7
עריכות
(←אמירתם ביחיד: הסרת תבנית:ערכים שהוטמעה בניווט התחתון) |
(כמה עניינים בי"ג מידות. מנין המידות, מי קרא והאם ה' הראשון הוא מידה ומדוע) |
||
שורה 1: | שורה 1: | ||
{{ניווט כללי עליון}} | {{ניווט כללי עליון}} | ||
{{מרכז|<small>יש להבדיל בין ערך זה העוסק בי"ג מידות רחמים, לבין [[ערך/י"ג מידות דרבי ישמעאל]] העוסק בי"ג מידות שהתורה נדרשת בהן.</small>}} | {{מרכז|<small>יש להבדיל בין ערך זה העוסק בי"ג מידות רחמים, לבין [[ערך/י"ג מידות דרבי ישמעאל]] העוסק בי"ג מידות שהתורה נדרשת בהן.</small>}} | ||
== מספר המידות == | |||
במדרש תהילים {{ממ|[[מדרש תהילים/צג|פרק צג]]}} נחלקו חז"ל במספר המידות, רב סימון אמר י"ג מידות בהקב"ה שנאמר ה' ה' כו', רב אמר י"א ורבנן אמרי עשר. בביאור פלוגתתם כתב בעמק ברכה {{ממ|תשובה אות ג}} שרב סופר שנושא עון ופשע וחטאה הם כולם מידה אחת, שהוא נושא כל מיני חטאים. ורבנן סברי שגם ה' הראשון אינו מידה כדעת הראשונים הסוברים כן{{הערה|יעויין להלן.}}. | |||
== מעלת י"ג מידות של רחמים == | == מעלת י"ג מידות של רחמים == | ||
שורה 9: | שורה 12: | ||
ה' ה' אלהא רחמנא וחננא, מרחיק רגז, ומסגי למעבד טבון וקשוט. נטיר טיבו לאלפי דרין, שביק לעוין ולמרוד ולחובין. סלח לדתיבין לאוריתיה, ולדלא תיבין לא מזכי. {{ממ|תרגום אונקלוס שם}} | ה' ה' אלהא רחמנא וחננא, מרחיק רגז, ומסגי למעבד טבון וקשוט. נטיר טיבו לאלפי דרין, שביק לעוין ולמרוד ולחובין. סלח לדתיבין לאוריתיה, ולדלא תיבין לא מזכי. {{ממ|תרגום אונקלוס שם}} | ||
נחלקו הראשונים מה הם י"ג המידות. דעת רבינו תם {{ממ|[[תוספות/ראש השנה/יז/ב|ר"ה יז:]]}} שב' השמות הראשונים הם ב' מידות, ה' קודם שיחטא לרחם עליו וה' לאחר שיחטא אם ישוב{{הערה|כדברי הגמרא בראש השנה שם.}}. ואילו דעת רבינו ניסים במגילת סתרים {{ממ|הובא בתוספות}} שה' הראשון אינו מן המנין. בטעמו כתב הרא"ש שהוא משום שהוא שייך למעלה למילה "ויקרא" שה' הוא שקרא את י"ג המידות{{הערה|יעויין להלן.}}, וכ"כ האבן עזרא עה"ת שם בשם הגאון. והתוספות פירשו בדעתו שב' השמות נמנים כאחד כיון ששניהם שם של רחמים. | |||
== מי קרא את המידות == | |||
דעת רבינו ניסים במגילת סתרים כפי שלמדו בדעתו הרא"ש והאבן עזרא{{הערה|יעויין לעיל פרק "המידות".}} שה' הוא שקרא את י"ג המידות. וכן מבואר לכאורה בגמרא בר"ה "מלמד שנתעטף הקב"ה כש"ץ והראה לו למשה סדר תפלה". אמנם בתרגום ירושלמי על התורה מבואר שמשה הוא שקרא את הי"ג מדות. | |||
== ביאור == | == ביאור == | ||
שורה 102: | שורה 110: | ||
תורה לשמה {{ממ|סימן צו}} נקט שהוידוי הוא התחלה של י"ג מידות דשייכי להדדי, ואם כן דינו כדין מתחיל י"ג מידות עם הציבור והאריך באמירתם עד שסיימו כבר שאר הציבור, עיין לעיל דינו. | תורה לשמה {{ממ|סימן צו}} נקט שהוידוי הוא התחלה של י"ג מידות דשייכי להדדי, ואם כן דינו כדין מתחיל י"ג מידות עם הציבור והאריך באמירתם עד שסיימו כבר שאר הציבור, עיין לעיל דינו. | ||
{{שולי הגליון}} | |||
{{ניווט כללי תחתון}} | {{ניווט כללי תחתון}} |
עריכות