12,136
עריכות
אין תקציר עריכה |
אין תקציר עריכה |
||
(2 גרסאות ביניים של אותו משתמש אינן מוצגות) | |||
שורה 1: | שורה 1: | ||
{{ניווט כללי עליון}} | {{ניווט כללי עליון}} | ||
{{מרכז|{{גופן|6|דרוגולין|'''הקדמת המחבר'''}}}} | {{מרכז|{{גופן|6|דרוגולין|'''הקדמת המחבר'''}}}} | ||
שורה 53: | שורה 52: | ||
דבר רק הוא ממנו הוא רק כדאמר רבא לתלמידיה כי אתא פסק | דבר רק הוא ממנו הוא רק כדאמר רבא לתלמידיה כי אתא פסק | ||
דינא דידי קמייכו לא מקרע תקרעינהו וכו' (בבא בתרא דק"ל | דינא דידי קמייכו לא מקרע תקרעינהו וכו' (בבא בתרא דק"ל | ||
י"נ) ועתה אודיע בשנים ושלשה מקומות שהגיה רבינו שלמה | י"נ [ע"ב]) ועתה אודיע בשנים ושלשה מקומות שהגיה רבינו שלמה | ||
בפירושו שאי אפשר לעמוד בו כי אם בגרסאות הראשונות ואם | בפירושו שאי אפשר לעמוד בו כי אם בגרסאות הראשונות ואם | ||
ח"ו נשבש הספרים ונגיהם לא ידענו עוד אמיתות הדברים ושרא | ח"ו נשבש הספרים ונגיהם לא ידענו עוד אמיתות הדברים ושרא | ||
שורה 95: | שורה 94: | ||
אביי וכו' ונוסחא זו נראית עיקרית ודווקנית כמו שאמר בסוף | אביי וכו' ונוסחא זו נראית עיקרית ודווקנית כמו שאמר בסוף | ||
הוריות דר' זירא ואביי ואינך אמוראי הוו יתבי וכו' עכ"ל וכל אלו | הוריות דר' זירא ואביי ואינך אמוראי הוו יתבי וכו' עכ"ל וכל אלו | ||
השלשה הגהות הם בש"ס הנז' ממש כדבריו גם | השלשה הגהות הם בש"ס הנז' ממש כדבריו גם בפתח עינים | ||
יומא פ' בא לו דס"ט ע"ב כדאמר רב חסדא בעזרת נשים מזכיר | יומא פ' בא לו דס"ט ע"ב כדאמר רב חסדא בעזרת נשים מזכיר | ||
שם ש"ס הנז' וז"ל ובש"ס של קלף כ"י נושנת היא בסוגיין ל"ג | שם ש"ס הנז' וז"ל ובש"ס של קלף כ"י נושנת היא בסוגיין ל"ג | ||
שורה 117: | שורה 116: | ||
שתי ידות דקי"ג כתב וז"ל ואחר שכתבתי כל זה אינה ה' לידי | שתי ידות דקי"ג כתב וז"ל ואחר שכתבתי כל זה אינה ה' לידי | ||
מס' ברכות כ"י ומצאתי הגי' כך וכו' הבאתי דבריו בתוך בית | מס' ברכות כ"י ומצאתי הגי' כך וכו' הבאתי דבריו בתוך בית | ||
<big>ט</big>פלתי דל"ה ע"ב עש"ב דבריו כי נעמו ודבריו מכוונים עם גי' | |||
הכ"י, הרב אמר | הכ"י, הרב אמר ידיד ד"ה נתקשה בדברי דש"י דכ"ח ד"ה מאן | ||
אמרה הלכה בי מדרשא וכו' ומסיק וז"ל ומצאתי גרסה נכונה | אמרה הלכה בי מדרשא וכו' ומסיק וז"ל ומצאתי גרסה נכונה | ||
במ' ברכות כ"י והכי כתיב בה מאן אמר וכו' עש"ב הבאתי | במ' ברכות כ"י והכי כתיב בה מאן אמר וכו' עש"ב הבאתי | ||
דבריו בפנים דל"א ע"ב ודבריו ג"כ מכוונים עם גי' כ"י: | דבריו בפנים דל"א ע"ב ודבריו ג"כ מכוונים עם גי' כ"י: | ||
והנה קראתי חיבורי זה <big>'''בית נתן'''</big> בדרך שדרשו חז"ל ע"פ הכן | |||
בחוץ מלאכתך (משלי כ"ד [כז]) ועתדה בשדה לך אחר ובנת ביתך זה | |||
גמרא<ref>ע"פ סוטה מד ע"א.</ref> ולהורות נתן שלא עשיתי כ"א אסיפה בעלמא והכנסתים בבית | |||
<big>ט</big>פלתי וגם לרבות איזה הערות מילי מילי קטני ממני הצעיר במקום | |||
שהיה נ"ל צורך כפי הענין וכפי המקום וכפי הזמן כידוע כי שמעתתא | |||
בעי צלותא ובפרט לאוקומי גירסא סייעתא מן שמיא בעי וידוע | |||
כי הרבה סבות מבטלות את האדם מעיון הישר ובפרט העניות | |||
הוא גורם גדול ומה גם בצע"ריך ירושלם ת"ו שרוב הת"ח רדיף | |||
אבתרייהו שרא' דעניותא וידוע מש"כ רש"י בס' וישלח ויבא | |||
יעקב שלם שלם בגופו שלום בממונו שלום בתורתו וכתוב | |||
בתוצאות חיים וז"ל מה שמהפך רש"י ז"ל הסדר ולא הקדים | |||
שלימות התורה תחלה במה שהיא תחלה וראשית לכל נראה לומר | |||
כי שלימות בריאת הגוף ושפע ברכת עושר ממון הם כלים והכנות | |||
אל מחשבת לבו שיהא פנוי בלי שום דאגה וחסרון מזונות ואז | |||
הוא מוכן לתלמוד תורה בשמחה וטוב לב וזהו כונת רש"י ז"ל | |||
במה שמסדר שלימות הגוף תחלה לומר שהיה בכחו וגבורתו, | |||
ואח"כ שלם בממונו שלא היה לו דאגת פרנסה ועל ידי שני אלו | |||
שלם בתורתו ובכן אחת שאלתי מאת ה' הצל תצילני מחמשה | |||
סבות המונעות האדם משלמותו עיין במורה נבוכים פ' ל"ד מהחלק | |||
הא' אמר וז"ל הסבות המונעות העיון חמש הנה א' היא עומק | |||
המושג, ב' היא קוצר המשיג, ג' היא אורך ההצעות כי לאדם | |||
בטבע לבקש התכלית, ד' היא טרדת הבית על המזונות ה' היא | |||
ההכנה הטבעית. | |||
והנה הרב כמו"ה משה אגוזי ז"ל בספרו החשוב גל של אגוזים | |||
הנדפס בבילוידיר הסמוך לקושטנדינא בזמן שולטן | |||
מורד, הביא דברים הללו והוסיף עליהם וז"ל וראה גם ראה איך | |||
באו חמשתן כסדרן כדברי אדונינו דוד ע"ה אם הא' עוסק המושג | |||
אמר פלאות עדותיך יפלא ממך דבר על כן נצרתם נפשי | |||
כדי להעמיק בהם, אם השניה קוצר המשיג אמר פתח דבריך יאיר | |||
מבין פתאים ואמר כי הנגלה מפתח דברי התורה שהיא החלק | |||
הספוריי אשר בראש הספר שהוא כל חומש בראשית נראה דבר | |||
קל ההשגה מאד אם נקח הספורים ההם על פי פשטן לבד | |||
ובזה ידמו הפתאים והם קצרי ההשגה בדברים העמוקים שאין | |||
בהם אלא פשטן ויתנו לב להבין פשטן ויהיה להם זה דרך ומסלול | |||
להבין גם בנסתרים וזה עצמו כיון דוד ע"ה בפ' עדות ה' וכו' ואמר | |||
כי חלק הספוריי שבתורה שנקרא עדות בדברי המחברים היא | |||
מחכימת פתי ועל הדרך שקדם ואמר מכוון לזה ג"כ מכל מלמדי | |||
השכלתי ואמר כי נצרכתי אל מלמדים שונים אם מלמדים תורניים | |||
אם מלמדים משאר חכמות כדי להבין בעומק ספורי עדותיך ואם | |||
ספור מעשה בראשית שאם לא אדע באותן החכמות יראה לי | |||
ספורו כשיחה לבד (ובמאמר אשר כתבתי על מסבת אבות קראתיו | |||
עטרה לאבות במשנת בן זומא שם ידבר עמך ביאר ענין זה | |||
בהרחבה) ואם השלישית והיא אורך ההצעות אמר פי פערתי | |||
ואשאפה ידוע כי הפעירה בלשון העבריה תאמר על פתיחת הפה | |||
המופלגת אמר ופערה פיה לבלי חק וכן השאיפה על הבליעה | |||
המופלגת אמר ושאף צמים חילם ויאמר א"כ לאורך הצעות התורה | |||
פערתי את פי ואשאפה לארכה ולרבויים, ואם הרביעית והוא | |||
טרדת המזונות אמר פנה אלי והנני כמשפט לאוהבי שמך וכאמרו | |||
במדרש פנה אלי והנני כד"א ופניתי אליכם והפרתי אתכם וכתיב | |||
בתריה ואכלתם ישן נושן ואמר מבואר ענין זה במקום אחד ביאור | |||
נגלה פנה אלי וכו' ואמר אחר שאני יחיד מבני בנים ובנות ולהיות | |||
עני פנה אלי וברכני כברכתך בהרוחת מזונות בני ובנותי, ואם | |||
החמישית ואם ההכנה הטבעית יאמר פעמי הכן כאמרתך ע"ד | |||
אומרם ז"ל כי הכנת הטבע האדם החכם יהיה או סכל הוא נגזר | |||
מאתו יתברך בעת ההריון כאומרם במאמר שבנדה טפה זו מה | |||
תהא עליה וכו' עד כאן זכר הה' סבות הנזכרים אמנם בפסוקים | |||
הבאים אחריהם אמר פדני מעושק אדם וכו' ירצה אל סיבה אחרת | |||
זכרה הרב ז"ל בפ' הל' ח"א בשם אלכסנדר הפרדוסי והיא אהבת | |||
השררה והניצוח מביאות האדם אל הטעות בהתוכחו עם חביריו | |||
ואין לך עושק בעושק האמת, ואמר פניך האר בעבדך ירמוז אל | |||
סבה האחרת זכרה הרב ז"ל שם אמר ובזמננו עוד סיבה במניעת | |||
העיון והיא ההרגל אשר הורגלו האנשים על פשוטי הכתובים | |||
המיחסים לו ית' איברים גשמים ופעולות גשמיות כי דברה תורה | |||
בלשון בני אדם והם לא ידעו זה והעתקתם מהרגלם יקשה מאד | |||
הוא אומר פניך האר בעבדך כלומר הבינני סוד הפנים הנאמרים | |||
בך ובכללם כל שאר הכלים הגשמיים המיוחסים אליך בלשון | |||
הכתובים גם למדני חקיך כלומר איזה ענין ופעולה הוא חסרון | |||
בחקיך ליחסו לך ואמר בפסוק האחרון פלגי מים ירדו עיני אפשר | |||
שירצה פלגי כלומר חלוקי הצורות אשר יציירו במים והמראית | |||
הנופלת בהם כי להיותם ספיריים יקבלו כל מראה גם יקבלו כל | |||
צורה על זה יכנו צורות הנמצאות אל המים כמו שכתב הרי"ע | |||
בעקידה בפסוק ויהי מבדיל בין מים למים וא"כ כמו שהמים הם | |||
משוללים מכל מראה להיותם ספיריים לא נוכל לתארם במראה | |||
כי אם על צד השלילה ונאמר בהם אינם לא אדומים ולא לבנים | |||
ולא ירוקים וכדומה כן נתאר את השם ית' בשוללות אמר החכם | |||
המליץ בהשגת קצת שולליות ילבש צדקה מבקר בהיכלך הוא | |||
אומר על לא (ד' תיבות הללו הו"א או"מר ע"ל ל"א לא נמצא בנוסחת | |||
הדפוס בס' בחינת עולם אשר עליו כיון המחבר ומאמר זה הוא בפ' י"ג | |||
וע"ש במפרשיו ובפרט בס' העוין מה"ר משה קוניץ ז"ל אות ל"ז | |||
ואות ל"ה בביאור המילות ע"ש) כלומר על צד הלא פירש על צד | |||
השלילה שמרו עיני תורתך וכמו שנתאר חלוקי מראות המים | |||
הנה התבארו לפני כל הכתובים הבאים כאות הזאת סתם תפלת | |||
המשורר ע"ה כי על זאת יתפלל יתחנן פי ואני אתנהלה לאטי | |||
בוטח בה' עזי ומפלטי להוציא לאור משפטי הוא יתמוך אשורי | |||
חרטי ועטי להיות קולע אל השערה ולא אחטיא עכ"ל העתקתי כל | |||
דברי הרב להיות כלול בדבריו כל ההתנצלות השייכים למוציא | |||
לאור חיבור מה: | |||
ועתה אודיע דרכי בחיבורי זה העתקתי הדף מש"ס דפוס | |||
סלאויטה אשר היה לפני וגם השורה מהדף ההיא ותחילת | |||
הדבור הוא מה שכתוב בנוסחת הדפוס נדפס באותיות מרובעות | |||
והשאר מה שנדפס באותיות רש"י הוא נוסחת הכ"י ככה | |||
הנהגתי על הרוב במקום שהשינוים מועטים אכן במקום שהשינוים | |||
מרובים והיה מתבלבל הקורא אם הייתי מעתיק רק השינוים | |||
העתקתי כל לשון הגמרא השייך לאותו ענין למען ירוץ הקורא | |||
בו וממילא יובנו השינויים. והנה אנה ה' לידי חמדה גנוזה המונח | |||
באוצרי סגולת מלכים פסקי מוהר"י מטראני הראשון בעל המחבר | |||
ס' המכריע ותוספות רי"ד על קידושין וכדי לזכות את הרבים | |||
הדפסתי אותו אחר ההגהות דמסכת ברכות וכשיעזור לי השי"ת | |||
להדפיס ההגהות על מס' שבת עירובין ופסחים אדפיס אי"ה ג"כ | |||
אחר ההגהות מכל מסכתות הנ"ל פסקי מוהר"י מטראני הנז' כי | |||
הנם בידי פסקים הנ"ל עם חתימת הרב המפורסם חיד"א ז"ל | |||
המעיד בח"י על אמיתותן: | |||
הטיבה ה' לטובים ולישרים בלבותם הגבירים הרמים אנשי | |||
שם קרית מלך רב ווין הבירה המקבלים את כל אדם בסבר | |||
פנים יפות וגם אותי תמכו בימין צדקם וכמה מהם באו על החתום | |||
לקבל הספר במתנה הראויה להתכבד הש"ית יתן להם ברכה והצלחה | |||
בכל מעשה ידיהם וירום קרנם למעלה למעלה: | |||
ואפיריון אמטיה לכבוד הגביר המפורסם בישראל גדול שמו | |||
כשמן תורק ובאפלטמון שריחו נודף מרחוק כש"ת כמו"ה | |||
<big>איציק דייטש נ"רו</big> k. k. Hofwechsler אשר עמד על ימיני | |||
לסעדני בסיוע שיש בו ממש לי בפרט וליושבי עה"ק תובב"א בכלל | |||
כן יאבה השי"ת להריק ברכתו ממעל על ראש הגביר הנ"ל | |||
להגדיל שמו ותפארתו וירום כוכב מערכתו עם מחברתו הטהורה | |||
הגבירה היקר' הכשרה בנשים מרת שפרה מב"ת יבלו ימיהם בטוב | |||
ושנותיהם בנעימים וישפיע להם שפע ברכות הם ובניהם ובנותיהם | |||
עדי עד בעושר ובכבוד ואריכות ימים ושנות חיים ושלום יוסיפו | |||
להם ולראות בשמחת בניהם ובני בניהם שלישים גם רביעים אכי"ר: | |||
ועל הטוב יזכר שמו הטוב והנעים הגביר המפורסם אור יומם | |||
טהור ידים ונקי כפים עושה צדקה וחסד לתושיה כפלים | |||
דחיל ומוקיר רבנן במנה אפים כש"ת כמו"ה <big>יאודה ליאון אדוט</big> | |||
נר"ו יאיר וזהיר כאור הבהיר אשר גם הוא אמץ וחזק ידי הרפות | |||
ואני תפלה קולי אל ה' אקרא קלא דלא פסק מן שמיא מיהב | |||
יהבי ליה רב חינא ורב חיסדא יאריך ימיו בטוב ושנותיו בנעימים | |||
עם נות ביתו הגבירה היקרה הצנועה מרת <big>רבקה</big> תי' לאוי"ט | |||
אשר אין עיניה צרה באורחים אדרבה מקבלת את כל אדם בסבר | |||
פנים יפות הטיבה ה' לטובים בברכה המשולשת בני חיי ומזוני | |||
רויחי מברכת שמים ממעל ירעפו עליהם הטוב האמיתי להם | |||
ולבנותיהם ולבניהם אנשי חסד ויראי ה' ה' עליהם יהיה ברוב עוז | |||
ושלום: | |||
והני נשי במה זכנהו בכוס של ברכה וחיים למשמרת שלום | |||
לזוגתי המיוחסת המהוללה היקרה הצנועה וחסידה מרת | |||
<big>שפרה בריינדל</big> נכדה של הרב הגאון המפורסם לשם ולתהלה | |||
כמוהר"ר דוד צבי זצוק"ל שהיה אב"ד ור"מ דק"ק קרעמניץ ודק"ק | |||
מאהליב יע"א ואזכה לראות עמה בשמחת בנותינו היקרות | |||
ובשמחת בנינו היקר בן ציון בתוככי ירושלם תובב"א | |||
ואשאל עזר מהעוזר האמיתי שיתן לי כח ועוז להוציא לאור | |||
שאר ההגהות מסדר מועד כולו עם כמה פירושים | |||
מחידושי הראשונים אשר עד היום לא שזפתו עין רואה ומבקש | |||
רחמי אל שיחזירני מהרה למקום מה נורא אשר עיני ולבי שם | |||
כל הימים ויקרא שמו בית אל | |||
נחמן נתן קורוניל | |||
מעה"ק תובב"א: | |||
{{שולי הגליון}} | {{שולי הגליון}} |