2,866
עריכות
אין תקציר עריכה
מהדורה קמא (שיחה | תרומות) (יצירה אוטומטית מתוך טקסט בנחלת הכלל (ספריא) + טיפול בידי מתנדבי האוצר) |
אין תקציר עריכה |
||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
<noinclude>{{ניווט כללי עליון}} | <noinclude>{{ניווט כללי עליון}} | ||
{{הועלה אוטומטית}}</noinclude> | {{הועלה אוטומטית}}</noinclude> | ||
'''ניתקו לעשה ''' פירש"י מנותק ממש ותוס' הקשו שזהו לר' | '''ניתקו לעשה.''' פירש"י מנותק ממש. ותוס' הקשו שזהו לר' ירמיה דיומא ואביי פליג ולא קיי"ל כוותי' ע"ש והתם ב[[רש"י/זבחים/קיב/ב#|זבחים קי"ב ע"ב]] פירש"י כתוס' דשמעתין. אבל הדבר צ"ע דהא איתא בת"כ דקרינן ומיום השמיני והלאה ירצה ואותו ואת בנו לא תשחטו פי' ירצה קאי לפניו איום השמיני ואלאחריו ואו"ב ולהא אצטריך הך קרא ואל"ה לא הוה שייך לומר שהוא בכלל מחוסר זמן כלל ואינו נכנס בכלל כל שפסילו בקודש וכן יש להבין לקמן קט"ו ע"א תוס' ד"ה מדאסר רחמנא וכו' ע"ש וא"כ מנ"ל שנתקו הכתוב מלאו לעשה דלמא אדרבא הכא גלי רחמנא שהוא בכלל פסול ומעתה נכנס בכלל כל שפסילו בקודש מיהו למסקנא א"ש דר' זירא דהאיכא קרא אחריני בבכור כן תעשה לשורך וגו' וא"כ משם נדע פסילו וקרא דר"ז להוציאו מלאו ולהכניסו בעשה וא"ש אבל הכא בשמעתין דלא אסיק אדעתי' הך קרא דוכן תעשה לשורך ק' אדמקשה לב"ז מרומי' דר' אפוטריקא. טפי ה"ל להקשות מהנ"ל אע"כ דלא הו"מ להקשות משום דאפשר ניתוק דר"ז כפירש"י בשמעתין דמנתק ממש קאמר וה"א ס"ל כר' ירמי' ביומא דנבלה דמייתי תוס'. ואע"ג דאצטריך לגופי' מ"מ מנותק הוא לעשה כמו כל ניתוק. אבל מר' אפוטריקא פריך שפיר דלא הוה עשה כלל וא"כ פירש"י דהכא מוכרח לפי הס"ד ובזבחים פירש"י לפי המסקנא: | ||
{{עוגן1|ודע}} דר"ז דשמעתין | {{עוגן1|ודע}} דר"ז דשמעתין איננו ר"ז ור' ירמי' דהתם ב[[בבלי/זבחים/קיב/ב|זבחים קי"ב]] עיין תוס' [[תוספות/מנחות/מ/ב|מנחות מ' ע"ב]]: | ||
{{עוגן1|דר'}} אפוטריקא רמי וכו' | '''{{עוגן1|דר'}} אפוטריקא רמי וכו'.''' הקשנו הרב הגאון מוה' אברהם בינגא סג"ל אבד"ק ווירצבורג מ"ט לא הקשה רומיא דידי' אקרא דמוקדם בפ' משפטים גבי בכור ז' ימים יהי' עם אמו וביום השמיני תתנו לי והתם לא שייך לתרוצי לילה לקדושה הא בכור מרחם קדוש. מיהו לזה י"ל כיון דהתם כתיב כן תעשה לשורך לצאנך ומיני' ילפינן צאנך למעשר בהמה בבכורות נ"ו ע"א א"כ שייך שפיר לילה לקדושה שיכנס לדיר להתעשר ולזה עוררני תלמידי הרב הדיין מה' זלמן ב"ה נ"י אבל עכ"פ ק' דה"ל להקשות אפסוק דפ' משפטים דמוקדם. והי' נראה לומר דמקרא דמוקדם דעיקרו אבכור קאי ליכא רומי' כיון דבכור מרחם קדוש. ובקדשים קיי"ל הלילה הולך אחר היום כדלקמן סוף פרקין א"כ ליכא רומי' דשבעת ימים יהי' עם אמו מסיימים בעלות השחר דיום דשמיני ושייך שפיר וביום השמיני כעלות השחר תתנו לי וליכא רומי' אבל מקרא דשור או כבש או עז כי יולד דמיירי מחולין שפיר רמי קראי אהדדי. ומיהו למסקנא דמסיק לילה לקדושה יום להרצאה. אמרינן גם קרא דפ' משפטים הכי פירושא וקאי אמעשר בהמה דבליל ז' נכנסים לדיר להתעשר וא"ש: | ||
'''{{עוגן1|לילה}} לקדושה יום להרצאה.''' | '''{{עוגן1|לילה}} לקדושה יום להרצאה.''' העלו תוס' דפסול בלילה משום שעדיין לא הגיע לזמנו ומשו"ה אם עלה ירד טפי מבשאר לילות והקשה בטה"ק בזבחים י"ב ע"ש א"כ מ"ט מותר לאכול בהמה בליל ג' כמבואר בשבת קל"ד ע"א אי אתרחיתן עד לאורתא הוה אכלינן מיני' משמע כבר יצא מספק נפל ואמאי והא עדיין מחוסר זמן הוא עד עלות השחר ביום ח' ורש"י התם נשמר מזה שבאמת בלילה כבר ראוי להקרבה אלא אין מקריבין קרבן בלילה אבל להתוס' ק'. ונלע"ד גם להתוס' מוכרח דנהי דהוה מחוסר זמן להקרבה מ"מ מס' נפל יצא דאלת"ה איך נכנס לדיר להתעשר בלילה הלא אפי' טרפה אינו פוטר כדכתיב כל אשר יעבור מכ"ש נפל אע"כ מוכח מזה דיצא מתורת ס' נפל. וגם על שיטת רש"י הקשה כיון דס"ל דבלילה כבר הגיע זמן הקרבתו רק מפני שאין מקריבין קרבן בלילה א"כ מנ"ל להוכיח דלילה אין מחוסר זמן מדנכנס לדיר להתעשר תיפוק לילה זמנו הוא. ולק"מ דהוא גופי' מחוסר זמן הוא ביום צוותו ולא בלילה וכל השנה כולה הוה כל לילה מחוסר זמן ולולי דאין לילה מחוסר זמן לא הי' נכנס לדיר להתעשר בשום לילה מכ"ש בליל ז' ומדנכנס לדיר ש"מ לילה לאו מחוסר זמן: | ||
{{עוגן1|דאמר}} רבא היא חולין ובנה שלמים וכו' הקשני תלמידי הרב המופלג מו"ה איציק פרענקל | '''{{עוגן1|דאמר}} רבא היא חולין ובנה שלמים וכו'.''' הקשני תלמידי הרב המופלג מו"ה איציק פרענקל נ"י אבד"ק קראלא יע"א הא רבא ס"ל התראת ס' שמי' התראה במס' מכות גבי אונס שגירש ע"ש סוגיא דבטלו ולא בטלו. והשבתי לו עפ"י מ"ש הרמב"ם פ"ה מה' שבועות לחלק היכי שהלאו מפורש הוה התראת ס' שמי' התראה והכ"מ ולח"מ נדחקו בכוונתו ונ"ל כפשוטו היכי שעבר על לאו מפורש אעפ"י שאפשר לתקנו כגון שעבר על לא תקח האם על הבנים אעפ"י שיכול לתקנו מ"מ עכשיו עבר על לאו מפורש וליכא התראת ספק משא"כ בשבועה בשאוכל איסורא אינו עובר על שום איסור אלא אם שוב יאכל התנאי ועשה איסור למפרע זה הוא לאו שאינו מפורש ולא שמי' התראה. וה"נ הרי לפנינו מקטל קטלי' אלא שאם יזרוק הדם יהיו איסור למפרע ובזה לכולי עלמא לא שמי' התראה: | ||
{{עוגן1|ועיין}} תוס' יבמות פ' ע"א דבדבר דעבידא לאיגלוי אמרינן שמי' התראה וה"נ הרי סופו לאיגלוי אם יזרוק הדם. מ"מ כבר כתבתי במקום אחר דתוס' יבמות סמוכים אתוס' נדה ס"פ יוצא דופן דבעינן נמי דרובא הכי איתא והתם נמי רוב המתאחרים להביא שערות יולדו בהם סי' סריס כמ"ש ב"ש סי' קכ"ה סקי"ט אלא דלא סגי בסברת רוב לחוד משום שהקשו מהכה את זה וחזר והכה את זה והתם נמי רוב נשים לט' יולדת לכן חידשו דבעינן גם עבידא לאיגלוי. וא"כ הכא ליכא רוב אדרבא רוב פעמים לא מוזרק דם של או"ב דהא איסורא עביד וק"ל: | {{עוגן1|ועיין}} תוס' [[תוספות/יבמות/פ/א|יבמות פ' ע"א]] דבדבר דעבידא לאיגלוי אמרינן שמי' התראה וה"נ הרי סופו לאיגלוי אם יזרוק הדם. מ"מ כבר כתבתי במקום אחר דתוס' יבמות סמוכים אתוס' נדה ס"פ יוצא דופן דבעינן נמי דרובא הכי איתא והתם נמי רוב המתאחרים להביא שערות יולדו בהם סי' סריס כמ"ש ב"ש סי' קכ"ה סקי"ט אלא דלא סגי בסברת רוב לחוד משום שהקשו מהכה את זה וחזר והכה את זה והתם נמי רוב נשים לט' יולדת לכן חידשו דבעינן גם עבידא לאיגלוי. וא"כ הכא ליכא רוב אדרבא רוב פעמים לא מוזרק דם של או"ב דהא איסורא עביד וק"ל: | ||
<noinclude>{{פורסם בנחלת הכלל}} | <noinclude>{{פורסם בנחלת הכלל}} | ||
{{ניווט כללי תחתון}}</noinclude> | {{ניווט כללי תחתון}}</noinclude> | ||