שו"ת מהרשד"ם/אורח חיים/לה: הבדלים בין גרסאות בדף

 

'''שאלה''' קהל אחד שסדר תפלתם כפי מנהג אבותיה' היה על דרך א' ולאור' הזמן וטלטול הגליות באו במלכות הלזו מלכות תוגרמה יר"ה ונתבלבלו המנהגים וכמעט נתהפך כל העולם לסדר תפלת ספרד יען כי הם הרבים במלכות זה ותפלתם צחה ומתוקה וכלם או רובם הניחו מנהגם ונמשכו אחר מנהג ספרד כמו שהוא היום בעיר ואם שאלוניקי יע"א שק"ק קאלאברייא ופרוינצייא וסוסילייא ופולייא תפשו מנהג ספרד לא נשאר כמעט כי אם הק"ק אשכנז שלא שנו מנהג' ועתה נמצא כל הקהל שתפסו מנהגם על סדר תפלה ספר' קצת זמן ויש מערערים לומר שאינם רוצים להתפלל אלא כסדר מנהג אבותהם ורוב הקהל רוב בנין ורוב מנין אינ' רוצים להתפלל אלא על סדר תפלת ספרד כמו שעשו זה ימים והיא התפלה סדורה בפיהם ואם יאמרו עתה סדר תפלת אבותיהם הקדום לא ידעו להתפלל וכמעט יפסידו תפלה לעולם לכן שואלין אם יפה עושים במה שתופשים מנהג ספרד:

'''נראה''' דאע"ג שיש ענינים שהדבר הגון ונראה טוב לאחוז האדם במנהג אבותיו וקרוב הוא שנכנס זה באזהרת ובל תטוש תורת אמך מ"מ בכי האי גוונא בענין זה טוב ויפה להניח המנהג ההוא לאחוז בסדר מנהג ספרד והטעם שאני אומר כן כי לע"ד לא מצאנו ולא ראינו שאין לשנות מנהג אבותינו כי אם בדבר שיש בו נדנוד איסור כמו כל אותם ששנינו בפ' מקום שנהגו יע"ש דבכלהו אית בהו משום הרחקת איסור וכהא דאמרינן בגמ' בני בישן נהוג דלא הוו אזלי מצור לצידון במעלי שבתא אתו בנייהו קמיה דר"י אמרו ליה אבהתין אפשר להו אנן לא אפשר לן אמר להו כבר קבלו אבותיכ' עליהם שנאמר שמע בני והתם פרש"י והם מחמירים על עצמם שלא להבטל מצרכי שבת אבל בכי האי גוונא דליכא צד איסור כלל ועיקר ולא הרחקת עבירה בהא פשיטא דלא שייך ביה משום אל תטוש תורת אמך וכן יש לדקדק מלשון הר"ן ז"ל שכתב בפ' מקום שנהגו על ההלכות וז"ל ונמצינו למדין בתורת המנהגו' שכל מנהג איסור שהוא מעיר אחת כל שאינו מנהג בטעות אלא שהם החמירו על עצמם לעשות סייג לתורה או לדבר שהוא מחלוקת בין חכמי ישראל ונהגו כדברי האוסר כל בני העיר חייבין בו מן הדין שנא' ואל תטוש וכל היוצא מתוכה ודעתו לחזור חייב ג"כ בו ואפי' בצינעא עד שיעקור דירתו משם ויקבענה בעיר אחר' דבכי האי גוונא פקעי מיניה חומרי מקום שיצא משם ע"כ ומדקאמר שכל מנהג איסור וכו' ולא קאמר שכל מנהג סתם משמע דלא אמרינן הכי אלא בדבר איסור שנהגו במקומו הוא דאין לשנות הא במידי דליכא צד איסור כלל פשיטא שאין קפידא כלל ואפי' במנהג איסור דוקא בדעתו לחזור למקומו אבל אם אין דעתו לחזור פקע מיניה חומרי מקום שיצא משם ויכול לינהוג כאנשי העיר שבא לשם אפילו להקל ומעתה נבא לנדון דידן שידוע שבתפלות כמו ר"ח שבחול ושבע שבשבתות וימים טובים ותשע שבר"ה איני רואה שיש בהן שנוי כלל כי תורת אחת לכלנו וכל המשנה ממטבע שטבעו חכמים טועה ואינו יוצא ידי חובת תפלה ואין הפרש אלא בפיוטין וקרוב"ץ שאומרים בתוך התפלה וזה יכול האדם לראות כי העדרם טוב לנו ממציאותם ובפרט בזמן הזה שאין אחד מעיר שיודע ומבין מה שאומר וראה מ"ש הראב"ע בפי' לס' קהלת על פסוק אל תבהל ע"פ ולבך אל ימהר להוציא ההשגות הגדולו' אשר כתב ואמר ולמה לא נלמוד משלמה שלא היה חכם אחריו כמוהו והנה תפלתו שהתפלל מודעת וכל יודע לשון הקודש יבין ואינה חידו' ומשלים וכן תפלתו של דניאל והנה לא התפלל כי אם בדברי' מבוארים ואפי' שהיו חכמים כ"ש המתפלל על אנשי' רבים שכלם אינם חכמים וכן כל תפלה לחול ולקדש שתקנו הראשונים וכו' עד ולמה לא נלמד מן התפלה הקבועה שהיא כולה דברי צחות בלשון הקדש כו' וכל המרבה דברים בכ"מ מביא חטא ואף כי במקום המוכן שם הגביה בו המי' וכיוצא בזה כתב הרמב"ם ז"ל ה"ת פי"א כיון שראה עזרא ובית דינו כך עמדו ותקנו להם י"ח ברכות על הסדר וכו' עד כדי שיהיו ערוכות בפי הכל וילמדו אותם ותהיה תפ' אלו העלגים תפלה שלמה כתפל' בעל הלשון הצח' ומפני ענין זה תקנו כל הברכות והתפלות הסדורות בפי כ"י כדי שיהיה ענין כל ברכה ערוך בפי העלג ע"פ. ומצינו למדין מפי אלו גאוני עולם גם שיהיו אחרונים בזמן כי עיקר תפלה שתהיה בלשון צח וערוך בפי הכל חכמים ונבונים וגם אפילו לטפשים וע"כ ידוע כי בכל תפלות שק"ק ספרד אומרים אין להם רק אותם שתקנו חכמים ואפי הפיוטי' שאנו אומרים לבד התפלה הם מהר"ר יהודה הלוי ז"ל ומהר' שלמה גבירול ז"ל ומהר' אברהם ן' עזרה ז"ל כלם ל' הקד' צח מובן לכל ואפי' סדר קדושה שאנו אומרי' ביום הכפורים בחזרת ש"צ הכל בלשון הקדש פשוט אשר מטעם מה שכתבתי נראה בעיני שלא די שאין לגנות לאותם העוזבים סדר שאר מנהגי התפלות ותופסים סדר תפלות ספרד אלא יש לשבח להם כי מי יודע אולי קדמוניהם אם היו רואים סדר ספרד היו עושים כן מן הטעם שזכרתי ועוד ראיתי להביא כאן לגמו' הענין הא דתנן בשלהי ר"ה כשם שש"צ חייב כך כל יחיד ויחיד חייב ר"ג אומר ש"צ מוציא את הרבים י"ח ובברייתא אמר להם ר"ג לחכמים לדבריכם למה ש"צ יורד אמרו לו כדי להוציא את שאינו בקי אמר להם כשם שמוציא את שאינו בקי כך מוציא את מי שהוא בקי ופסקו דהלכה כרבן גמליאל בר"ה וי"ה בלבד וכ"כ הרי"ף וז"ל ושמעינן מינה דהלכה כר"ג בברכות של ר"ה וי"ה בלבד אבל בשאר ימות השנה לא עד אבל בעיר אין ש"צ מוציאן ידי חובתן עד דאתו לבי כנישתא ושמעי משליחא דצבורא מתחלה ועד סוף ובודאי שלשון זה מורה שצריך השומע שיבין מה שאומ' הש"צ שאם לא כן מאי עד דאתו ושמעי הא כיון שאינו מבין מה שהש"צ אומר אעפ"י שגופו שם הוה ליה כמאן דליתיה ימה לי שיהיה שם ומה לי שאינו שם אלא ודאי שצריך שיבין מה שמוציא הש"צ מפיו וכן נראה בפירוש מדברי הטור א"ח סי' קכ"ד וכתבו רב שרירא ורב האיי שצריך שיכוין לכל מה שאומר ש"צ מראש ועד סוף שמי שאינו מבין מה יכוין וכן ראיתי שדקדק מהרר"י קארו וכ"כ בפי' בסי' קצ"ג וז"ל וכל זמן שאינן ג' מצוה להם לחל' שיבר' כל א' ברכת המזון לעצמו כשהיו שניהם יודעים אבל אם א' יודע והשני אינו יודע מברך היודע והשני יוצא וכגון שמבין כו' עד אבל אינו מבין אינו יוצא בשמיעה ע"כ מכל זה יראה שצריך השומע שיבין מה שאומר הש"צ ואי לאו הכי נוח לו שלא אמרו כל שכן וק"ו כי האומר הוא הש"צ אינו מבין ואלו הפיוטים מי ומי הוא המבין אותם על כן אני אומר שאפי' את"ל שיוכל האומר לומר שהוא סמך על אילן גדול הוא המסד' אותו הסדר שבלי ספק היה אדם גדול ובפרט דברים מהר' אליעזר הקליר ז"ל ומ"מ הדבר פשוט מאד לא יכחיש זה שום אדם שתפלת ספרד הוא סדר פשוט בטוח מכל נזק אליבא דכולי עלמא וכתוב בתשובת הריב"ש על ענין כיוצא בזה בשם הר"ן שאפי' בעסקי העולם כל משכיל בוחר לנפשו היותר בטוח והמשומר מכל נזק ומכשול ועל אחת כמה וכמה שיש לנו לעשות בדרכי התור' אשר ע"כ אני אומ' שכיון שדרך סדר ומנהג ספרד בטוח מכל נזק הנז' כו' צריך להחזי' הדין עם אות' התופסי' סדר מנהג ספרד אשר הוא סדר צח ומסודר בפי הכל חכם וטפש ויכולי' לכוין לחזרת ש"צ מה שאין כן שאר המנהגי' כי אפי' הש"צ אינו יודע מה שמוציא מפיו ושאר אנשי הקהל עומדים ומדברים בדברי הבאי ויש בזה משום מי בקש זאת כו' וא"כ מצוה לתפוס בסדר תפלות [ספרד] ולהחזיק טובא למחזיקי' במנהג ספרד והם עיקר במלכות הזה מלכו' תוגרמא יר"ה הנלע"ד כתבתי וחתמתי שמי אני הצעיר שמואל די מדינה: