פתחי תשובה/חושן משפט/שפב: הבדלים בין גרסאות בדף

מ
←‏top: סדר בשורות, תגים, רווחים, תבניות וכו' (בוט)
(טקסט בנחלת הכלל (ספריא) + התאמה והדגשות בידי מתנדבי האוצר)
 
מ (←‏top: סדר בשורות, תגים, רווחים, תבניות וכו' (בוט))
 
שורה 1: שורה 1:
{{ניווט כללי עליון}}
{{הועלה אוטומטית}}
{{הועלה אוטומטית}}


{{עוגןמ|א}} ''' והוא י' זהובים. ''' עש"ך סק"ג עד וא"כ הטוב והמטיב ביבנה תקנוה ואינו אלא מדרבנן וא"כ עם ברכת פרי הגפן ליכא אלא ד' כו' וע' בקצה"ח שכתב עליו וק"ל דא"כ אמאי משלם עבור פרי הגפן דהוא נמי אינו אלא מדרבנן דכל הברכות אינן אלא דרבנן לבד בהמ"ז שהוא מה"ת וברכת התורה לדעת קצת פוסקים כו' ע"ש גם בספר ארעא דרבנן אות תרכ"ז תמה כן בשם חכם אחד ובהגהות שם כתב ליישב קצת ע"ש:


{{ניווט כללי עליון}}
{{עוגןמ|ב}} ''' ומלו פטור. ''' עבה"ט עד ולדעתי הם מבטלין מ"ע ומצוה גדולה של מילה כו' וע' בזה בתב"ש סימן כ"ח ס"ק י"ד ובספר המקנה קדושין דף כט ובספר קצה"ח סימן זה בת' בית אפרים חח"מ סימן סז ועמ"ש בש"ת ליו"ד סימן רס"ד סק"א:
 
{{עוגןמ|א}} ''' והוא י' זהובים. '''  עש"ך סק"ג עד וא"כ הטוב והמטיב ביבנה תקנוה ואינו אלא מדרבנן וא"כ עם ברכת פרי הגפן ליכא אלא ד' כו' וע' בקצה"ח שכתב עליו וק"ל דא"כ אמאי משלם עבור פרי הגפן דהוא נמי אינו אלא מדרבנן דכל הברכות אינן אלא דרבנן לבד בהמ"ז שהוא מה"ת וברכת התורה לדעת קצת פוסקים כו' ע"ש גם בספר ארעא דרבנן אות תרכ"ז תמה כן בשם חכם אחד ובהגהות שם כתב ליישב קצת ע"ש:
 
{{עוגןמ|ב}} ''' ומלו פטור. ''' עבה"ט עד ולדעתי הם מבטלין מ"ע ומצוה גדולה של מילה כו' וע' בזה בתב"ש סימן כ"ח ס"ק י"ד ובספר המקנה קדושין דף כט ובספר קצה"ח סימן זה בת' בית אפרים חח"מ סימן סז ועמ"ש בש"ת ליו"ד סימן רס"ד סק"א:


{{עוגןמ|ג}} ''' ובזה"ז אין מגבין. ''' עיין בת' חתם סופר חח"מ סימן קע"ו ע"ד שוחט מכפר אחד שהותל באיש אחד נכבד שא"ל שאשתו ילדה בן זכר ומכבדו במצות מילת בנו והאיש הזה נסע ד' שעות לכפר הנ"ל והנה שיקר בו ונקבה ילדה והיה לשחוק בעיני כל. וכתב דיש בכאן דין אונאה כמבואר בסימן רכ"ח ס"ד היו חמרים מבקשים לקנות תבואה כו' וגם דיני ממונות כמבואר בס"ס של"ד בשוכר מלמד לבנו כו' דנותן לו שכרו משלם דיותר נוח כו' וה"נ יותר נוח לו למול ולקבל שכר שמים של פסיעות מלישב בטל וא"כ צריך לשלם לו שנרו משלם ושכר מילה הוא עשרה זהובים ושכר פסיעות אין בידי לשער כו' אך בזה"ז אין גובין וחוזר הדבר למ"ש סי' א' ס"ה ושם ס"ו ויען אין לנו רשות לנדות ואמנם מדינא מבואר ביורה דעה סי' של"ד סעיף ו' בהג"ה ובש"ך סעיף קטן י"ט וא"כ פשיטא שיכולים להעבירו מאומנתו עד שיפייס את האיש הנ"ל בכל מה שראוי לפי הנ"ל ונקבל תשובה על חוצפתו ולאו של אונאה ועד אז אני מסכים להעבירו אם קבלו ב"ד טענת ב' הצדדים ע"ש:
{{עוגןמ|ג}} ''' ובזה"ז אין מגבין. ''' עיין בת' חתם סופר חח"מ סימן קע"ו ע"ד שוחט מכפר אחד שהותל באיש אחד נכבד שא"ל שאשתו ילדה בן זכר ומכבדו במצות מילת בנו והאיש הזה נסע ד' שעות לכפר הנ"ל והנה שיקר בו ונקבה ילדה והיה לשחוק בעיני כל. וכתב דיש בכאן דין אונאה כמבואר בסימן רכ"ח ס"ד היו חמרים מבקשים לקנות תבואה כו' וגם דיני ממונות כמבואר בס"ס של"ד בשוכר מלמד לבנו כו' דנותן לו שכרו משלם דיותר נוח כו' וה"נ יותר נוח לו למול ולקבל שכר שמים של פסיעות מלישב בטל וא"כ צריך לשלם לו שנרו משלם ושכר מילה הוא עשרה זהובים ושכר פסיעות אין בידי לשער כו' אך בזה"ז אין גובין וחוזר הדבר למ"ש סי' א' ס"ה ושם ס"ו ויען אין לנו רשות לנדות ואמנם מדינא מבואר ביורה דעה סי' של"ד סעיף ו' בהג"ה ובש"ך סעיף קטן י"ט וא"כ פשיטא שיכולים להעבירו מאומנתו עד שיפייס את האיש הנ"ל בכל מה שראוי לפי הנ"ל ונקבל תשובה על חוצפתו ולאו של אונאה ועד אז אני מסכים להעבירו אם קבלו ב"ד טענת ב' הצדדים ע"ש: