7,990
עריכות
הוספת מראי מקומות רלוונטים לנדון המעניין
(תמיהת העמק ברכה מה הפשיטות שאבל חייב בקריעה מחיובו ללבוש בגדים פרומים, הרי לשם כך יכול ללבוש בגדים שהיו קרועים ולא חייב לקרוע) |
(הוספת מראי מקומות רלוונטים לנדון המעניין) |
||
| שורה 2: | שורה 2: | ||
== ת"ש בגדיו יהיו פרומים שיהו מקורעין == | == ת"ש בגדיו יהיו פרומים שיהו מקורעין == | ||
בעמק ברכה {{ממ|מצורע אות ב}} תמה שהרי כל שאלת הגמרא אם יש למצורע לקרוע מדין אבל כיון שנאמר בו "ועל שפם יעטה" ומתרגמינן "כאבלא", ועל דרך זה שאר האיבעיות בסוגיא. ואם כן קשה מה הפשיטות מדין "בגדיו יהיו פרומין" שהוא דין ללבוש בגדים קרועים, ולקיום דין זה יכול ללבוש בגדים שכבר קרועים ולא לקרוע, ובכך אינו מקיים כלל דין קריעה של אבלות, והניח בצ"ע. | בעמק ברכה {{ממ|מצורע אות ב}} תמה שהרי כל שאלת הגמרא אם יש למצורע לקרוע מדין אבל כיון שנאמר בו "ועל שפם יעטה" ומתרגמינן "כאבלא", ועל דרך זה שאר האיבעיות בסוגיא. ואם כן קשה מה הפשיטות מדין "בגדיו יהיו פרומין" שהוא דין ללבוש בגדים קרועים, ולקיום דין זה יכול ללבוש בגדים שכבר קרועים ולא לקרוע, ובכך אינו מקיים כלל דין קריעה של אבלות, והניח בצ"ע. | ||
ובעיקר השיטות, הראשונים נקטו בפשטות שהמצורע חייב בקריעה, וכ"כ הריטב"א. וביאר הריטב"א שאין זה ספק ופשיטות שהרי זיל קרי ביה רב הוא. | |||
ויעויין בשפת אמת שהקשה מה ספק הגמרא אם חייב בקריעה והלא מפורש בכתוב ובגדיו יהיו פרומים{{הערה|יעויין לעיל בדברי הריטב"א.}}, וביאר שספק הגמרא האם חייב לקרוע או שסגי בלבישת בגדים קרועים. ולפי זה פשטה הגמרא לקולא שאכן אינו צריך לקרוע וסגי בהליכתו בבגדים קרועים. וכ"כ בתוספת העזרה על התורת כהנים {{ממ|[[תורת כהנים/יג/מה|מצורע יג מה]]}} ובספר מצבת משה. אלא שבספר מצבת משה למד שפשיטות הגמרא היא להפך שבעינן שיקרע בגדו ולא סגי בהליכה בבגדים מקורעים. | |||
והמנחת חינוך {{ממ|[[מנחת חינוך/קעא#ב|מצוה קעא אות ב]]}} דקדק מלשון הרמב"ם שאינו צריך לקרוע אלא יכול ללכת בבגד קרוע. ובהגהות ארץ צבי על ספר מצבת משה העיר שלא מצא משמעות לזה ברמב"ם, וכתב שבודאי המנ"ח דייק כן מתחילת דבריו {{ממ|[[רמב"ם/טומאת צרעת/י#ו|טומאת צרעת פ"י ה"ו]]}} שכתב מצות עשה שיהיה המצורע המוחלט מכוסה ראש, ומדלא כתב שיכסה ראש משמע שאף אם היה מכוסה מעיקרא מ הני, וה"ה לענין קריעה. אלא שאדרבה לשונו שם לגבי פרימת הבגדים, היא: "ופורם בגדיו" משמע שיש לו דין לפרום את בגדיו{{הערה|והוסיף להוכיח כן ממה שכתב שכהן גדול פורם דעשה דוחה לא תעשה, ואם די שילבש בגד קרוע לכאורה אפשר לו לקיים שניהם ואין אומרים בכה"ג עשה דוחה לא תעשה.}} והמנחת חינוך עצמו במקום אחר {{ממ|[[מנחת חינוך/קנ|מצוה קנ]]}} צידד שיש מצוה בקריעה דווקא. | |||
ובספר נחל אליהו יישב את עיקר קושיית העמק ברכה, על פי המבואר בגמרא לקמן {{ממ|[[בבלי/מועד קטן/כד/א|כד.]]}} שבאבלות אביו ואמו כל שבעה קרעו לפניו ואם בא להחליף מלחיף וקורע, ומבואר שיש ב' דינים באבילות, מעשה הקריעה ושילבש בגדים קרועים. ואכן פשיטות הגמרא היא רק בנוגע לדין האבילות השני שצריך ללבוש בגדים קרועים. | |||
{{שולי הגליון}} | |||
{{ניווט כללי תחתון}} | {{ניווט כללי תחתון}} | ||