט עש"ה וע' שו"ת משפטים ישרים סי' קע"א וע' שו"ת הרא"ש כלל י"ג אות י' ד"ה תשובה על קרקע כו' ושם כלל ל"ב אות ו' ועוד שם כלל ל"ד אות א' בארוכה ומש"ש מהך דב"ב נ"ח א' נ' כוונתו דלא הי' שם השערה לבד דוודאי זה בנו דאין זה אומדנא שאומדין דעת בני אדם רק אומדנא שאנו אומדין מדעתנו להוכיח מציאות דבר ולא ה"ל לרא"ש למיחשבי' בין כל אידך דמייתי דהם אומדנא בדיעות ב"א וזה הוא מבוקש כוונתו שם ע"ש רק נ' דהרא"ש מפרש הך דב"ב דבלא"ה כיון שהיו לו י' בנים ואמר שהנכסים יהיו רק לאחד מהם אומדין אנו דעתו דוודאי הי' כוונתו להקנות לאותו שמכבדהו ואין רוצה להכות קברו לא לשאר הגרועים והכו על קברו ואנן סהדי דאילו ידע שיהי' כן שהט' יכו ולא האחד הי' נותן בפירוש לאותו האחד ודו"ק ונזכרתי דכן הוא בתשב"ץ ח"א שם סי' פ' עש"ה וע"ע רא"ש שם כלל ס"ד אות ה' עש"ה וע"ע שם כלל ס"ח אות כ"ג עש"ה בארוכה וגם שם מבואר דמקור הא דאזלי' בתר אומדנא הוא מהך דתנו לה את הילד היא אמו עש"ה וע"ע שם כלל ע"ח אות א' ואות ג' עש"ה וע"ע שם כלל פ"ו אות א' עש"ה וע"ע שם כלל ק"ז אות ו' ד"ה עוד שאלוהו הרבה שאלות עש"ה כל הדיבור וע' נדרים ס"ג ב' בר"ן ד"ה שדרך וע' שו"ת חוט המשולש טור א' סי' כ"ח אות א':
'''{{עוגן1|צריך}} אימלוכי בי'.''' נ"ב ע' חולין י"ח א' שליחותי' קא עבדי' ע"ש ברש"י וע"ע ב"מ י"ח א' שאני אומר כתובין היו ונמלך כו' וע' שו"ת רדב"ז ח"ג סי' תתקנ"ז שכ' ולהמלוכי לא חיישי' כו' עש"ה וע' ר"ן קידושין ריש האיש מקדש ד"ה אסור לאדם:
 
'''{{עוגן1|בתר}} אומדנא.''' נ"ב ע' בענייני אומדנא בשו"ת צמח צדק סי' ע"ח ובשו"ת מעיל צדקה סי' נ"ג וע' מהרי"ק שורש קכ"ט וע"ע שם שורש א' וע' שאילת יעב"ץ ח"ב סי' קמ"ו ושו"ת חיים שאל סי' י"א וסי' ס"ג וסי' ס"ד וע' שו"ת תשב"ץ ח"א סי' פ' וע' שו"ת חות יאיר סי' ל"ג ל"ד ל"ה וסי' ל"ז וע"ע שו"ת הרדב"ז ח"ב סי' תקצ"ח מה שמחלק שם באומדנא בין אפוקי ממונא לאוקומי ממונא דלאוקמי ממונא לכ"ע אזלי' בתר אומדנא ע"ש וע"ע שו"ת רדב"ז ח"ג סי' תתקל"ב וע"ע שם סי' תתקנ"ה מש"ש דע"כ לא אמר אומדן דעתא הוא אלא לעניין איסורא אבל לאפוקי ממונא לא מפקי' כו' ע"ש וע"ע שם סי' תתקנ"ז עש"ה בכל התשובה וע"ע שם סי' אלף מ' וע"ע שם סי' אלף נ"ט עש"ה וע' שו"ת מהר"ם בר ברוך סי' תרי"א וסי' תתקמ"ב וע' שו"ת גאונים בתראי סי' נ"א וסי' נ"ב וסי' נ"ד וע' שו"ת מהרי"ל סי' צ' ע"ש חידוש דכ' ובכמה מקומות נמצא בתלמוד דאזלי' בתר אומד הדעת ומנא לי' הא מאב החכמים שהע"ה שאמר תנו לה את הילד ומנא לי' דהיא אמו אלא ש"מ אזיל בתר אומדנא עכ"ל וע"ע שו"ת מהרי"ל סי' צ"ו וע"ע שו"ת מהרי"ו סוף סי' ע"ט וע"ע שו"ת מהר"ם פדוואה סי' נ' וע' שו"ת תשב"ץ ח"א סי' א' ד"ה וראיתי בקונדרס כו' אי יש לפסול עדים מכח אומדנא ע"ש וע"ע שם סי' פ"ד ד"ה עוד כתבת בכמה מקומות דמשום אומדן דעתא לא סמכי' לאפוקי ממונא ע"ש כל הדיבור וע' שו"ת הר"י מגא"ש סי' קכ"ט עש"ה וע' שו"ת משפטים ישרים סי' קע"א וע' שו"ת הרא"ש כלל י"ג אות י' ד"ה תשובה על קרקע כו' ושם כלל ל"ב אות ו' ועוד שם כלל ל"ד אות א' בארוכה ומש"ש מהך דב"ב נ"ח א' נ' כוונתו דלא הי' שם השערה לבד דוודאי זה בנו דאין זה אומדנא שאומדין דעת בני אדם רק אומדנא שאנו אומדין מדעתנו להוכיח מציאות דבר ולא ה"ל לרא"ש למיחשבי' בין כל אידך דמייתי דהם אומדנא בדיעות ב"א וזה הוא מבוקש כוונתו שם ע"ש רק נ' דהרא"ש מפרש הך דב"ב דבלא"ה כיון שהיו לו י' בנים ואמר שהנכסים יהיו רק לאחד מהם אומדין אנו דעתו דוודאי הי' כוונתו להקנות לאותו שמכבדהו ואין רוצה להכות קברו לא לשאר הגרועים והכו על קברו ואנן סהדי דאילו ידע שיהי' כן שהט' יכו ולא האחד הי' נותן בפירוש לאותו האחד ודו"ק ונזכרתי דכן הוא בתשב"ץ ח"א שם סי' פ' עש"ה וע"ע רא"ש שם כלל ס"ד אות ה' עש"ה וע"ע שם כלל ס"ח אות כ"ג עש"ה בארוכה וגם שם מבואר דמקור הא דאזלי' בתר אומדנא הוא מהך דתנו לה את הילד היא אמו עש"ה וע"ע שם כלל ע"ח אות א' ואות ג' עש"ה וע"ע שם כלל פ"ו אות א' עש"ה וע"ע שם כלל ק"ז אות ו' ד"ה עוד שאלוהו הרבה שאלות עש"ה כל הדיבור וע' נדרים ס"ג ב' בר"ן ד"ה שדרך וע' שו"ת חוט המשולש טור א' סי' כ"ח אות א':


<noinclude>{{דיקטה}}
<noinclude>{{דיקטה}}
{{ניווט כללי תחתון}}</noinclude>
{{ניווט כללי תחתון}}</noinclude>