שו"ת הרא"ש/קא/י: הבדלים בין גרסאות בדף

'''שאלה''' ראובן עשה שטר חוב על עצמו לגוי בעבור הקהל ובא הגוי ומשכן משכונים ושטרי חובות שהיו לו על גוים ובא ראובן ותבע לקהל שיפדו מהגוי המשכונים וגם השטרות כי ירא שיהודים אחרים שיש להם חובות על אותם גוים עצמם שילכו הם בעוד שטרותיו ביד הגוי ויגבו ואחר כך לא ימצא הוא מה לגבות וצעק כמה פעמים על הקהל ולא הטו אזן לסוף באו עמו לדין ופסק הדיין שיאמת ראובן הדבר ואז יתחייבו הקהל לפדות משכוניו ושטרותיו ונתן לו פסק דין בזה והקהל לא הקשיבו והלך הוא ופדה שטרותיו והלך לגבות מהן ולא מצא מה לגבות משום עברת הזמן ומבקש מהקהל לפרוע לו סך השטרות והם אומרים דגרמא בנזקין הוא ופטורין וראובן מדמה הדבר לשורף שטרותיו של חברו והוי דינא דגרמי עוד יורנו רבינו אם ראובן מראה חתום בסופר גוי שמשכן לו הגוי משכונים אבל אינו אומר כמה אם ראובן נאמן בשבועתו.

'''תשובה''' יראה שהדין עם הקהל דלא דאמי לשורף שטרות של חברו דהתם עושה מעשה בגופו אבל הכא לא עשו הקהל מעשה בגופן אלא גרמא בעלמא שהיה להם לפדות שטרותיו ולא עשו ובדבר הזה נתגלגל לו היזק דהוי גרמא בנזקין וכן מצינו שנקרא גרמא בנזקין ההיא דפרק כיצד הרגל (כ"ו) זרק כלים מראש הגג והיו תחתיו כרים וכסתות וקדם וסלקם ונשבר הכלי פטור אף על פי שעשה מעשה שסילק הכרים והכסתות כיון שלא עשה מעשה בכלי עצמו פטור כל שכן הכא שלא עשו הקהל מעשה כלל דהוי גרמא בנזקין ופטורין וכן השולח הבערה ביד חרש שוטה וקטן פטור אף על פי שעשה מעשה שמסר להם האש כיון שלא עשה מעשה בגופו של דבר הניזק נקרא גרמא בנזקין כל שכן בנדון זה שלא עשו מעשה כלל נאם הכותב אשר בן הרב רבי יחיאל זצ"ל.