שו"ת רבי עקיבא איגר/א/קע: הבדלים בין גרסאות בדף

מ
תיקון
(שות רעקא גרסה ראשונית מדיקטה)
 
מ (תיקון)
שורה 5: שורה 5:
על קושיא הנ"ל תשובת בני הגנ"י
על קושיא הנ"ל תשובת בני הגנ"י


מתוך החומר שהחמיר אבא מארי ני' בסוף דבריו על התוס' {{ממ|די"ל דאצטריך קרא לבע"מ}} הקלתי לי בתחלה ליישב בדרך פלפול קצת. ואומר דלא מצאו התוס' די ספק בזה משום דאכתי תיקשי למאן דאית ליה בכולל אחע"א. והוא דניקום ונדון כך. בהמה זו בעלת מום אסורה לגבוה משום מום שבה. עכשיו כשנתנבלה נאסרה לגבוה גם משום נבילה. דאין לומר בזה אין איסור חע"א. דהא נבילה מוסיף הוא דנאסר גם להדיוט. נחזור ונדון דגם החלב של בהמה זו אשר עליו לא נתוסף מאיסור נבילה כלום. דהא בל"ז אסור להדיוט. מ"מ גם עליו חל איסורו של נבילה לגבוה מטעם כולל דמגו דנאסר הבשר והאימורין לגבוה נאסר גם החלב. נשוב ונדון אחר דחל נבילה על החלב לגבוה חל עליו גם להדיוט מטעם מוסיף. דאתוסף לגבוה אתוסף גם להדיוט ואינני זז מפשטות הפשט. דקושיית התוס' למאן דאית ליה איסור מוסיף אלא דקושייתם דרך וכי תימא. וכ"ת דאצטריך קרא לבע"מ. מ"מ אחרי שיש כאן מוסיף תיקשי עכ"פ למאן דא"ל כולל. ואין תימא כ"כ אם קצרו בלשונם לדחות מה דהי' אפשרי לתרץ אחר שבל"ז שנו לנו רבותינו כאן בדרך קצרה. כי לא הגידו לנו איזה מוסיף יש כאן. ואי תיקשי א"כ הו"ל להקשות בפשוטו דנבילה הוי כולל ולמה שבקו להקשות מקרוב. ואתו ומקשו מגבוה ממרחק, י"ל כיון דחזו דסברת הש"ס פרק ד' אחין {{ממ|דף ל"ג ע"ב}} דגם מאן דא"ל כולל היינו רק באיסורים שוים לא בקל על חמור [כמבואר בתוס' שם ד"ה א"ר יוסי]. מש"ה לא הי' קשיא להו בפשוטו. משום די"ל דנבילה על חלב הוי קל על חמור דחלב בכרת. ע"כ הקשו ממוסיף דגם בקל ע"ח חל. מיהו אחר שנוסד היסוד שיש כאן מוסיף שפיר קשיא מהאי כולל דכתיבנא דלגבי גבוה אין כאן חומר דחלב, ומה שאנו דנין דיחול נבילה לגבוה על מום לגבוה שפיר חל בכולל דהא איסורין שוין הן וא"ת הא לקושיא זו מכולל י"ל שפיר כתירץ הוכי תימא שכתבו בתוס', דמה שדחו דחלב הותר מכללו. הלא רצונם דחלב לא הוי חמור דאוקי נגד החומרא דכרת הקולא דהותר מכללא. ואכתי מוסיף בקל ע"ח מנא לך למילף. וא"כ על כולל זה דכתיבנא דהאיסורים שוים שפיר י"ל דילפינן מיניה. והיינו מדחל נבילה לגבוה על מום לגבוה דהא גם לכשתרצה לומר דטעמא דקרא כפשטיה. דנבילה להדיוט חל בכולל מגו דחל על הבשר להדיוט. מ"מ איכא למילף מיני' דבאיסורי' שוים חל בכולל ותו דתיהדר הקושיא לדוכתה. דהו"ל להקשות בפשוטו דנבילה הוי כולל. ואי דהוי קל ע"ח. הא כפי מה שדחו האי וכ"ת לא מקרי חלב חמור והוי איסור שוה עם נבילה אומר דזה לא קשה ולא מידי. והוא דבאמת גם בנבילה איכא חומר ואיכא קל. החומר דמטמא והקל דהותר מכללו אצל כהנים במליקה, אך האי קולא וחומרא דנבילה לא מוכרע לן וכנראה מסוף דברי התוס' פרק ד' אחין שם דסברות אלו רפיא בידייהו ואם כן בידינו לנטות בהן הנה והנה. ויש לפנינו בזה שלשה דרכים. דרך אחד דנבילה אינו לא קל ולא חמור. דאוקי הקולא שבו נגד החומר שבו. וזהו הדרך שדרכו בו התוס' פד"א שם. דמש"ה הוי איסור שוה עם איסור חלב. דאוקי קולא דידיה בהדי קולא דחלב וחומר דידיה בהדי חומר דחלב, דמאן לימא לן דחלב חמור שהוא בכרת. דלמא נבילה חמורה דמטמא. דרך שני דנבילה מקרי קל לגבי חלב משום דטומאה גבי איסור לא חשבינן לחומר. וא"כ חלב אית ליה חומר נגד הקל שבו. ובנבילה ליכא חומר נגד הקל שבו ומקרי חלב חמור נגד נבילה. הדרך השלישי דלא חשבינן לקל מאי דהותרה נבילה במליקה. דכהנים משלחן גבוה קזכו. וא"כ חלב אית ליה קולא נגד החמור שבו. ונבילה חומרא אית לה וקולא לית לה ומקרי נבילה חמור לגבי חלב:
מתוך החומר שהחמיר אבא מארי נ"י בסוף דבריו על התוס' {{ממ|די"ל דאצטריך קרא לבע"מ}} הקלתי לי בתחלה ליישב בדרך פלפול קצת. ואומר דלא מצאו התוס' די ספק בזה משום דאכתי תיקשי למאן דאית ליה בכולל אחע"א. והוא דניקום ונדון כך. בהמה זו בעלת מום אסורה לגבוה משום מום שבה. עכשיו כשנתנבלה נאסרה לגבוה גם משום נבילה. דאין לומר בזה אין איסור חע"א. דהא נבילה מוסיף הוא דנאסר גם להדיוט. נחזור ונדון דגם החלב של בהמה זו אשר עליו לא נתוסף מאיסור נבילה כלום. דהא בל"ז אסור להדיוט. מ"מ גם עליו חל איסורו של נבילה לגבוה מטעם כולל דמגו דנאסר הבשר והאימורין לגבוה נאסר גם החלב. נשוב ונדון אחר דחל נבילה על החלב לגבוה חל עליו גם להדיוט מטעם מוסיף. דאתוסף לגבוה אתוסף גם להדיוט ואינני זז מפשטות הפשט. דקושיית התוס' למאן דאית ליה איסור מוסיף אלא דקושייתם דרך וכי תימא. וכ"ת דאצטריך קרא לבע"מ. מ"מ אחרי שיש כאן מוסיף תיקשי עכ"פ למאן דא"ל כולל. ואין תימא כ"כ אם קצרו בלשונם לדחות מה דהי' אפשרי לתרץ אחר שבל"ז שנו לנו רבותינו כאן בדרך קצרה. כי לא הגידו לנו איזה מוסיף יש כאן. ואי תיקשי א"כ הו"ל להקשות בפשוטו דנבילה הוי כולל ולמה שבקו להקשות מקרוב. ואתו ומקשו מגבוה ממרחק, י"ל כיון דחזו דסברת הש"ס פרק ד' אחין {{ממ|דף ל"ג ע"ב}} דגם מאן דא"ל כולל היינו רק באיסורים שוים לא בקל על חמור [כמבואר בתוס' שם ד"ה א"ר יוסי]. מש"ה לא הי' קשיא להו בפשוטו. משום די"ל דנבילה על חלב הוי קל על חמור דחלב בכרת. ע"כ הקשו ממוסיף דגם בקל ע"ח חל. מיהו אחר שנוסד היסוד שיש כאן מוסיף שפיר קשיא מהאי כולל דכתיבנא דלגבי גבוה אין כאן חומר דחלב, ומה שאנו דנין דיחול נבילה לגבוה על מום לגבוה שפיר חל בכולל דהא איסורין שוין הן וא"ת הא לקושיא זו מכולל י"ל שפיר כתירץ הוכי תימא שכתבו בתוס', דמה שדחו דחלב הותר מכללו. הלא רצונם דחלב לא הוי חמור דאוקי נגד החומרא דכרת הקולא דהותר מכללא. ואכתי מוסיף בקל ע"ח מנא לך למילף. וא"כ על כולל זה דכתיבנא דהאיסורים שוים שפיר י"ל דילפינן מיניה. והיינו מדחל נבילה לגבוה על מום לגבוה דהא גם לכשתרצה לומר דטעמא דקרא כפשטיה. דנבילה להדיוט חל בכולל מגו דחל על הבשר להדיוט. מ"מ איכא למילף מיני' דבאיסורי' שוים חל בכולל ותו דתיהדר הקושיא לדוכתה. דהו"ל להקשות בפשוטו דנבילה הוי כולל. ואי דהוי קל ע"ח. הא כפי מה שדחו האי וכ"ת לא מקרי חלב חמור והוי איסור שוה עם נבילה אומר דזה לא קשה ולא מידי. והוא דבאמת גם בנבילה איכא חומר ואיכא קל. החומר דמטמא והקל דהותר מכללו אצל כהנים במליקה, אך האי קולא וחומרא דנבילה לא מוכרע לן וכנראה מסוף דברי התוס' פרק ד' אחין שם דסברות אלו רפיא בידייהו ואם כן בידינו לנטות בהן הנה והנה. ויש לפנינו בזה שלשה דרכים. דרך אחד דנבילה אינו לא קל ולא חמור. דאוקי הקולא שבו נגד החומר שבו. וזהו הדרך שדרכו בו התוס' פד"א שם. דמש"ה הוי איסור שוה עם איסור חלב. דאוקי קולא דידיה בהדי קולא דחלב וחומר דידיה בהדי חומר דחלב, דמאן לימא לן דחלב חמור שהוא בכרת. דלמא נבילה חמורה דמטמא. דרך שני דנבילה מקרי קל לגבי חלב משום דטומאה גבי איסור לא חשבינן לחומר. וא"כ חלב אית ליה חומר נגד הקל שבו. ובנבילה ליכא חומר נגד הקל שבו ומקרי חלב חמור נגד נבילה. הדרך השלישי דלא חשבינן לקל מאי דהותרה נבילה במליקה. דכהנים משלחן גבוה קזכו. וא"כ חלב אית ליה קולא נגד החמור שבו. ונבילה חומרא אית לה וקולא לית לה ומקרי נבילה חמור לגבי חלב:


ולפ"ז אין במקרא זה לא מה שממנו. ולא מה שעליו, רצוני דאין להקשות עליו ואין ללמוד ממנו דאם נבוא להקשות בפשוטו קרא למה לי תיפוק ליה דנבילה הוי כולל. נשיב דנבילה הוי קל לגבי חלב. וכדרך השני, ואם נבא להקשות למה קל ע"ח אינו חל בכולל ואמאי נילף מנבילה דחל על חלב, נשיב. שאני נבילה דהוא איסור שוה עם חלב וכדרך ראשון. וכשנרצה ללמוד מיני' דבאיסורי' שוים חל בכולל. נשיב ונאמר שאני נבילה דהוי חמור על קל וכדרך השלישי ומעתה הרי זה נכון. דמש"ה לא הקשו התוס' בפשוטו דנבילה הוי כולל דהא י"ל דהוי קל ע"ח, וכשהקשו מכולל לגבוה נבילה על בעלת מום ליכא לתרוצי כהאי וכי תימא לומר דילפינן מיניה. דתיקשי מנא לך למילף מזה. כיון דחלב הותר מכללו ואית ביה קולא נגד חומר הכרת שבו. אם כן יש לומר דנבילה מקרי חמור גבי חלב. דחומר אית לה דמטמאה. וקולא לית לה דכהנים משולחן גבוה קזכו, ותילף מיניה כולל בחמור על קל. ועדיין כולל בשוים מנא לך:
ולפ"ז אין במקרא זה לא מה שממנו. ולא מה שעליו, רצוני דאין להקשות עליו ואין ללמוד ממנו דאם נבוא להקשות בפשוטו קרא למה לי תיפוק ליה דנבילה הוי כולל. נשיב דנבילה הוי קל לגבי חלב. וכדרך השני, ואם נבא להקשות למה קל ע"ח אינו חל בכולל ואמאי נילף מנבילה דחל על חלב, נשיב. שאני נבילה דהוא איסור שוה עם חלב וכדרך ראשון. וכשנרצה ללמוד מיני' דבאיסורי' שוים חל בכולל. נשיב ונאמר שאני נבילה דהוי חמור על קל וכדרך השלישי ומעתה הרי זה נכון. דמש"ה לא הקשו התוס' בפשוטו דנבילה הוי כולל דהא י"ל דהוי קל ע"ח, וכשהקשו מכולל לגבוה נבילה על בעלת מום ליכא לתרוצי כהאי וכי תימא לומר דילפינן מיניה. דתיקשי מנא לך למילף מזה. כיון דחלב הותר מכללו ואית ביה קולא נגד חומר הכרת שבו. אם כן יש לומר דנבילה מקרי חמור גבי חלב. דחומר אית לה דמטמאה. וקולא לית לה דכהנים משולחן גבוה קזכו, ותילף מיניה כולל בחמור על קל. ועדיין כולל בשוים מנא לך: