שו"ת חתם סופר/א/קנז: הבדלים בין גרסאות בדף

 

'''ביום ''' ט"ב תקע"א החליתי והוצרכתי לשתות בעו"ה והרהרתי בדעתי אם ישאלוני התלמידי' המתפללי' בב"המד שבביתי האם יקראוני להעלו' אותי לס"ת למנחה בקריא' ויחל מה אשיב להם ונ"ל פשוט דיכולתי לעלות לתורה לקרו' ויחל כמו שאר כל אדם דהנה דין זה דמי שאינו מתענ' לא יעלה לתורה לא נמצא מפורש בשום מקום ואדרבא מסברא נותן הדעת שיכול כל אדם לעלות ולקרו' ולברך על חיוב הצבור וכמ"ש להדי' הב"ח בטא"ח ססי' תקס"ו והט"וז במחילת כבודו אזיל בתר איפכא רק שהרב"י שם כ' שמשמע ממהרי"ק שרש ט' דכהן שאינו מתענה לא יעלה לתורה בתענית בה"ב שאחר פסח ע"ש והנה ז"ל מהרי"ק שם שנהגו בכל קהלות צרפת להתענות בה"ב אחר פסח וסכות וכו' כשאין כהן מתענה באותם תעני' יצא כהן מב"ה וכו' ולא ראיתי כהן מפקפק בדבר מעולם לא אצא מב"הכ אלא אקרא בתורה ובודאי שאם היו יכולי' הכהני' למחות היו מוחים אלא שאין בידם כח לבטל ולסתור המנהג ודחוי' הם מפני כבוד הציבור וכו' וה"נ לא שנא מאחר שנהגו כן במדינות הלועזים וכו' ע"ש:

'''והנה ''' לכאורה לפי הבנת ב"י להוכיח מזה שמי שאינו מתענה לא יעלה לתורה ק' מה שכ' שיטעון הכהן לא אצא אלא אקרא בתורה והאיך יקרא בתודה והלא אינו יכול לעלות בויחל כיון שאינו מתענה ולולי דברי הרב"י הייתי אומר בהיפוך דאף מי שאינו מתענה יכול הוא לעלות בתורה ומ"מ אין אנו מחוייבי' לקדש הכהן לקרותו ראשון אלא בשיש לו שותפת עמנו באותו קריאה וכמו דלברך ראשון אם שלשה אכלו כאחד וא' מהם כהן מחוייב לתת לו כוס של בה"מז משום וקדשתו לברך ראשון ומ"מ אם שלשה ישראלים אוכלים כא' ומחוייבי' בזימון וכהן אוכל במקום אחר אינם מחויבי' לכבדו לברך ראשון כיון שאין לו שיתוף בבה"מז הלזו ה"נ כיון שהוא אינו משותף בחיוב אותה קריאה עם המתעני' כגון במנחה א"כ אינם מחויי' לקדשו כלל ורק צריך לצאת משום פגמו ומשו' דנא ליתי לאנצוי' ועל זה יפה כ' מהרי"ק לימא כהן לא אצא אלא אקרא בתורה שהרי רשאי הוא אלא שהרב"י לא פי' כן וצריך לומר דמפרש לי' בקריא' של שחרית והכהן יטען לא אצא אלא תקראו פ' השבוע ואקרא אני בתורה כדינא ולעולם אין הכהן רשאי לעלות בתענית אם הוא אינו מתענה:

'''ועדיין ''' אני אומר ע"כ לא אמרו הרב מהרי"ק והרב"י אלא בב"וה שמי שאינו מתענה אין אצלו יום תענית ומאי שייטי' דקריאת ויחל לדידי' וכל שאינו מחוייב בדבר התענית אינו מוציא רבים י"ח משא"כ בט"ב אית בי' תרתי למעליותא חדא וכי החול' אינו מחוייב בדבר התעני' ואינו מתענה בו והלא לא הותר לו אלא כדי צרכו וחיותו ואם די לו בשתי' לא יאכל ואם די לו באכילה פ"א לא יאכל ב' פעמים ולא יותר ממה שצריך וגם שארי עינוים אם אינו צריך לנעול ולרחוץ ולסוך אסור לו לעשות א' מאלה נמצא שהוא מן המתעני' ומהמחוי' בדבר הא חדא ועוד אחרת אפי' הותר בכל הנ"ל מ"מ ט"ב יום הוא שנתחייב בקריאת התורה שחרית ומנחה אפי' מי שאינו מתענה בו לא יצא מכלל חיוב הנ"ל ויומא קא גרים הגע עצמך מי שמתענה תענית חלום בשבת וי"ט וכי לא יקרא בתורה או ינהוג בכל דיני שבת וי"ט כי יומא גרים ולא תלי' בשמחת אכילה ושתיה וה"נ ט"ב יום מועד דפורענות הוא ואפי' אינו מתענה בו מ"מ מחוייב בקריאת היום:

'''והשתא ''' לפי טעם זה האחרון לא מבעי' שיכול לעלות לתורה לקרות במנין עשרה המתעני' אלא אפי' צבור שאינם מתעני' כלל כגון שכולם קצירי ומריעי או בעלי ברית בט"ב שנדחה מ"מ קורין ויחל במנחה דיום הוא שנתחייב בקריאה מ"מ להלכה אני אומר ולמעשה צריך מיתון קצת אבל זה נ"ל ברור להלכה ולמעשה שהחול' שאכל בט"ב יכול לעלות בתורה אפי' במנחה אבל י' ב"ב צל"ע לדינא אם יקראו ויחל:

'''איברא ''' הא פשיטא לי דבני סנאב בן בנימין דס"פ בכל מערבי' שהם לא קראו ויחל בט"ב שנדחה או ברכות וקללות לפי מנהג הש"ס דלדדהו לא שייך לומר דיום מועד קבוע הוא לכך ולא תלי' בתענית מ"מ גם י"ט שלהם קבוע וקיימא וקדים טפי אפי' לט"ב ממש מכ"ש לט' באב שנדחה שהרי קרבן עצים התחיל בימי נחמי' בן חכלי' וא"כ אדרבא יום הוא שנתחייב בשמחה וי"ט לדדהו ולא חלה עליהם חובת קריא' התעני' מעולם ואין להקשות לזה איך יליף רבינו יעב"ץ שבטא"ח ססי' תקנ"ט למילה בט"ב שנדחה שיאכלו בעלי ברית ויליף לי' מבני סנאב בן בנימין ולפי הנ"ל קשה מה ראיה מהתם שי"ט שלהם קבוע וקיימא טפי מט"ב וקדים לי' טובא וסברא זו דקדימא הוה מעל' עיי' במס' תענית י"ב ע"א אם נדרו קודם לגזירתנו וכו' ע"ש מ"מ שאני קרבן עצים מבעלי ברית מילה וקשה ארבינו יעב"ץ הנ"ל לזה אני אומר אה"נ דמבני סנאב עצמם לא מצי למילף אך מר"א בר' צדוק שהי' חתנם שהוא עצמו לא הי' מהם שהרי הי' כהן כמ"ש תוס' שם ס"פ בכל מערבי' וזה תי' עיקר בתוס' כמ"ש שם בס' ת"ח וס"ל לר' יעב"ץ דנתחתן עמהם אחר החורבן כיון שהי' בימי ר"ג שהי' אחר החורבן טובא ועוד אפי' בסוף ימי בית שני משגלו סנהדרין וקודם לזה כבר התענו כל ד' צומו' כמוכח ביוסיפון ור' צדוק אביו שהי' בימי החורבן כמוכח מגרוגרות דר' צדוק א"כ עכ"פ לא התחתן בנו עם בני סנאב קודם לגזירת תענית ט"ב שהי' יותר מארבעי' שנה קודם החורבן וא"כ לר"א בר' צדוק קדם ט"ב לי"ט שלו וגם קביע וקיימא טפי מי"ט קרבן עצים שלו ואפ"ה התענה ולא השלים ויפה למד ר' יעב"ץ לבעלי ברית מילה ממנו:

'''ובזה ''' יש מקום אתי ליישב ק' השואל שבתשובת מהר"ם לובלין ז"ל ומייתי לי' מג"א סס"י תקנ"ט שהקש' דמש"ס ס"פ בכל מערבי' מוכח דפשיטא להש"ס שאפי' הי' חל י"ט שלהם בט"ב שאינו נדחה נמי לא הי' משלימים וא"כ נילף מיני' נמי לבעלי ברית בט"ב ואפי' אינו נדח' ולפי הנ"ל לק"מ דודאי הש"ס מוכיח דעט"ב משלימים מבני סנאב עצמן והי' פשיטא דאפי' בט"ב שאינו נדחה נמי לא הי צריכי' להשלים אם הי' חל בו י"ט שלהם והיינו מטעם שי"ט דדהו קדים לט"ב ושפיר פשיט מיני' הש"ס דבימי ר"ג לא עביד כוותי' ואנחנו לא מצינו למילף מינייהו לבעלי ברית בט"ב שאינו נדחה משום דשאני אינהו דקביעא וקיימא טפי מט"ב אמנם מ"מ מר"א ב"ר צדוק אנו ילפי' לדידן כנ"ל וק"ל:

'''מ"מ ''' בהא סלקי' דחולה האוכל בט"ב עולה לתורה במנחה בלי שום פקפוק לפע"ד והרופא לשבורי לב ומחבש לעצבותם הוא יחלימני ויחייני וינחמני בנחמת ציון כתבתי זאת והצעתי לפני מופלגי תורה ובעלי הוראה והסכימו עמי לדינא ובעה"ח ק"ק פ"ב מש"ק י"ד מנחם תקע"אל: