גליוני הש"ס/יבמות/צז/א: הבדלים בין גרסאות בדף

עוגנים ועיצוב
(גרסה ראשונית)
 
(עוגנים ועיצוב)
 
שורה 1: שורה 1:
<noinclude>{{ניווט כללי עליון}}</noinclude>
<noinclude>{{ניווט כללי עליון}}</noinclude>
צ"ז א' נושאין על האנוסה כו' האונס כו', נ"ב ע' מה שדן מזה בשו"ת מהר"ם פדואה סי' י"ט:
{{מרכז|'''דף צ"ז ע"א'''}}


שם ליקוחין כתיבי בתורה סתם הראוי לקיחה קיחה, נ"ב ע' שבת נ"ו א' ואת אשתו לקחת לך וגו' ליקוחין יש לך בה והיינו ג"כ משום דאפשר לפרש קיחה דהיינו שנתגרשה מקודם:
'''{{עוגן1|נושאין}} על האנוסה כו' האונס כו'.''' נ"ב ע' מה שדן מזה בשו"ת מהר"ם פדואה סי' י"ט:


שם איפוך אנא, נ"ב ע' תוס' וע' ס' עצי אלמוגים ה' שניות לעריות סי' א' ס"ק ט"ז (דף רל"ח ע"א) מש"ש בפי' קישית הגמ' הנ"ל:
'''{{עוגן1|ליקוחין}} כתיבי בתורה סתם הראוי לקיחה קיחה.''' נ"ב ע' שבת נ"ו א' ואת אשתו לקחת לך וגו' ליקוחין יש לך בה והיינו ג"כ משום דאפשר לפרש קיחה דהיינו שנתגרשה מקודם:


שם לעבור עלי' בשני לאוין, נ"ב ע' תוס' חגיגה י' ב' ד"ה לעבור:
'''{{עוגן1|איפוך}} אנא.''' נ"ב ע' תוס' וע' ס' עצי אלמוגים ה' שניות לעריות סי' א' ס"ק ט"ז (דף רל"ח ע"א) מש"ש בפי' קישית הגמ' הנ"ל:


שם תוד"ה ואיפוך כ' כיון דעבד איסורא ועבר כו', נ"ב נ' לכאורה מזה דגם לתוס' דס"ל בעלמא דביאת פנוי' אינה בלאו דלא תהי' קדישה כסברת הרמב"ם ז"ל מ"מ אסורה היא בעשה דומלאה הארץ כו' דלעניין עשה זאת אין חילוק בין אונס לרצון ע' לעיל ל"ז ב' וע' שו"ת רד"ך בית ט' חדר ט' מש"ש בשם הרמב"ן ומש"ש עוד דאפי' לרמב"ם ז"ל לאו דלא תהי' קדישה הוא ג"כ רק כדי שלא ירבה ויתפשט בארץ והוא כהך דומלאה הארץ זימה אבל כשלא שייך זה ליכא לאו הנ"ל ע"ש ועמ"ש לעיל ס"ט א' על הגליון בשם התשב"ץ וע"ע גיטין פ"ד א' ובתוס' שם ד"ה ע"מ שתבעלי עש"ה דלפי' התוס' שם מוכח משם דאין בביאת פנוי' איסור מה"ת וע' שו"ת הרשב"א ח"ד סי' שי"ד עשכל התשובה:
'''{{עוגן1|לעבור}} עלי' בשני לאוין.''' נ"ב ע' תוס' חגיגה י' ב' ד"ה לעבור:


{{ניווט כללי תחתון}}
'''תוד"ה {{עוגן1|ואיפוך}}''' כ' '''כיון דעבד איסורא ועבר כו'.''' נ"ב נ'  לכאורה מזה דגם לתוס' דס"ל בעלמא דביאת פנוי' אינה בלאו דלא תהי' קדישה כסברת הרמב"ם ז"ל מ"מ אסורה היא בעשה דומלאה הארץ כו' דלעניין עשה זאת אין חילוק בין אונס לרצון ע' לעיל ל"ז ב' וע' שו"ת רד"ך בית ט' חדר ט' מש"ש בשם הרמב"ן ומש"ש עוד דאפי' לרמב"ם ז"ל לאו דלא תהי' קדישה הוא ג"כ רק כדי שלא ירבה ויתפשט בארץ והוא כהך דומלאה הארץ זימה אבל כשלא שייך זה ליכא לאו הנ"ל ע"ש ועמ"ש לעיל ס"ט א' על הגליון בשם התשב"ץ וע"ע גיטין פ"ד א' ובתוס' שם ד"ה ע"מ שתבעלי עש"ה דלפי' התוס' שם מוכח משם דאין בביאת פנוי' איסור מה"ת וע' שו"ת הרשב"א ח"ד סי' שי"ד עש"ה כל התשובה:
{{פורסם בנחלת הכלל}}
 
<noinclude>{{דיקטה}}
{{ניווט כללי תחתון}}</noinclude>