חובת התלמידים/שלשה מאמרים/ב: הבדלים בין גרסאות בדף

חובת התלמידים/שלשה מאמרים/ב (עריכה)

גרסה מ־09:38, 5 ביוני 2024

נוספו 5,896 בתים , 5 יוני

המשך הקלדה

Sije

בדוקי עריכות אוטומטית

13,496

עריכות

@@ שורה 239: / שורה 239: @@
 והשכל מהנשמה היא, ולמעלה, מפני שכח בהם לגלות מעט את
 הנפש יותר מכח חכמתו.
+כך הוא הדבר, אנו במצבנו ובדורנו, לא מבעיא שבשכלנו
+שכל אנושי א"א לנו לחקור ולדעת מהות שום דבר רוחני, אלא
+אף לעורר את עצמנו ולגלות מעט מפנימיות נפשנו מחוץ למכסה
+גופנו, יכולים בדברים האוחזים את הרוח ואת הנפש יותר מאשר
+בדברי עיון. אין כונתנו שבעבודת הגוף ובעשיתו לבדו את המצות
+גם בלא מחשבה וכונה, יכול הוא כבר לעורר את נפשו ולגלותה,
+רק כשעבודתו היא עם מחשבה. כי גם בשתי עובדות הנ"ל, אם
+הי' מרקד לבד לא הי' עושה ולא כלום, רק כשגם חשב במחשבה
+חזקה מן ד' ותורתו כנ"ל ובה שמח ורקד עורר את רוחו ונפשו,
+וכן בתפלתו, בצעקה לבדה לא הי' מתעורר רק כשגם דאג
+מקודם על אוטם לבו והתרחקותו מד', וחשב במחשבה חזקה איך
+הוא עומד עתה לפני ד', אז תפלתו בקול עוררהו. א"א להעשי'
+שתפעול בלא המחשבה, ולהמחשבה בלא עשיות המתאימות לה,
+אבל רק המחשבה החזקה יכולה לעזור להעשי' בעת העבודה
+והתפלה ולא העיון בשכל, ואין עומדים להתפלל אלא מתוך הלכה
+פסוקה. ועיין באגרת השלוחה בסידור הרב זצ"ל שבפרטית כונות
+התפלה אף מי שיודע לכוון ג"כ לא כל אחד יכוון אותן. בשעת
+התפלה יכון רק את תמצית הענינים, ואת פרטיהם ילמוד בשעות
+הלימוד, חוץ מכונת ק"ש שצריך לכוון ע"ש, כי המחשבה הרחבה
+שיחשב בחוזק מד' ית' ושהוא מלא כל הארץ כבודו עם פה"מ העיקר
+בזה. וכבר דברנו לעיל איך שהמחשבה ג"כ מן הרוח ונפש היא, ואחת
+היא עם עשיותיו ובהן הנפש והרוח מתגלים, ולא הם בלבד
+רק גם הנשמה מתעוררת ע"י. ולמה לנו להתחכך בזה הרבה והלא
+רואים בפרדס שער י' פ"א (הנ"ל בה[[חובת התלמידים/שיח עם המלמדים ואבות הבנים|שיח]]) איך גם החוש יכול
+לעורר את האיש עד נשמתו וכו', כי אומר הוא בקדשו שראית
+הנפש על גוון לבן או שחור מעוררת את הרוח והרוח את הנשמה
+וכו'. וזהו מטעם הנ"ל מפני שבחי' הישראלית מתצמצמת גם לבחי'
+האדם שבו, ובהתעורר חלק האדם גם חלקי נפשו רוחו נשמתו
+וכו' מתעוררים. לכן בכל דברי הנפש והרוח צריכים לדעת את
+הכלל הזה, האיש מדורנו ובפרט איש המתחיל בהעבודה כשרוצה
+לגלות את נפשו ורוחו, אז בחלק האדם שבו יתבונן ובו יאחז
+לעורר, כמו במשל השושנה הנ"ל עם ריחה הערב, כי האם
+מי שרוצה להבין את תוכנה לא יצטרך לעסוק בחלק הצמח שבו,
+ורק אז יוכל להגיע ולהבין גם את תוכן ריחה הערב.
+לא שאומרים בזה שיכול האדם להתקדש ולהתעורר אף אם
+לא ישעבד את חכמתו ובינתו בקדושה ובתורה, הס מלהזכיר, רק
+שכשבא להתעורר אז איש הפשוט לא יוכל להתעורר עם העיון,
+אנו אומרים, אבל בכלל אדרבה מוכרח הוא להיות שקוע כלו
+בתורה ובקדושה. וככל שירבה להעביד את עצמו, לא חלקים ממנו
+בלבד רק בכלו, בגופו ונפשו בעשיותו, במדות שברוחו ובמחשבתו,
+ובדעתו בשכל ועיון ישקיע א"ע בתורה וקדושה, תרב רוחניות
+ספירות ועולמות העליונים להתגלות בו, מתחילה ביראה ואהבה
+סתמית כמי שעומד לפני המלך, כמו שדברנו לעיל בהקונטרס
+ואחר כך ביראה ואהבה גם בהתלהבות, כי כיון שנתרבה
+אור קדושת ד' עליו אז אף שאיהו לא חזי מזלי' חזי שעומד הוא
+יותר קרוב לד', ומתלהב ברוח בוער באהבה וביראה ומתבייש
+מלפני עיני ד' המביטות בו וחודרות בכל גופו ונפשו, ויש פעמים
+שמשתוקק לד' כ"כ, עד שמרגיש בפועל כאב הלב מגודל תשוקתו
+לד' עתה. וישנם זמנים שכל כך מוסיף רוח בני הנביאים לשרות
+עליו עד שגם ניצוץ מתפארת עליון מופיע עליו ונשמתו מצצת
+בזוהר יופי העליון ובהארה מן ההדור נאה זיו העולם. בדעתו לא
+ידע מה אצלו, רק מרגיש הוא התרגשות נפשו פנימה, התבטלות
+ועונג, ערבות ושמחה הבאה אליו ממרום ומושכתו למרום, עד
+שמוכרח הוא לאמור שירות ותשבחות לו יתברך. א"א לבאר את
+הדבר בשכל מפני שאינו דבר שכל כמו שאמרנו, אבל בקצת משל
+נאחז, הילד כשמתעוררת אהבתו לאביו ביתר שאת ואי אפשר לו
+להכיל בקרבו אהבה רבה כזו רץ אליו ונושקו, ועוד לא נתקררה
+דעתו ומתרפק עליו ואומר אבי יקר, אבי מתוק, אבי חכם וכו'. לא
+שבא עתה לספר את גדלות אביו לזולתו, ולמה זה מייקר את אביו
+ומדמהו לטעם נופת המתוק. התלהבות נפשו שהתעוררה בו מאהבת
 ----
 {{ביאורים}}
 {{ניווט כללי תחתון}}