176,460
עריכות
שיפורים
מהדורה קמא (שיחה | תרומות) (גרסה ראשונית עם שיפורים חשובים) |
מהדורה קמא (שיחה | תרומות) (שיפורים) |
||
| שורה 2: | שורה 2: | ||
{{מרכז|'''סימן קלט'''}} | {{מרכז|'''סימן קלט'''}} | ||
ב"ה אלטאנא יום ו' כ"ט כסליו תרי"ד | ב"ה אלטאנא יום ו' כ"ט כסליו תרי"ד | ||
::לאחי הרה"ג וכו' מו"ה '''ליב''' נ"י אב"ד דגליל '''לאדענבורג''' יע"א: | |||
'''כתבת''' אלי ראיתי לאחי נ"י שכתב בספרו על יבמות (דף קכ"א) לחקור גבי שחט בו שנים או רוב שנים דאינו גולה למה אינו גולה מספק כיון דגולה הוא משום כפרה ומספק נמי צריך כפרה וכתב שם וז"ל ואפילו נימא כיון דילפינן חייבי גלות ממזיד בגז"ש דרוצח ולכן אמרינן כמו דבספק נפשות להקל ומספק לא קטלינן לי' פטור גם מגלות מספק אכתי יש להסתפק אם הרגו גואל הדם וכו' עכ"ל וזה תמוה בעיני דאיך נאמר דילפינן גלות ממזיד בגז"ש דרוצח לפטור משום ספק נפשות להקל הא מזיד גופא בכה"ג הוא חייב ואין חוששין להנהו טעמי דרוח בלבלו או פרכס כמש"כ התוס' בגיטין (דף ע') ד"ה חיישינן ע"ש וא"כ אדרבא הי' לן למילף איפכא מגז"ש דחייב כמו במזיד ועוד אם מטעם ספק פטור מגלות כש"כ שיקשה למה חייב במזיד הא ספק נפשות להקל אע"כ דלא משום ספק פטור מגלות אלא מטעם שכתבו התוספ' בגיטין (שם) דיש שום דרשה גבי גלות דפטור כמו שיש חילוק בין גלות למיתה בדין דרך ירידה ועליי' ולפ"ז ממילא נמי אין כאן ספק לענין גואל הדם דכמו שאם הרגו בשוגג דרך עליי' דפטור מגלות פשיטא דאם הרגו גואל הדם שהוא חייב כיון דילפינן מדרשה דפטור מגלות כמו כן במקום שיש לומר רוח בלבלו או פרכס דפטור מדרשה מגלות אם הרגו ג"ה פשיטא דחייב ואפילו לפי סברת אחי נ"י דילפינן מטעם גז"ש דרוצח דפטור מגלות אפילו הכי לענ"ד גואל הדם חייב דהא גז"ש היא דאורייתא וספק נפשות להקל ג"כ דאורייתא וא"כ מטעם גז"ש ממזיד פטור מדאורי' מגלות והוא כמו הרג דרך עליי' וא"כ פשיטא דג"ה נהרג עליו ואפילו לא פטור מגלות רק מדרבנן מכ"מ כיון דרבנן פטרוהו א"כ ממנ"פ אי אתרוהו לג"ה שאינו רשאי להרגו מפני שפטרוהו רבנן מגלות מספק פשיטא דחייב ואם הרגו ג"ה בשוגג משום דהי' סבור שחייב גלות ולא ידע דפטרוהו רבנן א"כ הוי כהורג נפש בשוגג וחייב הג"ה עכ"פ גלות ולא דמי למה שהובא שם בספר ע"ל ראי' מהרמב"ם שכתב דאם הרג ג"ה למי שהוא קרוב למזיד אף דאינו גולה מכ"מ פטור ג"ה עליו דשם יודע ג"ה דעכ"פ לא עדיף לענין זה משוגג חוץ לערי מקלט דאין חוטא נשכר אף שמפני חומר איסורו אין ערי מקלט קולטין אותו עוד אזכיר לאחי נ"י מה דק"ל הרשב"ם בב"ב {{ממ|[[רשב"ם/בבא בתרא/פ/א#ר'|דף פ' ע"א]]}} ד"ה ר' יוחנן כתב לאו אסירוס של זכרות וכו' אלא האי סירוס לשון דילוג הוא כמו קראה סירוסין במסכת מגילה ירושלמית וכו' עכ"ל. ולא ידעתי למה הוצרך להביא מגמרא ירושלמית הא גם בגמרא דילן כתוב כן במגילה {{ממ|[[בבלי/מגילה/יח/א|דף י"ח ע"א]]}} ת"ר קראה סירוגין יצא סירוסין לא יצא ע"ש: | '''כתבת''' אלי ראיתי לאחי נ"י שכתב בספרו על יבמות (דף קכ"א) לחקור גבי שחט בו שנים או רוב שנים דאינו גולה למה אינו גולה מספק כיון דגולה הוא משום כפרה ומספק נמי צריך כפרה וכתב שם וז"ל ואפילו נימא כיון דילפינן חייבי גלות ממזיד בגז"ש דרוצח ולכן אמרינן כמו דבספק נפשות להקל ומספק לא קטלינן לי' פטור גם מגלות מספק אכתי יש להסתפק אם הרגו גואל הדם וכו' עכ"ל וזה תמוה בעיני דאיך נאמר דילפינן גלות ממזיד בגז"ש דרוצח לפטור משום ספק נפשות להקל הא מזיד גופא בכה"ג הוא חייב ואין חוששין להנהו טעמי דרוח בלבלו או פרכס כמש"כ התוס' בגיטין (דף ע') ד"ה חיישינן ע"ש וא"כ אדרבא הי' לן למילף איפכא מגז"ש דחייב כמו במזיד ועוד אם מטעם ספק פטור מגלות כש"כ שיקשה למה חייב במזיד הא ספק נפשות להקל אע"כ דלא משום ספק פטור מגלות אלא מטעם שכתבו התוספ' בגיטין (שם) דיש שום דרשה גבי גלות דפטור כמו שיש חילוק בין גלות למיתה בדין דרך ירידה ועליי' ולפ"ז ממילא נמי אין כאן ספק לענין גואל הדם דכמו שאם הרגו בשוגג דרך עליי' דפטור מגלות פשיטא דאם הרגו גואל הדם שהוא חייב כיון דילפינן מדרשה דפטור מגלות כמו כן במקום שיש לומר רוח בלבלו או פרכס דפטור מדרשה מגלות אם הרגו ג"ה פשיטא דחייב ואפילו לפי סברת אחי נ"י דילפינן מטעם גז"ש דרוצח דפטור מגלות אפילו הכי לענ"ד גואל הדם חייב דהא גז"ש היא דאורייתא וספק נפשות להקל ג"כ דאורייתא וא"כ מטעם גז"ש ממזיד פטור מדאורי' מגלות והוא כמו הרג דרך עליי' וא"כ פשיטא דג"ה נהרג עליו ואפילו לא פטור מגלות רק מדרבנן מכ"מ כיון דרבנן פטרוהו א"כ ממנ"פ אי אתרוהו לג"ה שאינו רשאי להרגו מפני שפטרוהו רבנן מגלות מספק פשיטא דחייב ואם הרגו ג"ה בשוגג משום דהי' סבור שחייב גלות ולא ידע דפטרוהו רבנן א"כ הוי כהורג נפש בשוגג וחייב הג"ה עכ"פ גלות ולא דמי למה שהובא שם בספר ע"ל ראי' מהרמב"ם שכתב דאם הרג ג"ה למי שהוא קרוב למזיד אף דאינו גולה מכ"מ פטור ג"ה עליו דשם יודע ג"ה דעכ"פ לא עדיף לענין זה משוגג חוץ לערי מקלט דאין חוטא נשכר אף שמפני חומר איסורו אין ערי מקלט קולטין אותו עוד אזכיר לאחי נ"י מה דק"ל הרשב"ם בב"ב {{ממ|[[רשב"ם/בבא בתרא/פ/א#ר'|דף פ' ע"א]]}} ד"ה ר' יוחנן כתב לאו אסירוס של זכרות וכו' אלא האי סירוס לשון דילוג הוא כמו קראה סירוסין במסכת מגילה ירושלמית וכו' עכ"ל. ולא ידעתי למה הוצרך להביא מגמרא ירושלמית הא גם בגמרא דילן כתוב כן במגילה {{ממ|[[בבלי/מגילה/יח/א|דף י"ח ע"א]]}} ת"ר קראה סירוגין יצא סירוסין לא יצא ע"ש: | ||