האלף לך שלמה/אורח חיים/קיד: הבדלים בין גרסאות בדף

אין תקציר עריכה
(+)
אין תקציר עריכה
 
שורה 5: שורה 5:
'''שאלתו''' למה לא נהגו הנשים בלחם משנה ואין לומר דהזכר מוציאם בשלו א"כ לא יברכו ברכת המוציא ג"כ וזה גרם לו מה שראה בפמ"ג שכתב בשם אבודרהם דגם נשים חייבין בלח"מ מכח דאף הם היו באותו נס.
'''שאלתו''' למה לא נהגו הנשים בלחם משנה ואין לומר דהזכר מוציאם בשלו א"כ לא יברכו ברכת המוציא ג"כ וזה גרם לו מה שראה בפמ"ג שכתב בשם אבודרהם דגם נשים חייבין בלח"מ מכח דאף הם היו באותו נס.


'''לדעתי''' מנהג ישראל תורה הוא כי אין דברי האבודרהם נראין בזה דבשלמא גבי ד' כוסות ומגילה דעיקר המצוה הוי לזכרון והודאה על הנס עצמו לכך שייך לומר דאף הן היו באותו נס אבל בלח"מ אטו הוי זה להודאה על נס המן ז"א רק זה הוי זכרון על מה שירד ביום הששי לחם משנה וזה עדות ואות על מצות שבת וא"כ הוי מצותו רק לזכרון ועדות על השבת וא"כ הוי רק כשאר מצות והריב"ש כתב לולי דגלתה התורה דכל שישנו בשמירה ישנו בזכירה היו נשים פטורין אף מקידוש השבת לכך נהי דילפינן מזכור ושמור דחייבין בק"ה מיהו לשאר מצות שבת דהוי בקום ועשה פטודין דהוי מעשהז"ג. ועו"נ דהתוס' בחולין הובא בפמ"ג סי' שמ"ה במשבצות דבזמן שהיו ישראל במדבר הי' המדבר מצמחת עי"ש וא"כ לפ"ז לא היו צריכין למן אחד שהי' אפשר לזרוע במרבד אך י"ל ע"פ חז"ל בשבת פ"ה גבי מי שלא הי' לו שכר להניק וכו' דח"א כמה גרוע אדם זה וכו' ופירש הבעל עקדה הכונה דס"ל דגם שלא כדרך הטבע גרוע וטפי הי' עדיף אם הי' נעשה לו נם כדרך הטבע א"כ ה"נ בודאי הי' בידו ית' למעט בנם שהצמיח להם תבואה במדבר אך כיון דהם לא המתינו והתלוננו עליו ית' לכך עשה להם נס שלכדה"ט וירד המן מן השמים להראות כמה גרוע אדם זה וא"כ תינח הזכרים דהם התרעמו ולא היו ראוין לנס כדה"ט להצמיח להם תבואה לכך נחשב זה הנם להם לטובה דעכ"פ נתן להם מן ולא מתו ברעב אבל הנשים הם לא התרעמו ולא היו במתלוננים כמו שלא היו בעגל ובמרגלים א"כ הם לא נצרכו לנס המן רק הי' אפשר להם למעט בנס ולהצמיח להם במדבר כדרך הטבע לכך אין להם ליתן הודאה על זה ולכך אין נוהגין בזה כאבודרהם ומנהג ישראל תורה הוא{{תוספת|א|א) שנית להשואל מה ששאל נהי דסתרי דברי האבודרהם דלא שייך בזה שאף הן היו באותו נס אכתי הרי הר"ן פרק כל כתבי כתב טעם של אבודרהם בשם הר"ת ואח"כ כתב דבלא טעם זה כיון דאיתקש זכירה לשמירה ונשים חייבין בקידוש היום ד"ת ה"ה לכל חיובי שבת והביאם המג"א [[מגן אברהם/אורח חיים/רצא#יא|סי' רצ"א ס"ק י"א]] עכ"ל. הנה אין זה מוכרח דהרי קיי"ל די"ל קים לי כהפוסקים בהאי ולא קים לי בהאי א"כ ה"נ כיון דר"ת ואבודרהם נתנו טעם מכח שאף הן היו באותו נס ולא כתבו מכח דאיתקש זכירה לשמיר' בע"כ דלא ס"ל כהר"ן רק ס"ל דדוקא לזכירה איתקש ולא לשאר דינים א"נ בזה קיי"ל כוותייהו דליכא בזה חיובא לנשים מכח ההיקש ובזה לא קיי"ל כוותייהו לומר דאף הן היו באותו הנס מטעם שכתבתי ובפרט דלשון הש"ס דא"ר אדא ב"א נשים חייבות בק"ה ד"ת ולא אמר נשים חייבות בכל מ"ע של שבת ד"ת מכח ההיקש מוכח דרק לק"ה הוקש ולא לשאר דברים ולכך לא קיי"ל בזה כהר"ן רק כר"ת ואבודרהם ולטעם דידהו נמי לא קיי"ל מטעם הנ"ל ובאמת הטו"ז בסי' רצ"א לא נקט הטעם של המג"א בסעודה ג' רק מכח דלכולם נאמר אכלוהו היום והיינו דס"ל כמ"ש דאין הכרח לומר דלכל מילי שוים הם ודו"ק}}.
'''לדעתי''' מנהג ישראל תורה הוא כי אין דברי האבודרהם נראין בזה דבשלמא גבי ד' כוסות ומגילה דעיקר המצוה הוי לזכרון והודאה על הנס עצמו לכך שייך לומר דאף הן היו באותו נס אבל בלח"מ אטו הוי זה להודאה על נס המן ז"א רק זה הוי זכרון על מה שירד ביום הששי לחם משנה וזה עדות ואות על מצות שבת וא"כ הוי מצותו רק לזכרון ועדות על השבת וא"כ הוי רק כשאר מצות והריב"ש כתב לולי דגלתה התורה דכל שישנו בשמירה ישנו בזכירה היו נשים פטורין אף מקידוש השבת לכך נהי דילפינן מזכור ושמור דחייבין בק"ה מיהו לשאר מצות שבת דהוי בקום ועשה פטודין דהוי מעשהז"ג. ועו"נ דהתוס' בחולין הובא בפמ"ג סי' שמ"ה במשבצות דבזמן שהיו ישראל במדבר הי' המדבר מצמחת עי"ש וא"כ לפ"ז לא היו צריכין למן אחד שהי' אפשר לזרוע במדבר אך י"ל ע"פ חז"ל בשבת פ"ה גבי מי שלא הי' לו שכר להניק וכו' דח"א כמה גרוע אדם זה וכו' ופירש הבעל עקדה הכונה דס"ל דגם שלא כדרך הטבע גרוע וטפי הי' עדיף אם הי' נעשה לו נם כדרך הטבע א"כ ה"נ בודאי הי' בידו ית' למעט בנם שהצמיח להם תבואה במדבר אך כיון דהם לא המתינו והתלוננו עליו ית' לכך עשה להם נס שלכדה"ט וירד המן מן השמים להראות כמה גרוע אדם זה וא"כ תינח הזכרים דהם התרעמו ולא היו ראוין לנס כדה"ט להצמיח להם תבואה לכך נחשב זה הנם להם לטובה דעכ"פ נתן להם מן ולא מתו ברעב אבל הנשים הם לא התרעמו ולא היו במתלוננים כמו שלא היו בעגל ובמרגלים א"כ הם לא נצרכו לנס המן רק הי' אפשר להם למעט בנס ולהצמיח להם במדבר כדרך הטבע לכך אין להם ליתן הודאה על זה ולכך אין נוהגין בזה כאבודרהם ומנהג ישראל תורה הוא{{תוספת|א|א) שנית להשואל מה ששאל נהי דסתרי דברי האבודרהם דלא שייך בזה שאף הן היו באותו נס אכתי הרי הר"ן פרק כל כתבי כתב טעם של אבודרהם בשם הר"ת ואח"כ כתב דבלא טעם זה כיון דאיתקש זכירה לשמירה ונשים חייבין בקידוש היום ד"ת ה"ה לכל חיובי שבת והביאם המג"א [[מגן אברהם/אורח חיים/רצא#יא|סי' רצ"א ס"ק י"א]] עכ"ל. הנה אין זה מוכרח דהרי קיי"ל די"ל קים לי כהפוסקים בהאי ולא קים לי בהאי א"כ ה"נ כיון דר"ת ואבודרהם נתנו טעם מכח שאף הן היו באותו נס ולא כתבו מכח דאיתקש זכירה לשמיר' בע"כ דלא ס"ל כהר"ן רק ס"ל דדוקא לזכירה איתקש ולא לשאר דינים א"נ בזה קיי"ל כוותייהו דליכא בזה חיובא לנשים מכח ההיקש ובזה לא קיי"ל כוותייהו לומר דאף הן היו באותו הנס מטעם שכתבתי ובפרט דלשון הש"ס דא"ר אדא ב"א נשים חייבות בק"ה ד"ת ולא אמר נשים חייבות בכל מ"ע של שבת ד"ת מכח ההיקש מוכח דרק לק"ה הוקש ולא לשאר דברים ולכך לא קיי"ל בזה כהר"ן רק כר"ת ואבודרהם ולטעם דידהו נמי לא קיי"ל מטעם הנ"ל ובאמת הטו"ז בסי' רצ"א לא נקט הטעם של המג"א בסעודה ג' רק מכח דלכולם נאמר אכלוהו היום והיינו דס"ל כמ"ש דאין הכרח לומר דלכל מילי שוים הם ודו"ק}}.


<noinclude>{{ניווט כללי תחתון}}</noinclude>
<noinclude>
-----
{{ביאורים}}
{{ניווט כללי תחתון}}</noinclude>