176,460
עריכות
אין תקציר עריכה
מהדורה קמא (שיחה | תרומות) (גרסה ראשונית) |
מהדורה קמא (שיחה | תרומות) אין תקציר עריכה |
||
| שורה 4: | שורה 4: | ||
==א== | ==א== | ||
א) '''ביו"ד''' סי' קצ"ח סעיף ד' ברמ"א והוא דעת רבותיו של רש"י במס' שבת דאף דלא מיהדק אם מקפיד עליהם אסור ועיקר ההיתר בדלא מיהדק משום דאז אינו מקפיד להסירו בשעת חפיפה אבל אי מקפיד אסור. ועי' ב"י. ובסדרי טהרה תמה מההיא דנדה טובלת בבגדי' משום שהבגדים רפויין דהיא ש"ס ערוכה. ומההיא דהשירים ונזמין והטבעות רפויין אין חוצצין שהיא תוספתא ופסק כן לקמן בש"ע: | א) '''ביו"ד''' [[שולחן ערוך/יורה דעה/קצח#ד|סי' קצ"ח סעיף ד']] ברמ"א והוא דעת רבותיו של רש"י במס' שבת דאף דלא מיהדק אם מקפיד עליהם אסור ועיקר ההיתר בדלא מיהדק משום דאז אינו מקפיד להסירו בשעת חפיפה אבל אי מקפיד אסור. ועי' ב"י. ובסדרי טהרה תמה מההיא דנדה טובלת בבגדי' משום שהבגדים רפויין דהיא ש"ס ערוכה. ומההיא דהשירים ונזמין והטבעות רפויין אין חוצצין שהיא תוספתא ופסק כן לקמן בש"ע: | ||
==ב== | ==ב== | ||
| שורה 12: | שורה 12: | ||
==ג== | ==ג== | ||
ג) '''ובתוס'''' גיטין שם הקשו אהא דטופח ע"מ להטפיח לר' יהודה חיבור דכי לית לי' לר"י עירוב מקואות כשפופרת הנוד ולמעלה בעי כקליפת השום ברוחב שתי אצבעות. ותירצו בחד תירוצא דהתם רבנן אבל לר' יהודה סגי בטופח להטפיח ולא בעי כקליפת השום. ובסוף תירצו דבעלמא אף ר"י מודה ור' יהודה לא פליג רק כשמקוה אחת למעלה ואחת למטה ומשום גוד אסיק וגוד אחית. ולולא דבריהם הי' נ"ל עפימ"ש הרא"ש פ"ו דמקואות משנה ח' דהא דמטהרין המקואות העליון מן התחתון ומביא סילון כו' ומשיקה אפי' כשערה דיו. ור"ש הקשה שם דקי"ל דעירוב מקואות כשפופרת הנוד. עוד הקשה דהתם בעינן בטופח ע"מ להטפיח והכא סגי בכשערה. ותירץ דהכא כשהעליונה יש בה ג"כ מ' סאה אלא שהיא שאובה ובשאיבה הקילו. ורא"ש תירץ דסותם | ג) '''ובתוס'''' גיטין שם הקשו אהא דטופח ע"מ להטפיח לר' יהודה חיבור דכי לית לי' לר"י עירוב מקואות כשפופרת הנוד ולמעלה בעי כקליפת השום ברוחב שתי אצבעות. ותירצו בחד תירוצא דהתם רבנן אבל לר' יהודה סגי בטופח להטפיח ולא בעי כקליפת השום. ובסוף תירצו דבעלמא אף ר"י מודה ור' יהודה לא פליג רק כשמקוה אחת למעלה ואחת למטה ומשום גוד אסיק וגוד אחית. ולולא דבריהם הי' נ"ל עפימ"ש הרא"ש פ"ו דמקואות משנה ח' דהא דמטהרין המקואות העליון מן התחתון ומביא סילון כו' ומשיקה אפי' כשערה דיו. ור"ש הקשה שם דקי"ל דעירוב מקואות כשפופרת הנוד. עוד הקשה דהתם בעינן בטופח ע"מ להטפיח והכא סגי בכשערה. ותירץ דהכא כשהעליונה יש בה ג"כ מ' סאה אלא שהיא שאובה ובשאיבה הקילו. ורא"ש תירץ דסותם בידו פי הסילון עד שנתמלא וכשמניח ידו יש חיבור כשפופרת הנוד. ואף שאח"כ לא נשאר חיבור אלא כשערה סגי כיון שבתחילה הי' חיבור כשפופרת הנוד. ודברי הרא"ש אלו הי' בהעלם דבר מרבותינו האחרונים הב"ח והש"ך שהקשו להרא"ש דבפסול שאיבה נמי בעי כשפופרת הנוד האיך יפרנס משנה זו דסילון ונעלם מהם דברי הרא"ש אלו: | ||
==ד== | ==ד== | ||
| שורה 20: | שורה 20: | ||
==ה== | ==ה== | ||
ה) '''ובהכי''' ניחא ליישב קושית הטורי אבן בחגיגה על הא דאמר שם אין מטבילין כלי בתוך כלי שאין בפיו כשפופרת הנוד דאין מים שבתוכו חיבור למי מקוה. וכשהכלי חיצון טמא מטבילין מגו דסלקא טבילה לגופא דמנא סלקא נמי לפנימי עיי"ש. והקשה בט"א כשהחיצון טהור נמי נאמר שנטמאו מים שבתוכו שנגעו בפנימי וטמאו את החיצון. וממילא מהני מגו לפנימי מגו דסלקא לחיצון. ולפמ"ש ניחא דלכאורה קשה למה בעי כשפופרת הנוד דהא תחילה הי' המים שבכלי מחוברים למקוה. שהרי מהמקוה באו לכלי וסגי בכשערה כדברי הרא"ש הנ"ל. וצ"ל דמ"מ לא מהני לשוו' בכלי מקוה טהרה [ואין מטבילין בכלים]. וכל זה לענין לשווי' מקום טהרה בכלי. אבל לעניין גוף המים שלא יטמאו שפיר הוי חיבור אפילו כשערה כיון שמתחילה הי' מחוברים למקוה לגמרי ודו"ק: | ה) '''ובהכי''' ניחא ליישב קושית הטורי אבן בחגיגה {{ממ|[[טורי אבן/חגיגה/כא/ב|כא:]]}} על הא דאמר שם אין מטבילין כלי בתוך כלי שאין בפיו כשפופרת הנוד דאין מים שבתוכו חיבור למי מקוה. וכשהכלי חיצון טמא מטבילין מגו דסלקא טבילה לגופא דמנא סלקא נמי לפנימי עיי"ש. והקשה בט"א כשהחיצון טהור נמי נאמר שנטמאו מים שבתוכו שנגעו בפנימי וטמאו את החיצון. וממילא מהני מגו לפנימי מגו דסלקא לחיצון. ולפמ"ש ניחא דלכאורה קשה למה בעי כשפופרת הנוד דהא תחילה הי' המים שבכלי מחוברים למקוה. שהרי מהמקוה באו לכלי וסגי בכשערה כדברי הרא"ש הנ"ל. וצ"ל דמ"מ לא מהני לשוו' בכלי מקוה טהרה [ואין מטבילין בכלים]. וכל זה לענין לשווי' מקום טהרה בכלי. אבל לעניין גוף המים שלא יטמאו שפיר הוי חיבור אפילו כשערה כיון שמתחילה הי' מחוברים למקוה לגמרי ודו"ק: | ||
==ו== | ==ו== | ||