כף החיים/אורח חיים/קלא: הבדלים בין גרסאות בדף

(בשס --> בשם)
שורה 222: שורה 222:
== נח ==
== נח ==


חנ) '''שם לא בבית האבל,''' הטעם בב"י משום דאתקש לחג דכתיב והפכתי חגיכם לאבל והלכך אין אומרים גם וידויים ותחנונים בבית האבל עכ"ל עו"ת שם ט"ז סק"ט, וכתב וא"כ כל ז' קאמר דהא מדמינן לחג דהיינו ז' ימי החג וכתב קיצור ש"ע סי' כ"ב אות ה' דאפי' במנחה של יום ז' אין אומרים ומיהו הלבוש כתב הטעם כטעם שאין נ"א בלילה שלא להגביר כח הדין ח"ו כי האבל כבר מדה"ד מתוחה כנגדו והוי כמו קיצוץ ח"ו עכ"ד, והביאו שכנה"ג בהגב"י אות י"ד ותמה עליו וכתב דלפי טעם זה למה אין אומרים למנצח ותפלה לדוד ולא תחנון כמ"ש הרד"א ז"ל וכן הוא המנהג, דבתחנון ולמנצח ותפלה לדוד לא שייך טעמא דנ"א ואפשר לומר שכוונת הלבוש לומר דבנ"א א"צ לטעם משום דאתקש לחג דמפני טעם אחר אין לאומרו ובזה יתיישב איך הלבוש כתב ט"א ולא פנה לטעם שה"ל אפי' להזכירו וכו' אבל טעם שה"ל דאיחקש לחג אצטריך לשלא יאמרו תחנון ולמנצח ותפלה לדוד, ואפשר ג"כ דלפי טעם הלבוש אומרים תחנין ולמנצח עכ"ל, ועיין א"ר אות ט' שמסכים לדעת הלבוש למנצח אומרים רק האבל בעצמו לא יאמר יעו"ש, וכתב כנה"ג בהגה"ט באשבילי"א אין אומרים בבית האבל בסדר קדושה ואני זאת בריתי אותם אמר ה' ולא יענך ה' ביום צרה אבל בטוליטילה גהגו לאומרם הרד"א ז"ל ובמדומה לי שנהגו בקושט לומר ואני זאת בריתי אבל אין אומרים יענך ה' ביום לרם עכ"ל והביאו מ"א סק"י וכבר כתבני לעיל אות ג"ן דבכל הדברים הללו הולכים אחר המנהג ונהרא נהרא ופשטיה, ועיין עיד לקמן אות ס"ח:
חנ) '''שם לא בבית האבל,''' הטעם בב"י משום דאתקש לחג דכתיב והפכתי חגיכם לאבל והלכך אין אומרים גם וידויים ותחנונים בבית האבל עכ"ל עו"ת שם ט"ז סק"ט, וכתב וא"כ כל ז' קאמר דהא מדמינן לחג דהיינו ז' ימי החג וכתב קיצור ש"ע סי' כ"ב אות ה' דאפי' במנחה של יום ז' אין אומרים ומיהו הלבוש כתב הטעם כטעם שאין נ"א בלילה שלא להגביר כח הדין ח"ו כי האבל כבר מדה"ד מתוחה כנגדו והוי כמו קיצוץ ח"ו עכ"ד, והביאו שכנה"ג בהגב"י אות י"ד ותמה עליו וכתב דלפי טעם זה למה אין אומרים למנצח ותפלה לדוד ולא תחנון כמ"ש הרד"א ז"ל וכן הוא המנהג, דבתחנון ולמנצח ותפלה לדוד לא שייך טעמא דנ"א ואפשר לומר שכוונת הלבוש לומר דבנ"א א"צ לטעם משום דאתקש לחג דמפני טעם אחר אין לאומרו ובזה יתיישב איך הלבוש כתב ט"א ולא פנה לטעם שה"ל אפי' להזכירו וכו' אבל טעם שה"ל דאיחקש לחג אצטריך לשלא יאמרו תחנון ולמנצח ותפלה לדוד, ואפשר ג"כ דלפי טעם הלבוש אומרים תחנין ולמנצח עכ"ל, ועיין א"ר אות ט' שמסכים לדעת הלבוש למנצח אומרים רק האבל בעצמו לא יאמר יעו"ש, וכתב כנה"ג בהגה"ט באשבילי"א אין אומרים בבית האבל בסדר קדושה ואני זאת בריתי אותם אמר ה' ולא יענך ה' ביום צרה אבל בטוליטילה גהגו לאומרם הרד"א ז"ל ובמדומה לי שנהגו בקושט לומר ואני זאת בריתי אבל אין אומרים יענך ה' ביום לרם עכ"ל והביאו מ"א סק"י וכבר כתבני לעיל אות ג"ן דבכל הדברים הללו הולכים אחר המנהג ונהרא נהרא ופשטיה, ועיין עוד לקמן אות ס"ח:


== נט ==
== נט ==