163
עריכות
←ציונים ומראי מקומות
(פתיחת קיצורים) |
|||
| שורה 57: | שורה 57: | ||
'''ובעלה הרי שלשה.''' צ"ע דקארי לה מאי קארי לה, ובבבלי אדרבה מסייעא ליה דבעי תלתא ממה שמוסרין לו שנים ובעלה הרי ג' ודחי לה דבעי תרי לאסהודי ביה, והיה אפשר משום דס"ד כאידך דרב דבעי כשרים ולכך לא חשיב הבעל עימהם, ומיהו משינויא הא שמעינן איפכא דאין צריך כשרים, דהא בעי ג' והבעל אפי' אינו כשר, ועיין בב"מ סי' כ"ב סעיף ה שכתב באמת דב' מימרות דרב לא מתקיימות דאו דבעי כשרים או דבעי תלת משום מתני' דידן דסגי בב' ת"ח, ואם נסבור כן הא דבעי לירושלמי ב' ת"ח היינו כדי לאתרויי כמו שמסיק בבבלי, וכל זה משום דס"ל לב"מ דלרב דבעינן כשרים בעינן שכולם יהיו כשרים וכן דעת שב יעקב {{ממ|[[שב יעקב/ב/יט|ח"ב סימן יט]]}}, אבל דעת הים של שלמה {{ממ|[[ים של שלמה/קידושין/ד/כא|קידושין פ"ד סימן כא]]}} דלרב נמי סגי בא' כשר והשני אפי' פרוץ, ולפי"ז אפי' בדרך סגי בשני כשרים כמ"ש היש"ש שם, ולפי"ז אפשר דסבירא ליה לירושלמי דהא דמוסרין לו ת"ח הוא רק משום יחוד כמו שצידד בבבלי, ומיהו הלשון בברייתא בסמוך ובלבד 'בעדים' משמע דמשום אסהודי הוא. וע"ע בתורת הקנאות ז'. שפירש הירושלמי ע"פ המקנה בקידושין {{ממ|[[מקנה/קידושין/פא/ב|פא:]]}}. | '''ובעלה הרי שלשה.''' צ"ע דקארי לה מאי קארי לה, ובבבלי אדרבה מסייעא ליה דבעי תלתא ממה שמוסרין לו שנים ובעלה הרי ג' ודחי לה דבעי תרי לאסהודי ביה, והיה אפשר משום דס"ד כאידך דרב דבעי כשרים ולכך לא חשיב הבעל עימהם, ומיהו משינויא הא שמעינן איפכא דאין צריך כשרים, דהא בעי ג' והבעל אפי' אינו כשר, ועיין בב"מ סי' כ"ב סעיף ה שכתב באמת דב' מימרות דרב לא מתקיימות דאו דבעי כשרים או דבעי תלת משום מתני' דידן דסגי בב' ת"ח, ואם נסבור כן הא דבעי לירושלמי ב' ת"ח היינו כדי לאתרויי כמו שמסיק בבבלי, וכל זה משום דס"ל לב"מ דלרב דבעינן כשרים בעינן שכולם יהיו כשרים וכן דעת שב יעקב {{ממ|[[שב יעקב/ב/יט|ח"ב סימן יט]]}}, אבל דעת הים של שלמה {{ממ|[[ים של שלמה/קידושין/ד/כא|קידושין פ"ד סימן כא]]}} דלרב נמי סגי בא' כשר והשני אפי' פרוץ, ולפי"ז אפי' בדרך סגי בשני כשרים כמ"ש היש"ש שם, ולפי"ז אפשר דסבירא ליה לירושלמי דהא דמוסרין לו ת"ח הוא רק משום יחוד כמו שצידד בבבלי, ומיהו הלשון בברייתא בסמוך ובלבד 'בעדים' משמע דמשום אסהודי הוא. וע"ע בתורת הקנאות ז'. שפירש הירושלמי ע"פ המקנה בקידושין {{ממ|[[מקנה/קידושין/פא/ב|פא:]]}}. | ||
'''גזירת הכתוב היא והביא כו''' בקרן אורה ועוד אחרונים הוכיחו מכאן [ובעיק מל' הירו' 'גזיה"כ היא' עי"ש] דיחוד בחייבי ל"ת מה"ת היא כמ"ש הפרישה כב א דאל"ה למה צריך ר"י קרא להתיר, אלא שהק' דהרי הרמב"ם אישות א ד ס"ל דפנויה אסורה בלאו דלא יהיה קדשה, ואפ"ה אמרו בגמ' סנהדרין כא: דיחוד פנויה דוהע"ה גזר, ותי' וכן במנח"ח קפ"ח דפנויה דמיא לנדה שמותרת ביחוד משום שיש לה היתר לאחר איסורה כמ"ש התוס' סוטה ז: ואף פנויה כן שיכול לקדשה | |||
והנה לפי"ז צ"ע מאי דדחו רבנן 'ובלבד בעדים' ובעץ יוסף למד"ר נשא כ' דיליף כן מיתורא ד'את' אשתו, אמנם בחק"ל אה"ע סי' יח כ' לפ' הסוגיא דלר"י ילפי' מקרא דההבאה תליא בבעל ומכאן דאין מוסרין לו שאם נמסור לו הוי ההבאב ע"י העדים, ודחו רבנן דבלבד בעדים לשומרו אבל ההבאה ע"י הבעל, וכעי"ז בעמק הנצי"ב דההבאה ע"י הבעל ולא ע"י אחרים ומיהו אפי' בעדים, וי"ל עוד דאי כדי לשומרו הוא א"כ הויא ההבאה ע"י ת"ח שהרי אסור לו להביאה לבדו אבל הם אינן לעדים אם יבא עליה וכדאמרי' בגמ' נמצא דאין ההבאה תלויה בהם אלא בו בלבד והם לעדות. | |||
{{ניווט כללי תחתון}} | {{ניווט כללי תחתון}} | ||
[[קטגוריה:תלמוד ירושלמי: סוטה]] | [[קטגוריה:תלמוד ירושלמי: סוטה]] | ||