גליוני הש"ס/שבת/מב/א: הבדלים בין גרסאות בדף

עוגנים ועיצוב
(גרסה ראשונית)
 
(עוגנים ועיצוב)
שורה 1: שורה 1:
<noinclude>{{ניווט כללי עליון}}</noinclude>
<noinclude>{{ניווט כללי עליון}}</noinclude>
מ"ב א' למימרא דשמואל כו', נ"ב ע' בבה"ג פכ"ד מה' שבת פי' אחר בכאן מפירש"י עש"ה בארוכה וצ"ע לפירושו דא"כ מאי פריך ואי ס"ד ס"ל כר"ש אפי' גחלת של עץ נמי הא כיון דבגחלת דעץ ליכא היזיק א"כ הא שפיר אמר שמואל דאין מכבין דלר"ש נמי הרי פטור אבל אסור וע' ס' יריאים סי' ק"ב במלאכת צד ומלאכת סותר מ"ש על דברי הבה"ג הנ"ל:
{{מרכז|'''דף מ"ב ע"א'''}}


שם בשביל שלא יזוקו בה רבים, נ"ב לאו דווקא רבים אלא אפי' בשביל היזיקא דיחיד נמי שרי וכן נר שכבה אם עומד במקום שמזיק לבני הבית או לאחרים מותר לטלטלו מהאי טעמא, שו"ת חוט המשולש טור ג' סי' ז' ע"ש דכ' כן אהך דקוץ בר"ה כו' אך הדבר נלמד מאיליו גם אהך דמכבין כו' דהא רבינא אמר הילכך כו' א"כ מה שהתיר שמואל בגחלת הוא שהתיר הוא בקוץ וז"פ מש"ש בחוט המשולש דכ"כ התשב"ץ ז"ל בתשובה הנה הוא בשו"ת תשב"ץ ח"א סי' קל"ז ושם לא נזכר דאפי' בשביל היזיק יחיד שרי כ"ש ולפמ"ש הר"ן בסוגיין בדעת הבה"ג דס"ל דנזקא דרבים סכנת נפשות חשיבא א"כ רבים דקאמר הוא בדווקא ואולם בביצה כ"ח ב' משמע לכאורה דלאו דווקא רבים ע"ש דקאמר לי' גם לעניין שפוד שצלו בו בשר כו' וע' שו"ת הרשב"א חסי' שכ"ו דמשמע דהיתיר דכאן הוא רק משום רבים עש"ה ודע דשמעתי בשם רב גדול וצדיק זלל"ה שאמר שעבפ' שמע נאמר ובכל מאודך ולא כן בפ' והי' אם שמוע ואמר כי ובכל מאודך פירשוהו חכמים בכל ממונך וע"כ בפרשת והאשנאמרה בל' רבים וממון של רבים כנפשות חשוב ועהוא נכלל בו במאמר ובכל נפשכם כך שמעתי ונ' שיש לדברים אלו מקור בר"ן הנ"ל כאן דכ' דנזקא דרבים כסכנת נפשות חשיבא ואף דאיירי כאן בנזק הגוף שיכוה גופם בהגחלת מ"מ זה ערך אחד עם ממון ע' גמ' ע"ז כ"ז א' אלא ריפוי ממון דבר שאין בו סכנה ריפוי נפשות דבר שיש בו סכנה הרי דדבר שאין בו סכנה ממון קרינן לי' ועמבגליון כתובות ל"ב א' ושוב ראיתי דדבר זה דממון רבים כנפשות חשוב יש לו מקור בס' החינוך מצוה רל"ו עש"ה:
'''{{עוגן1|למימרא}} דשמואל כו'.''' נ"ב ע' בבה"ג פכמה' שבת פי' אחר בכאן מפירש"י עש"ה בארוכה וצ"ע לפירושו דאמאי פריך ואי ס"ד ס"ל כראפי' גחלת של עץ נמי הא כיון דבגחלת דעץ ליכא היזיק אהא שפיר אמר שמואל דאין מכבין דלר"ש נמי הרי פטור אבל אסור וע' ס' יריאים סי' ק"ב במלאכת צד ומלאכת סותר מעל דברי הבה"ג הנ"ל:


שם לימא ר' שמעון בן מנסיא דאמר כבהכי קאמר לא נחלקו כו', נ"ב ע' גליון הרי"פ וע"ע כזה תוס' חגיגה ו' א' דור' ישמעאל:
'''{{עוגן1|בשביל}} שלא יזוקו בה רבים.''' נ"ב לאו דווקא רבים אלא אפי' בשביל היזיקא דיחיד נמי שרי וכן נר שכבה אם עומד במקום שמזיק לבני הבית או לאחרים מותר לטלטלו מהאי טעמא, שו"ת חוט המשולש טור ג' סי' ז' עדכ' כן אהך דקוץ בר"ה כו' אך הדבר נלמד מאיליו גם אהך דמכבין כו' דהא רבינא אמר הילכך כו' א"כ מה שהתיר שמואל בגחלת הוא שהתיר הוא בקוץ וז"פ מש"ש בחוט המשולש דכ"כ התשב"ץ ז"ל בתשובה הנה הוא בשו"ת תשב"ץ ח"א סי' קל"ז ושם לא נזכר דאפי' בשביל היזיק יחיד שרי כ"ש ולפמ"ש הר"ן בסוגיין בדעת הבה"ג דס"ל דנזקא דרבים סכנת נפשות חשיבא א"כ רבים דקאמר הוא בדווקא ואולם בביצה כ"ח ב' משמע לכאורה דלאו דווקא רבים ע"ש דקאמר לי' גם לעניין שפוד שצלו בו בשר כו' וע' שו"ת הרשב"א ח"ד סי' שכ"ו דמשמע דהיתיר דכאן הוא רק משום רבים עש"ה ודע דשמעתי בשם רב גדול וצדיק זלל"ה שאמר שע"כ בפ' שמע נאמר ובכל מאודך ולא כן בפ' והי' אם שמוע ואמר כי ובכל מאודך פירשוהו חכמים בכל ממונך וע"כ בפרשת והא"ש שנאמרה בל' רבים וממון של רבים כנפשות חשוב וע"כ הוא נכלל בו במאמר ובכל נפשכם כך שמעתי ונ' שיש לדברים אלו מקור בר"ן הנ"ל כאן דכ' דנזקא דרבים כסכנת נפשות חשיבא ואף דאיירי כאן בנזק הגוף שיכוה גופם בהגחלת מ"מ זה ערך אחד עם ממון ע' גמ' ע"ז כ"ז א' אלא ריפוי ממון דבר שאין בו סכנה ריפוי נפשות דבר שיש בו סכנה הרי דדבר שאין בו סכנה ממון קרינן לי' ועמ"ש בגליון כתובות ל"ב א' ושוב ראיתי דדבר זה דממון רבים כנפשות חשוב יש לו מקור בס' החינוך מצוה רל"ו עש"ה:


{{ניווט כללי תחתון}}
'''{{עוגן1|לימא}} ר' שמעון בן מנסיא דאמר כב"ש הכי קאמר לא נחלקו כו'.''' נ"ב ע' גליון הרי"פ וע"ע כזה תוס' חגיגה ו' א' ד"ה ור' ישמעאל:
{{פורסם בנחלת הכלל}}
 
<noinclude>{{דיקטה}}
{{ניווט כללי תחתון}}</noinclude>