רמב"ן/שמות/טו: הבדלים בין גרסאות בדף

המשך הקלדה
(המשך הקלדה)
(המשך הקלדה)
שורה 23: שורה 23:


==יא==
==יא==
'''מי כמוכה באלים ה'.''' בחזקים. כמו ואת אילי הארץ לקח. אילותי לעזרתי חושה. לשון [[רש"י/{{כאן}}#יא|רש"י]]. ובאמת שהלשון לשון תוקף וחוזק. אבל מי כמוכה באלים במלאכי מעלה שהם נקראים אלים. מלשון זה אלי ואנוהו. והקב"ה נקרא אל עליון על כלם. וכן ועל אל אלים ידבר נפלאות. כמו הוא אלהי האלהים. וכן הבו לה' בני אלים כמו בני האלהים. כי יקראו אלים ובני אלים. וכן יקראו האלהים ובני אלהים. כי גדול ה' מכל האלהים. ויבואו בני האלהים להתיצב על ה'. ויש אומרים כי בני איננו סמיכות. וכן בני שלשים. אנשי מחקה על הקיר. וזה טעם מי כמוכה נאדר בקדש שאין כמהו אדיר במעון הקדש בשמים. ובמכילתא מי כמוכה באלו שהם משמשים לפניך במרום שנאמר כי מי בשחק יערוך לה' ידמה לה' בבני אלים אל נערץ בסוד קדושים רבה:
'''נורא תהלות.''' יראוי מלהגיד תהלותיו פן ימעטו. כמו ולך דומיה תהלה לשון [[רש"י/{{כאן}}#יא|רש"י]]. גם כן פירש [[אבן עזרא/{{כאן}}#יא|ר"א]] כי כל המהללים יראים להלל שמו כי מי ישמיע כל תהלתו והם חייבים להלל שמו כי הוא לבדו עושה פלא. ולפי דעתי כי טעם נורא תהלות שהוא נורא בתהלות כי יעשה דברים נוראים ומתהלל בהם שעשה נקמות בעוברי רצונו והושיע בהם את עבדיו. והנה הוא בזה נורא ומהולל מאד ובעבור כי מלכי ארץ נוראים בעושק ונלוז. אמר כי הוא נורא בדברים אשר הוא מהולל בהם כן לך דומיה תהלה. על דרך הפשט התוחלת לך תהלה כי כל המיחלים לך יפיקו רצונם ויהללו שמך בציון וישלמו שם את נדרם אשר נדרו בעת צרתם מלשון אך לאלהים דומי נפשי כי ממנו תקותי וידום השמש וירח עמד. וכן אך לאלהים דומיה נפשי מיחלת. כך נראה לי. ואחרים שמעתי אומרים לך משתתקת התהלה. כי לא תשיג תהלה לפעליך הגדולים והנוראים מלשון ולילה ולא דומיה לי. ויהיה טעם אלהים בציון האלהים אשר בציון. כלומר השוכן שם. והנכון מה שאמרנו:
==יב==
'''נטית ימינך תבלעמו ארץ.''' הטעם כי אחר שנשפת ברוחך וכסמו הים נטית עליהם


{{ניווט כללי תחתון}}
{{ניווט כללי תחתון}}