2,169
עריכות
הערת הקובץ שיעורים
(הערת הטורי אבן הערת הקוב"ש ויישובו) |
(הערת הקובץ שיעורים) |
||
| שורה 2: | שורה 2: | ||
'''{{עוגן1|לחלק}} יצאת.''' מדקרי לה אב מלאכה{{הערה|וכ"פ {{ממק|רש"י}}.}} ועוד אומר ריב"א דלמ"ד ללאו יצאתה לא היה אסור ביו"ט כיון דאין שם מלאכה עליה{{הערה|הקובץ שיעורים {{ממ|אות יג}} הביא שכ"כ הרמב"ן לענין שביתת בהמתו דלא ילפינן יו"ט משבת. ובטורי אבן {{ממ|שילהי חגיגה}} הקשה מהכנה דרבה שלומדים משבת ליום טוב, ועוד הקשה הקובץ שיעורים מהמבואר בסנהדרין {{ממ|[[בבלי/סנהדרין/לו/א|לו.]]}} שילפינן יו"ט משבת לענין הבערת בת כהן. וכן בריש פ"ב דשבועות ילפינן לענין בית המקדש ופירש רש"י שם שהוא משום דיו"ט איקרי שבת. ויישב, שכל אלו הדברים בכלל מלאכה הם, אבל הבערה למ"ד ללאו יצאת וכן שביתת בהמתו אינם בכלל מלאכה אלא איסור אחר הם הכתוב לגבי שבת ואין למדים קל מחמור להחמיר עליו. ועוד כתב לפ"ז שתחומין אף למ"ד דאורייתא, ביום טוב לא יהיו אלא מדרבנן, שהרי אינם משום איסור מלאכה ולכן לא הותרו משום אוכל נפש כמו טלטול מוקצה שהותר. אך העיר על עיקר החילוק ממש"כ רש"י שיו"ט איקרי שבת לענין זה אין חילוק בין מלאכה לדבר שאינו מלאכה. ועוד העיר משיטת הרמב"ם שנראה מדעתו ששריפת בת כהן אינה מלאכה ואף על פי כן אסורה גם ביום טוב.}}: | '''{{עוגן1|לחלק}} יצאת.''' מדקרי לה אב מלאכה{{הערה|וכ"פ {{ממק|רש"י}}.}} ועוד אומר ריב"א דלמ"ד ללאו יצאתה לא היה אסור ביו"ט כיון דאין שם מלאכה עליה{{הערה|הקובץ שיעורים {{ממ|אות יג}} הביא שכ"כ הרמב"ן לענין שביתת בהמתו דלא ילפינן יו"ט משבת. ובטורי אבן {{ממ|שילהי חגיגה}} הקשה מהכנה דרבה שלומדים משבת ליום טוב, ועוד הקשה הקובץ שיעורים מהמבואר בסנהדרין {{ממ|[[בבלי/סנהדרין/לו/א|לו.]]}} שילפינן יו"ט משבת לענין הבערת בת כהן. וכן בריש פ"ב דשבועות ילפינן לענין בית המקדש ופירש רש"י שם שהוא משום דיו"ט איקרי שבת. ויישב, שכל אלו הדברים בכלל מלאכה הם, אבל הבערה למ"ד ללאו יצאת וכן שביתת בהמתו אינם בכלל מלאכה אלא איסור אחר הם הכתוב לגבי שבת ואין למדים קל מחמור להחמיר עליו. ועוד כתב לפ"ז שתחומין אף למ"ד דאורייתא, ביום טוב לא יהיו אלא מדרבנן, שהרי אינם משום איסור מלאכה ולכן לא הותרו משום אוכל נפש כמו טלטול מוקצה שהותר. אך העיר על עיקר החילוק ממש"כ רש"י שיו"ט איקרי שבת לענין זה אין חילוק בין מלאכה לדבר שאינו מלאכה. ועוד העיר משיטת הרמב"ם שנראה מדעתו ששריפת בת כהן אינה מלאכה ואף על פי כן אסורה גם ביום טוב.}}: | ||
'''{{עוגן1|לא}} אמרינן מתוך.''' דאי אמרינן מתוך שרי אע"ג דבעינן צורך היום קצת הכא מה שמבער הוי צורך: | '''{{עוגן1|לא}} אמרינן מתוך.''' דאי אמרינן מתוך שרי אע"ג דבעינן צורך היום קצת הכא מה שמבער הוי צורך{{הערה|בקובץ שיעורים {{ממ|אות יד}} העיר מאי שנא משריפת קדשים ביום טוב שאסורה אף להסוברים דאמרינן מתוך. ויישב, שקדשים אפשר לבערם למחר ולכן אינו חשוב צורך היום, משא"כ חמץ שבכל שעה ושעה עובר. אלא שהקשה דדעת התוס' שהמשהה חמץ על מנת לבערו אינו עובר בבל יראה ואם כן אף כאן יכול לבערו למחר ולא יעבור עליו כיון שמשהה כדי לבערו.}}: | ||
'''{{עוגן1|אבל}} אתה רואה של אחרים ושל גבוה.''' הקשה הרב ר' יעקב דאורליי"נש דהכא לא מצריך תרי קראי למעוטי נכרי וגבוה דמחד לך ממעטינן תרוייהו אע"ג דתלתא לך כתיבי ובפ' כל שעה {{ממ|[[בבלי/פסחים/כג/א|לקמן כג.]]}} משמע דצריכי כולהו ובמנחות בפרק רבי ישמעאל {{ממ|[[בבלי/מנחות/סז/א|דף סז.]] ו[[תוספות/מנחות/סז/א|שם]]}} קאמר תרי עריסותיכם כתיבי חד למעוטי נכרי וחד למעוטי הקדש ומיהו בספרים מדויקים גרס חד כדי עריסותיכם פירוש כשיעור עיסת מדבר וחד לעיסת הקדש וכן נראה דבראשית הגז {{ממ|[[בבלי/חולין/קלה/ב|חולין קלה:]]}} דרשינן מעריסותיכם כדי עיסתכם: | '''{{עוגן1|אבל}} אתה רואה של אחרים ושל גבוה.''' הקשה הרב ר' יעקב דאורליי"נש דהכא לא מצריך תרי קראי למעוטי נכרי וגבוה דמחד לך ממעטינן תרוייהו אע"ג דתלתא לך כתיבי ובפ' כל שעה {{ממ|[[בבלי/פסחים/כג/א|לקמן כג.]]}} משמע דצריכי כולהו ובמנחות בפרק רבי ישמעאל {{ממ|[[בבלי/מנחות/סז/א|דף סז.]] ו[[תוספות/מנחות/סז/א|שם]]}} קאמר תרי עריסותיכם כתיבי חד למעוטי נכרי וחד למעוטי הקדש ומיהו בספרים מדויקים גרס חד כדי עריסותיכם פירוש כשיעור עיסת מדבר וחד לעיסת הקדש וכן נראה דבראשית הגז {{ממ|[[בבלי/חולין/קלה/ב|חולין קלה:]]}} דרשינן מעריסותיכם כדי עיסתכם: | ||