13,451
עריכות
(המשך הקלדה) |
(המשך הקלדה) |
||
שורה 425: | שורה 425: | ||
ללמוד דיני פסח, עניניו, רמזיו, רמזי הסדר וכו' וממהר לשכב | ללמוד דיני פסח, עניניו, רמזיו, רמזי הסדר וכו' וממהר לשכב | ||
ולקום לשרוף החמץ ועל כלם לאפיות המצות מצוה. יש לו כבר | ולקום לשרוף החמץ ועל כלם לאפיות המצות מצוה. יש לו כבר | ||
מצה בביתו אף של שמורה, אבל בזמן שביהמ"ק הי' קיים ובפלטרין | |||
המלך דרנו באנו בשעה זו אל היכל קדשו והקרבנו לו קרבן, את | |||
הוד קדושת אבינו מלכנו עין בעין ראינו, ויחד עם חבצלת השרון | |||
כנסת ישראל במרום שירה שרנו, והלל אל מלך הכבוד | |||
זמרנו. ועתה הכל נלקח מאתנו אבל אבינו מאז גם עתה לנו, את | |||
אהבתו ואת יראתו, מן האש ומן החרב הצלנו ובלבנו טמננו ואת | |||
ההלל כמו מלפנים, גם עתה לפניו נשיר, לא אבלות ולא עצבות | |||
מתעורר עתה, רק געגועים אל ראית הוד קדושתו ואל משכן כבודו | |||
מאז מתעוררים בנו, הנפש מתגברת ואת כל המחיצות שוברת, הבדל | |||
המקום לא יעצרוה, ומרחק הזמן לא יפריעהו אין גשם ולא גבול | |||
לה, ויחד עם יוצאי מצרים מלפנים ועם מקריבי הפסח במקדש, | |||
אנו עובדים עתה את עבודת קדושנו, גופנו את המצות אופה | |||
ונשמתנו עורגת כוספת ואת ההלל שרה. | |||
כן היא הדבר, רק מי שגם בכל השנה מתעורר ונפשו קמה | |||
ועולה מעט, מרגיש את הפסח מהו. אבל בכל השנה יש זמנים | |||
שלבו של האיש נופל בקרבו, במה אני ישראל, ואף ששומר אני | |||
את התורה, אבל מי יערבני שתורתי מתקבלת במרום, ומי יבטיחני | |||
שאני עכ"פ מקטני הקטנים של אותו ישראל, שהתנה הקב"ה עמנו | |||
והייתם לי סגולה ממלכת כהנים וגוי קדוש. הן מרגיש אני | |||
לפעמים התעוררות ואור של קדושה, אבל האם בטוח אני כבר | |||
בזה, האם לבלעם להבדיל לא נתגלו נבואיות יותר גדולות לעת | |||
הצורך, ומי יודע איזה צורך הוא בשעה שמעוררים אותי ממרום. | |||
אפשר ח"ו עומד אני בשעה זו לשקוע לגמרי בטיט היון, ולבלתי | |||
ידח ממנו נדח בא מלאך ויאחזני בציצת ראשי ומעלני, ונפשי | |||
מרגשת אז מעט מאור העליון. ואם כבלעם לעבירות ח"ו איני נופל | |||
אח"כ, אבל מ"מ הלא נופל אני ואור נפשי היתירה נעדר ממני, | |||
ובמה יודע איפה שכלן גם ירידותי עבודה הן, מיני עליות וירידות | |||
קטנות וגדלות העובד הן, ולא ח"ו להיפך שגם עליותי רק מיני | |||
הצלה הן, הצלה מלהשקיע ח"ו לגמרי. | |||
זהו רק בכל השנה, אבל בימי הפסח יודע הוא כבר בקרבו | |||
כי ישראל הוא. לא די לו הלל אחד שאמר ובשירה אחת לא שקטה | |||
נפשו הסוערת, הימים ימי קדם הם, הגן עדן ירד לו לעוה"ז והוא | |||
יושב בו, וכלו נהפך לאיש אחר עכ"פ לעקבי איש ישראל האמיתי | |||
הגיע לא זהו המוח ולא זהו הלב של כל השנה, ליל פסח כבר בא | |||
---- | ---- | ||
{{ביאורים}} | {{ביאורים}} | ||
{{ניווט כללי תחתון}} | {{ניווט כללי תחתון}} |