892
עריכות
אין תקציר עריכה
אין תקציר עריכה |
אין תקציר עריכה |
||
| שורה 33: | שורה 33: | ||
{{אות סעיף|טו}} מצוה להרבות נרות בבתי כנסיות דכתיב לקדוש ה' מכובד זה יום הכיפורים שאין בו אכילה ושתיה מצוה לכבדו בנרות וכסות נקיה ונוהגין במדינתינו שכל בעה"ב עושה נר של שעוה לביתו וגם נוהגין לעשות נר בשביל נשמות אביו ואמו שמתו ואמנם גם בזה אדוקים מאד עד שמדליקין אפי' בהש"מ ויש למחות בידם ומ"מ ע"י נכרי נ"ל דמותר כיון שחושבין זה למצוה גדולה {{ממ|ע' בה' שבת כלל ה' סי' ו'}} ואם כבו הנרות ביוה"כ אסור לומר לנכרי לחזור להדליק וכן אסור לומר לנכרי לקבל שעוה הנוטף ואפילו לומר לו עיה"כ שידליק ויקבל השעוה אסור. | {{אות סעיף|טו}} מצוה להרבות נרות בבתי כנסיות דכתיב לקדוש ה' מכובד זה יום הכיפורים שאין בו אכילה ושתיה מצוה לכבדו בנרות וכסות נקיה ונוהגין במדינתינו שכל בעה"ב עושה נר של שעוה לביתו וגם נוהגין לעשות נר בשביל נשמות אביו ואמו שמתו ואמנם גם בזה אדוקים מאד עד שמדליקין אפי' בהש"מ ויש למחות בידם ומ"מ ע"י נכרי נ"ל דמותר כיון שחושבין זה למצוה גדולה {{ממ|ע' בה' שבת כלל ה' סי' ו'}} ואם כבו הנרות ביוה"כ אסור לומר לנכרי לחזור להדליק וכן אסור לומר לנכרי לקבל שעוה הנוטף ואפילו לומר לו עיה"כ שידליק ויקבל השעוה אסור. | ||
{{אות סעיף|טז}} נוהגין להציע השולחנות ביום הכיפורים כמו בשבת ונוהגין ללבוש הקיטל שהוא בגד מתים וגם אבל מותר ללבשו. | {{אות סעיף|טז}} נוהגין להציע השולחנות ביום הכיפורים כמו בשבת. ונוהגין ללבוש הקיטל שהוא בגד מתים, וגם אבל מותר ללבשו. | ||
{{אות סעיף|יז}} מאחר שהעולם מקפידים אם כבה נרו אף שלדעתי אין בו משום חשש דלפעמים נכבה מחמת רוח או מחמת חום מ"מ כיון שהעולם מקפידים בזה ראוי לכל אדם ליתן נרו לשמש ולא ישגיח עליו כלל וגם המותר יניח | {{אות סעיף|יז}} מאחר שהעולם מקפידים אם כבה נרו, אף שלדעתי אין בו משום חשש, דלפעמים נכבה מחמת רוח או מחמת חום, מ"מ כיון שהעולם מקפידים בזה ראוי לכל אדם ליתן נרו לשמש ולא ישגיח עליו כלל, וגם המותר יניח בבית הכנסת, דבלאו הכי למוצאי יו"כ מבטלין תפלת ערבית מתוך זה. ולכן נכון לתקן כמו שכתבתי. | ||
{{אות סעיף|יח}} אפילו מי שלובש שק מחמת תשובה אסור ללבשו ביו"כ שהוא | {{אות סעיף|יח}} אפילו מי שלובש שק מחמת תשובה אסור ללבשו ביו"כ, שהוא יום טוב. וכ"ש אותן הנותנין אבנים או קטניות באנפלאות שקורין זאקן ועומדים עליהם משום תשובה, שאסור. ואף בשאר ימות השנה נראה לי דאסור, שזה מדרכי נביאי הבעל, כדכתיב עד שפך דם עליהם, וכן מנהג הכומרים. | ||
{{אות סעיף|יט}} המנהג לברך את הבנים קודם שנכנסין | {{אות סעיף|יט}} המנהג לברך את הבנים קודם שנכנסין לבית הכנסת, שאז כבר חל קדושת היום ושערי רחמים נפתחים. והנוסח שאנו מברכים: | ||
<big>ישימך כו'. ויהי רצון מלפני אבינו שבשמים שיתן בלבך אהבתו ויראתו, ותהיה יראת ה' על פניך כל ימי חייך שלא תחטא, ותהי חשקך בתורה ומצות. עיניך לנוכח יביטו, פיך ידבר חכמות, ולבך יהגה אימות, ידיך יהיו עוסקות במצות, רגליך ירוצו לעשות רצון אביך שבשמים. ויתן לך בנים ובנות צדיקים וצדיקות עוסקים בתורה ומצות כל ימיהם, ויהי מקורך ברוך. ויזמין לך פרנסתך בהיתר ובנחת ובריוח מתחת ידו הרחבה ולא ע"י מתנת בשר ודם, פרנסה שתהיה פנוי לעבודת ה'. ותכתב ותחתם לחיים טובים וארוכים בתוך כל צדיקי ישראל. אמן.</big> | |||